סגור
כנס שוק ההון - נתי אמסטרדם
(צילום: סיני דוד, אוראל כהן)

כנס שוק ההון
"נשמח לראות את הבנקים והגופים הפיננסיים עושים קפיצה גדולה יותר ב-AI"

נתי אמסטרדם, דירקטור בכיר ומנהל אזורי ב-Nvidia ישראל, אמר את הדברים בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם. עוד התייחס לטרנספורמציה שמחוללת הבינה המלאכותית בתעשיות ולהבטחה הגדולה שהיא טומנת בחובה: "השוק של בינה מלאכותית יוצרת הוא של 150 מיליארד דולר, והביקוש רק הולך וגדל"

"נשמח לראות את הבנקים והגופים הפיננסיים עושים קפיצה גדולה יותר ומאמצים עוד טכנולוגיות בתחומי ה-AI", כך אמר נתי אמסטרדם, דירקטור בכיר ומנהל אזורי ב-Nvidia ישראל ומי שהקים את פעילות ה-AI של אנבידיה בארץ כבר ב-2016, בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם.
לדברי אמסטרדם, תעשיית הענן העולמית עוברת טרנספורמציה מטלטלת, ושני דברים מניעים אותה: "הראשון הוא כל הנושא של האצת כוח מחשוב, מה שאנבידיה מייצרת ונקרא GPU, והשני הוא כל מה שנוגע ל-Generative AI, בינה מלאכותית יוצרת שמשנה כל תעשייה בעולם".
לדבריו, לבינה המלאכותית יש השפעות גלובליות עצומות, החל מתחום הבריאות ועד התחום התעשייתי. "אחד התחומים הכי משמעותיים נוגע ליכולת להביא תוצאות מהירות בכל הנוגע לפיתוח תרופות. AI מאפשר לפענח רצפים גנטיים, לפתח את כל תחום ה- Drug Discovery ולהבין איך להרכיב תרופות חדשות מחלבונים.
"בעבר תהליך של פענוח הגנום האנושי לקח המון זמן, והיום יכולים בעזרת ה-AI לעשות את זה הרבה יותר מהר, ולהגיע באופן הזה לאישור מהיר יותר של תרופות חדשות. מי חשב בעבר שאפשר יהיה לשלוף בדיקת דם של אדם ולקבל תשובה מהירה ביחס לגנום של אותו אדם בדיוק".
לדברי אמסטרדם, בינה מלאכותית נכנסת גם לתחום המכשור הרפואי (Medical Devices) ומאפשרת למדינות שאין בהן רפואה מתקדמת לקבל שירותים ברמה גבוהה שלא היתה אפשרית קודם לכן.
"תחום נוסף שאנחנו רואים בו שינוי הוא התחום התעשייתי", ממשיך אמסטרדם. "היום ניתן לקחת דברים פיזיים ולייצר מהם 'תאומים דיגיטליים', והרבה גופים עושים את זה, בהם מדינת ישראל. הרעיון הוא שניתן לייצר מעין מפה דיגיטלית של אותו גוף, ולאחר מכן להפעיל עליה חוקים פיזיקליים ולצפות דברים".
אמסטרדם מדגים את דבריו בענקית הרכב BMW שבונה את המפעלים העתידיים שלה באמצעות "תאומים דיגיטליים". לדבריו, "בישראל יש מאות מרכזי פיתוח של חברות, והעובדה שניתן לייצר לכל אחד מהם תאום דיגיטלי תאפשר לחברות לצמצם את ההשקעות שלהן באופן דרמטי בכניסה לעולמות חדשים".
דוגמה אחרת שהציג אמסטרדם היא של פרויקט Nvidia Earth 2, במסגרתו יצרה החברה פלטפורמה שמאפשרת למדל את שינויי האקלים בעולם, ולראות איך הם ישפיעו עלינו.
"בנוסף לכך, אנחנו עושים גם טרנספורמציה לשוק הפיננסי", ממשיך אמסטרדם. "יש לנו היום יכולת ללמד מכונה להבין שפה פיננסית, שפה של ברוקר בשוק ההון, והמשמעות היא שאפשר לייצר מחשב שיידע לשאול את השאלות הנכונות, מה שמאפשר לייצר אינטילגנציה אחרת. בארגונים פיננסיים יש הרבה מאוד דאטה על הלקוחות, אבל אין להם את היכולת לייצר תקשורת דו-כיוונית.
"היכולת הזאת שמאפשר AI תאפשר לשנות תחומים כמו שירות לקוחות (Customer Service) בגופים פיננסיים, שבהם ניתן יהיה להטמיע צ'אט-בוטים חכמים יותר, וגם בעולמות של אלגו-טריידינג, ושל חישוב סיכונים בצורה טובה יותר. לדוגמה, אם עכשיו אני הולך לקנות בית ועולה מולי צ'אט-בוט שלא יודע שזה הבית השלישי שלי, אלא חושב שזה הבית הראשון שלי, זה בעייתי. נשמח לראות את הבנקים והגופים הפיננסיים עושים קפיצה גדולה יותר ומאמצים טכנולוגיות בתחומי ה-AI".
לדברי אמסטרדם, "המטרה הסופית שאנבידיה פועלת בכיוון שלה היא לייצר מפעלי מידע – AI Factories – שיודעים להפוך את הדאטה של כל ארגון למעין מפעל ידע, ומי שישכיל לקחת את הדאטה שלו ולהפוך אותו לאינטילגנציה יכול לעשות קפיצת מדרגה ופה רואים שינויים בכל תחום – מביטחון ועד בריאות. ראינו איך במלחמה בינה מלאכותית יכולה לאפשר קבלת החלטות בזמן אמת ולהיות משמעותית מאוד".
אמסטרדם מציין כי "השוק של בינה מלאכותית יוצרת מוערך בכ-150 מיליארד דולר מתוך סך כל שוק התוכנה שמוערך ב- 685 מיליארד דולר. ההשקעות אדירות, אבל הביקוש רק הולך וגדל".