כנס תשתיות
בוגי יעלון: "עצתי לגוש השינוי היא שיתחבר עם רע"ם, שמכירה במדינת ישראל"
הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר אמר את הדברים כנס התשתיות הלאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו: "הרשימה המשותפת עוד לא שם, ולכן היא יכולה לתמוך מבחוץ". עוד ציין "יש לשלוח יד לשלום למתונים. יש אפשרות להסדר מדיני עם לבנון ולהסדר ביטחוני עם סוריה, אך הממשלה לא מתקדמת בכך. שותפיה רוצים לטהר את הארץ עד הפרת והנילוס"
משה (בוגי) יעלון, לשעבר הרמטכ"ל ושר הביטחון, אומר כי על גוש השינוי לחבור לרע"ם להקמת ממשלה ולקבל מהרשימה המשותפת תמיכה מבחוץ. הוא אמר את הדברים לסגן עורך כלכליסט רועי ברגמן, במסגרת כנס התשתיות הלאומיות של כלכליסט ובנק לאומי.
לדברי יעלון, "עצתי לגוש השינוי היא שיתחבר עם רע"ם, שמכירה במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. הרשימה המשותפת עוד לא שם, ולכן היא יכולה לתמוך מבחוץ".
השבוע הופתענו לשמוע מנשיא ארה"ב טראמפ על עצירתו המיידית של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, ולא באמצעות מתווה מדורג כפי שתוכנן מלכתחילה. כמה הכסף הזה קריטי לנו?
"יכולים להגיד שיכולותיה של ישראל טובות והיא יכולה להסתדר גם בלי 3.8 מיליארד דולר, אלא שהיחסים שלנו עם ארה"ב הם אינטרס שהוא מעבר לכסף. גם האמריקאים נהנים ממה שיש להם פה. ישראל היא נושאת המטוסים שלהם במזרח התיכון. נתניהו ויתר על הסיוע ללא דיון בקבינט, כפי שאישר בעבר גם מכירת צוללות גרמניות למצרים וכפי שקידם העברת כסף מזומן לחמאס".
היקפו של תקציב הביטחון של ישראל עצום, וזה עוד יימשך כך במשך שנים. אנחנו יכולים להרשות את זה לעצמנו?
"יש להקטין אותו. נעשים פה הרבה מהלכים לא אחראיים. כפי שהשתוללנו אחרי מלחמת יום כיפור, אנחנו משתוללים גם עכשיו. אחרי יום כיפור תקציב הביטחון היווה 35% מהתמ"ג, ובתפקידי במשרד הביטחון הייתי צריך להיפטר מהמוני טנקים מיושנים שהצטיידנו בהם באותה העת".
בתפקידך כשר ביטחון גובש המתווה שכונה 'יעלון-כחלון', הכולל בין השאר את קיצור השירות הסדיר.
"ואני גאה בו, כי הוא הסדיר את תקציב הביטחון בין 2016 ל-2020. הוא השפיע על מוכנות צה"ל באופן חיובי. תכננו אותנו בהתאם למה שיש לנו. אם היו נותנים לי אז, כמו שנותנים היום, 180 מיליארד שקל – וזה סכום חסר אחריות – כמובן שהיינו עושים את זה אחרת. שמרתי אז על מסגרת תקציב שהיא 5% מהתמ"ג, ואני גאה בכך.
"במבט להיום, הכי חשוב זה לא לבזבז ימי מילואים, כי מדובר בכוח הכי יקר שיש לנו במערכת, גם לעומת אנשי הקבע. משפחות נפגעות מאוד מהמצב הזה, בהיותו מצב מתמשך. על קיצור שירות הסדיר המליצה בשעתו ועדת בן בסט. אני חשבתי שאפשר לקיים תקציב ביטחון של כ-60 מיליארד שקל. היום הממשלה נלחצת בשבע חזיתות וגם מחממת חזית שמינית מול טורקיה. ביהודה ושומרון היא מנשלת אנשים מבתיהם תוך חוסר אחריות מדינית. הרמטכ"ל זמיר מרים לממשלה כל הזמן דגלים אדומים, אבל במהלכיה אלה הממשלה גם שורדת עד כה".
רוחות מלחמה מנשבות שוב במזרח התיכון. עד כמה התשתיות הקריטיות של ישראל מוגנות?
"אין ספק שכאשר מדברים על הביטחון הלאומי, לתשתיות הלאומיות שלנו יש משקל קריטי. הצבא הוא טכנולוגי והוא נשען על תשתיות אנרגיה. בימים שהייתי ראש אגף המודיעין בצה"ל לא היה דבר כזה סייבר, והתשתיות באותה העת לא היו מפותחות כפי שהן מפותחות היום, והן מהוות נדבך חשוב בביטחון של כולנו".
היית שר הביטחון כשאושר רכש ספינות המגן בעקבות גילוי הגז הטבעי בים. אנחנו ערוכים להגן עליהן?
"אנחנו לא היחידים שמתקדמים, אלא גם האויבים שלנו. ראו מה עשה חמאס במתקפת 7 באוקטובר, בין השאר באמצעות קטאר, והיו אז גם קשרים בינה לבין חברות ישראליות. יש לחיזבאללה טילים שמאיימים על אסדות ונמלים, וזה מצריך הגנה, ואנו מנסים לשמר את היתרון היחסי שלנו כל השנים. הצורך הזה מתבטא גם בהגנה על התשתיות הקריטיות מפני מתקפות סייבר".
בזמנך גם היה הרכש מגרמניה של כלי השיט והצוללות שעומד בחקירה, וגם קיבלת מכתב אזהרה מוועדת גרוניס.
"זה סיפור עצוב, כי הפוליטיקה עלולה להפריע. עבדתי עם אנשים במערכת הממשלתית, ואין כאן תכנון רב-שנתי. כשר הביטחון ב-2013 היה ברור שיש מקורות גז ויש להגן עליהם. צר לי שיש אנשים מושחתים שמונעים בכסף והתנהלו כפי שהתנהלו, ויש כאן סכנות גדולות מאוד. אני גם קיבלתי מכתב אזהרה, ואני לא מודאג כי אני יודע מה קרה כאן. המניע למכירת צוללות למצרים היה כסף. יש פה הרבה מאוד ריקבון".
ועדיין, נמל אילת מושבת בעקבות המתקפות של החות'ים בתימן.
"זה אירוע מורכב, כי נדמה לנו שאנחנו עצמאיים בכל, אבל ישראל היא מדינה קטנה. אין לנו סיכוי לנצח בניצחון מוחלט את כל אויבינו. תשכחו מזה. יש לשלוח יד לשלום למתונים. יש אפשרות להסדר מדיני עם לבנון ולהסדר ביטחוני עם סוריה, אך הממשלה לא מתקדמת בכך. שותפיה רוצים לטהר את הארץ עד הפרת והנילוס. גם האמריקאים והסעודים תקפו את החות'ים ולא הצליחו".
