AI Week
"המהפכה התעשייתית לקחה 200 שנה, ושל ה-AI לוקחת חצי דור - זה הבדל רציני"
את הדברים אמר אריק פיינגולד, יזם חברתי ויו"ר חברת Commit AI ומייסד Pentera, AutonomyAI במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט ו-Commit על הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בעסקים. הוא הוסיף כי "נראה את ישראל כמובילה עולמית ב-AI"
במסגרת שבוע ה-AI של כלכליסט ו-Commit על הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית בעסקים שוחח רועי ברגמן מכלכליסט עם אריק פיינגולד, יזם חברתי ויו"ר חברת Commit AI ומייסד Pentera, AutonomyAI על AI כשם נרדף לחדשנות בארגונים חדשים וותיקים.
האם אתה מסכים עם ההשוואה בין המהפכה התעשייתית למהפכת ה-AI?
"כן ולא. אני מסכים כי שתיהן מהפכות ולא מסכים כי הן לא דומות בעצימות שלהן. המהפכה התעשייתית התחילה בהמצאת מנוע הקיטור ב-1702 ולקח כ-200 שנה עד שפסי היצור הממוכנים הפכו להיות נפוצים. הטריגר של AI הוא או ה-GPU של אנבידיה שהומצא ב-1999 או יותר נכון מערכת ה-AI של אי 1DGX של אנבידיה ב-2016 שבעקבותיה מודל השפה, ה-LLM ב-2022. ב-2025 אנחנו בשנת סוכני ה-AI שמאפשרים לנו להכניס פסי יצור חדשים לתהליכים שהיינו עושים כבני אדם להאיץ אותם בצורה משמעותית. מדובר על חצי דור למהפכה לעומת עשרה דורות וזה הבדל מאוד רציני".
איך מיישמים בהצלחה את הטכנולוגיה בארגונים?
"מי שבא להקים סטארט-אפ עכשיו העולם השתנה. המהירות משחקת ונוצרו המון הזדמנויות. רק בשוק האמריקאי מדובר על 10 טריליון דולר הזדמנויות לעולמות סוכני הAI וכרגע אנחנו בישום של המיליארדים הראשונים. אם אני רוצה להקים סטארט אפ גודל השוק שאני מכוון אליו צריך להיות מאוד גדול כדי שיתייחסו אליו. נוצרו גם הרבה הזדמנויות של must have. כמו שצ'ק פויינט המציאה לפני 30 שנה את אבטחת המידע בעולם האינטרנט, צריך היום לתת מענה לאבטחת מידע בעולמות ה-AI".
איך מטמיעים AI בחברות חדשות?
"היזם חייב לבדוק במוצר איך הוא משתמש באי אי כחלק מהמוצר שלו. במיוחד מוצר תוכנה. אם המוצר הוא רק AI אז הוא צריך לראות מה גודל החפיר שלו. אבל החפיר חייב להיות מגובה בעוד אלגוריתמיקה ייחודית ודאטה ייחודי שהיה לאותו סטארט-אפיסט, עם הבנה עמוקה בתחום שאותו הוא רוצה לפתור".
איך היית מטמיע בארגונים קיימים, שם הקושי יותר גדול, סוכנים חדשים של AI?
"בארגונים קיימים זה מתחיל בחינוך. להתחיל בסדנאות AI כדי להוריד את סף החרדה בקרב העובדים והמנהלים. ללמד על הכלים ואיך הוא בא לעזור להם ולא להחליף אותם. אחרי הבנה ויצירת שפה חדשה לארגון צריכים לייצר דנ"א יזמי לארגון. לבקש ממנהלי המחלקות לחפש את הכאבים שלא פתרו ולהסביר להם שהם צריכים להתחיל לחשוב איך להשתמש ב-AI כדי לעזור. להציג על בסיס חודשי להנהלה רעיונות לפתרון הבעיות. ארגונים חייבים להיכנס לזה עכשיו".
יכול להיות שעד שיטמיעו הם לא יהיו ישימים?
"הקצב מטורף וכל הזמן יוצאים עוד חידושים אבל כארגון הקפיצה הראשונה היא הקפיצה הגדולה. ואז כשתצא טכנולוגיה חדשה קצב האימוץ יהיה גדול יותר. האינטגרציה והדאטה כבר קיימים וההחלפה הופכת להיות קלה מאוד".
יש מנהלים שחוששים שה-AI יהפוך את העובד לעצלן.
"הארגון צריך לשנות את תצורת המדידה שלפיהם הוא מודד את העובדים ולמדוד יותר על חדשנות ויצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה, לא רק לסיים משימות וללכת הביתה. ואיך עובד יוצר ערך חדש לארגון שיכול לשרת את הלקוחות והארגון. הארגונים צריכים למדוד את זה ואל רק את התוצאה הכמותית".
יהיה הבדל בין עובדים שיש להם חשיבה יצירתית לבין אלה שאין להם?
"כן. עובד שלא מסוגל ללמוד משהו חדש בבעיה. אם אתה סקרן העולם היום מדהים. אנחנו צריכים לאמן את שריר הסקרנות והיכולת ללמוד משהו חדש ולראות איך אני משנה את מה שעשיתי אתמול ועושה אחרת מחר, בצורה שבסוף יהיה יותר פנאי לעשות דברים יותר כיפיים. אם יש לנו עוזר קטן שלוקח לנו חלק מהעשייה האפורה אנחנו צריכים לאמן את עצמנו. יתפנה יותר זמן ליצירתיות והתפתחות אישית".
איך אתה תופס האקו-סיסטם של ישראל והמיקום שלה בעולם?
"המיקום שלנו מצוין כי אנחנו נמצאים בשלב שבו מתחילים להינות מתשתיות ה-AI. זה נכון שלא השקענו בתשתיות AI ,כמו שלא השקענו בתשתיות סיבים לפני 25 שנה. אנחנו לא חזקים בבניית תשתיות אבל החוזקה הישראלית היא לקחת בעיות יומיומיות ולתת פתרונות לשימוש בטכנולוגיה על בסיס תשתית שכבר נבנתה. זה מה שעשינו באינטרנט וזה מה שנראה ב-AI. לדעתי נראה את ישראל כמובילה עולמית ב-AI".
לסיכום, מה ארגון צריך ב-DNA כדי להצליח להיות חדשני?
"סקרנות, אומץ לשנות ואינטגרציה בינתחומית".
