Energy IL
"כ-10% מתעריף החשמל מופנים לאנרגיה מתחדשת"
נעם שרלו בריגה מהאוצר חשף שחלק מחשבון החשמל הוא סובסידיה, והמשמעות היא ש”היום תעריף החשמל סוחב גיבנת של כ־3 מיליארד שקל”
“השוק הפרטי נמצא בתנופה של השקעה באנרגיות מתחדשות, בעיקר לאור העובדה שהעלויות הולכות ופוחתות”, אמר נעם שרלו בריגה, רכז אנרגיה באגף תקציבים במשרד האוצר, בשיחה עם אדריאן פילוט מכלכליסט בכנס אונליין בנושא עתיד הביטחון האנרגטי של ישראל.
האם יש לאוצר אמירה נורמטיבית לגבי אנרגיות מתחדשות?
“האמירה היא כלכלית. אנחנו הולכים לכיוון של מודלי שוק שבהם יצרנים מתחרים זה בזה ללא הבחנה טכנולוגית, מה שמבטיח שלא יהיה סבסוד מיותר של אנרגיות מתחדשות. בעבר היה סבסוד מאוד גדול באמצעות הסדרות מרשות החשמל של 2 שקלים ויותר לקילו־ואט, אבל גם היום למתקן PV ביתי על הגג הרשות מבטיחה תעריף של 48 אגורות ויותר ל־25 שנה. זה סכום גבוה משמעותית מהתועלות שמתקן כזה תורם למשק. המשמעות היא שהיום בתעריף החשמל אנחנו סוחבים גיבנת של כ־3 מיליארד שקל. כ־10% מתעריף החשמל שלנו הם עלות עודפת לאנרגיות מתחדשות. אני לא בטוח שצרכני החשמל מודעים לכך שכ־10% מהתעריף שהם משלמים הם סובסידיה עודפת לאנרגיות מתחדשות”.
את הגיבנת נסחב ב־20 השנים הקרובות?
“כן, כשמתקן קם ומקבל הבטחה לתעריף ל־25 שנה, אני מחויב לשלם לו”.
מבחינת האוצר זו היתה השקעה שאינה לפי מודל השוק שאתה מבקש ליישם?
“תפקידנו לנסות להביא למשק חשמל יעיל תחת יעדי הממשלה של להגיע ל־30% מתחדשות”.
האם כדי לשמור על כדור הארץ חייבים להשקיע באנרגיות מתחדשות?
“הספר הירוק של המשרד להגנת הסביבה נותן תמחור ראוי לעלויות הסביבתיות של כל מיני מזהמים. בחוק ההסדרים העברנו מס פחמן שמשתלב עם התפיסה הכלכלית שכשיש עלות חיצונית שלילית לתעשייה מסוימת, היא צריכה לשאת בעלות הזו. בתמחור נכון זו הדרך הכלכלית הראויה לתת ביטוי למובנים האלה של סביבת עלות. יכול להיות שעם 3 מיליארד שקל בשנה היינו יכולים לעשות הרבה יותר עבור הפלנטה מאשר להקים 15%-12% של אנרגיות מתחדשות”.
נצטרך להשקיע עוד הרבה באנרגיות לא מתחדשות?
“ייצור פוסילי קונבנציונלי איתנו לעוד שנים רבות”.
הצורך להרחיב את הייצור הפוסילי צריך להיות עם חברת החשמל?
“חד משמעית לא, החוק אוסר עליהם”.
