כנס תשתיות
ינקי קוינט: "המדינה עדיין לא מסוגלת לספק דירות בזול"
לדברי מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי: "אם נרצה למכור דירות בזול למעמד הביניים חייבים תוכנית". עוד אמר כי "אנו חייבים לטפל בתשתיות. זה מבטא כשל כי המדינה לא מטפלת בזה בצורה מסונכרנת"
מה יעלה בגורל תוכנית מחיר למשתכן? האם למדינת ישראל יש תוכנית ליום בו יגמרו עתודות הקרקע ומהי בנייה בים? לדברי ינקי קוינט, מנהל רמ"י, שהשתתף בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי - למדינה לא תמיד יש פתרון.
אתם בדיון בנושא מחיר למשתכן. אתם בוחנים את הארכת התוכנית. כמה אנשים קיבלו מפתח לדירה וכיצד פותרים את הסחבת בנושא?
"גם אם היו רוכשים את הדירות האלה בשוק החופשי לא היו מקבלים אותן מהר יותר. 125 אלף זוגות צעירים נהנו מהתוכנית ואין פתרון אחר. התוכנית פקעה ויש להמשיך אותה. חשוב לי לציין שאם מחירי הדיור היו יורדים, הפתרון למחיר למשתכן הוא פתרון למעמד הביניים. אנו במצב שההחלטה פקעה בסוף השנה שעברה לא חודשה ויש לחדש אותה".
יש כאן תוכנית שעלתה למדינה לפי הערכות 30 מיליארד שקל. ומה עם שאר המיליונים של ישראלים שסופגים עליית מחיר?
"אנו יכולים לשווק קרקע בהיקפים יותר גדולים ועשינו את זה. הורדנו את מחירי הקרקעות. אמור להתפרסם בקרוב מדד של הלמ"ס שנעשה בעקבות יוזמה שלנו, שמשקף את מחירי הקרקעות עד 2024. משנת 2022 עד 2024 הורדנו את העלות ב-20%. אבל מה לעשות שתשומות מתייקרות, ריבית גבוהה, זה מתגלגל למחיר הדירה. בסופו של דבר אם נרצה לתת דירה להנחה לצרכן הקצה ונלך במתכונת שהאוצר רוצה - המחיר יעלה בעשרות אחוזים ואף קבלן לא ימכור לזוגות צעירים. יש עלייה בתשומות, יש הימשכות של משך הבנייה. המדינה עדיין לא מסוגלת לספק דירות בזול. אם נרצה למכור דירות בזול למעמד הביניים חייבים תוכנית".
מה עם דיור להשכרה? זהו נושא שנוגע ללא מעט ישראלים.
"זה דורש טיפול ואנו מוציאים מכרזים של דיור להשכרה. במדינת ישראל יש יותר דירות ממשקי בית. זה לא מחולק גאוגרפית נכון מבחינת אזורי הביקוש וזה לא בהכרח מתחלק בצורה נכונה בין האזרחים. אין תוכנית חלופית שיכולה לאפשר לצעירים לרכוש דירות במחירים נמוכים ממחירי השוק. אם יתנו לקבלנים, הם ימכרו במחירי שוק. התייעצנו עם מיטב המומחים ולא מצאנו שיטות טובות יותר. ולכן חייבים להמשיך את התוכנית".
כמה תשתיות משפיעות על היצע הדיור?
"תשתיות הן חסם בקידום תוכניות דיור. בלי שנפתור את המחלפים, טיהור השפכים, מוסדות הציבור, כל מה שצריך לתאם מול עיריות בהסכמי הגג. אנו חייבים לטפל בתשתיות. זה מבטא כשל כי המדינה לא מטפלת בזה בצורה מסונכרנת. תשתיות הן גם חשובות כי המדינה נהיית יותר צפופה ואנו מנסים לייצר חלופות למגורים - ואנו מחפשים לאן המדינה יכולה להתפתח, אם בים ואם בתת הקרקע. אנו כל הזמן פועלים כמו יזמים לאתר את הקרקעות הפוטנציאליות הבאות, לפני שנפגע בשטחים פתוחים. לנו למשל יש תוכנית שנקראת נוף למנוף, יש שם שטחים שגובלים בנמל אשדוד".
אתם בוחנים בנייה בתת הקרקע, איפה זה עומד?
"כשערכי הקרקע עולים אז כל הבנייה בתת הקרקע הופכת כדאית. יש לנו סקרים שעשינו. בתל אביב למשל, אנו בדקנו את בלומפילד, את יד אליהו, יש בעולם מוזיאונים ומקומות מסחר שנמצאים בתת הקרקע. מעל יד אליהו למשל אפשר לבנות שטחי דיור ומסחר ואני מאמין שזה יקרה בעשרות השנים הקרובות. בעולם רואים את זה וזה כנראה יקרה בתל אביב קודם".
יש עוד פתרון -שנמצא בים-, האם זה נושא שנמצא על הפרק?
"גם זה נבחן בעבר, הקמת אי, הבעיה היא שהמדף היבשתי של ישראל עמוק מאוד וזה דורש טכנולוגיות מאוד מתקדמות שלדעתי לא נוסו בעולם. בעבר בדקנו את הנושא עם חנ"י והם סברו שיש לזה היתכנות, מאי צף ועד עוגנים. את המדינה אי אפשר להרחיב, אפשר לבנות בבקעה ובערבה וביו"ש אבל גם גם הבנייה בים היא נושא שיש לתת עליו את הדעת".
אתה שנים רבות ברשות מקרקעי ישראל. כהונתך מסתיימת השנה. מה התוכניות שלך?
"אני אוהב את השירות הציבורי ואם יהיה משהו מעניין אשמח להמשיך ולשרת את המדינה".
