ועידת ברלין
"המשק הישראלי צריך להפוך את המומנטום החיובי לצמיחה מתמשכת"
ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, סיפרה בוועידת ברלין של כלכליסט ובנק לאומי כי "בעשור הקרוב יושקעו בישראל 508 מיליארד שקל ב-270 פרויקטים של תשתיות, תחבורה, ונדל"ן"; לדבריה, "למרות שלחמנו בשבע חזיתות, ת"א 125 זינק במלחמה ב-72%, יותר מ-S&P 500"
"לפני שאתחיל, אני רוצה להראות לכם שני מספרים. לדעתי, שני המספרים האלה מייצגים את המפתח לצמיחה העתידית של ישראל", כך פתחה ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, את נאומה בוועידת ברלין של כלכליסט ובנק לאומי.
תחילה, סיפרה שוב על "508 מיליארד שקל - ההשקעה הצפויה בעשור הקרוב בפרויקטים של תשתיות, תחבורה, אנרגיה ונדל"ן ברחבי ישראל". לדבריה, בתחומים אלה מתוכננים "270 פרויקטים בעשר השנים הקרובות, והמספרים האלה מספרים סיפור של הזדמנות וחוסן".
שוב הסבירה כי בעבודה היומיומית שלה היא "נפגשת עם מנהיגים עסקיים בכלכלה של ישראל. יזמים, משקיעים, חברות דירוג אשראי ואחרים. במהלך הפגישות האלה, יש שאלה אחת שעולה שוב ושוב, מה יידרש כדי להבטיח לישראל צמיחה ברת קיימא לטווח ארוך בעידן שלאחר המלחמה?".
לדבריה, תחום התשתיות הוא "אחד ממנועי הצמיחה הקריטיים ביותר לכלכלה של ישראל אחרי המלחמה. אבל יש עוד כמה מנועי צמיחה משמעותיים - כמו ההייטק, התעשיות הביטחוניות, נדל"ן ואחרים שיכולים לדחוף את הכלכלה שלנו קדימה".
שוב אמרה כי "הכלכלה שלנו עמדה בסערה הקשה ביותר בהיסטוריה שלנו. אבל הכלכלה שלנו חזקה והיא תמשיך לצמוח - אפילו עם סכסוך מתמשך. למעשה, לפי דוח ה-OECD מחודש אפריל השנה, הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן יוצא דופן אחרי 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. זה קרה בזכות נקודת מוצא פיסקלית חזקה, מדיניות מוניטרית זהירה ומערכת פיננסית איתנה".
היא הציגה לנוכחים גרף שמספר את הסיפור של שוק ההון הישראלי: "תסתכלו על הגרף הזה, כאן אנחנו יכולים לראות את ה'נס הכלכלי'. למרות שנלחמנו בשבע חזיתות, השווקים עלו. ולא רק עלו - מדד תל אביב 125 זינק ב-72%, ואפילו עבר בביצועים שלו את ה-S&P 500. זה סימן ברור שגם משקיעים מקומיים וגם בינלאומיים בוטחים בישראל".
"המשמעות פשוטה - ישראל נמצאת במומנטום חיובי", הדגישה שוב. "השאלה המרכזית היא - איך אנחנו הופכים את המומנטום הזה לצמיחה ברת קיימא לטווח ארוך?".
שוב פירטה את המנועים שידחפו את הכלכלה. "כבר הזכרתי את התשתיות. המגזר הזה הוא אבן פינה לצמיחה. הוא קריטי לשיקום אחרי המלחמה, לקידום אנרגיה מתחדשת ולשיפור הניידות של אזרחים למקומות העבודה באמצעות מערכות תחבורה חכמות ומהירות. כל אחד מהפרויקטים האלה יוצר מאות מקומות עבודה. הם גם כוללים שיתוף פעולה עם קבלני משנה, שרובם עסקים קטנים".
לצד זה, היא ציינה את הנדל"ן. "ביחד עם זה, פיתוח והבנייה ממשיכים למלא תפקיד מרכזי בצמיחה של הכלכלה הישראלית. גידול האוכלוסייה והדרישה לדיור חדש תומכים בביקוש חזק ומתמשך לנדל"ן. אפילו בתקופה של משבר ומלחמה, השורשים של הנדל"ן נשארים יציבים".
שוב עברה לתעשיות הביטחוניות: "לישראל יש עמודי תווך נוספים שהוכיחו את עצמם כמשמעותיים בשנתיים האחרונות, כמו התעשיות הביטחוניות. למרות הסנטימנט השלילי כלפי ישראל, בשנים האחרונות חברות בתעשיות הביטחוניות חתמו על עסקאות ושיתופי פעולה בינלאומיים בהיקפים גבוהים. ב-2024, החוזים של התעשיות הביטחוניות הגיעו לשיא של כמעט 15 מיליארד דולר, למרות המלחמה".
היא הוסיפה: "הביקוש לטכנולוגיה ביטחונית ואבטחה ישראלית גדל - ולא רק בתעשיית הביטחון המסורתית. בשנים האחרונות צמחו הרבה סטארט-אפים של דיפנס-טק. הסטארט-אפים האלה משלבים חדשנות וסייבר מתקדם עם טכנולוגיות AI".
על ההייטק הישראלי אמרה שוב: "לפי הנתונים העדכניים, הסכום שצפויות חברות ההייטק הישראליות לגייס ב-2025 גבוה יותר מאשר בשנה שעברה וגבוה הרבה יותר מב-2023".
"במקביל אנחנו רואים הזדמנויות גדולות בתחום ה-AI", המשיכה שוב. "לא רק בחברות טק, אלא בכל הכלכלה. אני בטוחה שנראה יותר שיתופי פעולה בין סטארט-אפים של AI לתעשיות מסורתיות. וכמובן, AI ישתלב באופן עמוק יותר במערכת הבנקאית".
"אני יכולה לחשוב על תחומים רבים בבנקאות - כולל בחטיבת העסקים שאני מובילה - שבהם ניתן ליישם AI, ואנחנו בלאומי כבר על זה. זו לא פחות ממהפכה - ואני בטוחה שזה יקרה אפילו מוקדם ממה שאנחנו מצפים".
לסיכום אמרה שוב: "אני מאמינה שהודות לנחישות הישראלית שלנו, לכלכלה החזקה שלנו, לצורך הלאומי שלנו לשקם ולצמוח, ולמנהיגות הגלובלית המצוינת שלנו בטכנולוגיה וביטחון, אנחנו יכולים, ואנחנו נהפוך את המומנטום החיובי לחזון ברור של צמיחה ברת קיימא בשנים הקרובות".
