כנס בריאות הנפש
"ילד פוגש את רופא הילדים 7 פעמים בשנה בממוצע - זו הזדמנות לשאול לשלומו, לא רק פיזית"
את הדברים אמר חיים פרננדס מנכ"ל לאומית בפאנל שהתקיים בכנס בריאות הנפש. בפאנל השתתפו גם: ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש, ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל אדיב ארד, פסיכיאטרית ראשית במשרד הרווחה, ד״ר אורי יצקר, יו״ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ודרור כהן יו"ר מועצת התלמידים הארצית
בין 2017-2021 נרשמה עלייה של 36% בדיכאון ,31% בחרדות, 20% בסטרס ו-28% בשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. על פי המועצה לשלום הילד בין 2019-2022 חלה עלייה חדה של 19% בביקורי ילדים בחדרי מיון פסיכיאטריים וכן של 16% בניסיונות אובדניים. מאז 7 באוקטובר המצב החריף. סקר "יד על הדופק" לשנת 2024 הראה כי 66% מבני הנוער חוו אירועים מעוררי פחד וחרדה ו-53% דיווחו על מצוקה נפשית. כמעט מחצית מהתלמידים חווים סימפטומים נפשיים יומיומיים ולמעלה ממחציתם אינם פונים לעזרה. באנוש רואים עלייה של כ-30% בפניות לטיפול רגשי מצד ילדים ובני נוער.
בכנס בריאות הנפש למען דור העתיד של עמותת אנוש התקיים פאנל בהנחיית ד"ר אורית שטיין רייזנר, פסיכיאטרית, חברת הועד המנהל אנוש, מנהלת בית החולים השיקומי רעות תל אביב. הפאנל עסק במניעה וחשיבות הטיפול בקהילה בבני נוער וצעירים כמשימה לאומית, והשתתפו בו: ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש, ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, ד"ר טל אדיב ארד, פסיכיאטרית ראשית, משרד הרווחה, חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, ד״ר אורי יצקר, יו״ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מנהל המערך הפסיכיאטרי לילדים ונוער, מרכז רפואי זיו, דרור כהן יו"ר מועצת התלמידים הארצית.
כל אחד מבחרי הפאנל התבקש לבחור דבר אחד שהם רוצים להבליט כהצלחה של השנתיים האחרונות בעבודה מערכתית.
"אני גאה בפרויקט שעשינו להקמת מרכזים למשבר בצמידות לחדרי המיון", אמר בודנהיימר. "הגדולה של זה היא שנתנו תקני מתמחים לבתי החולים בתמורה לפתיחת מרפאה והתוצאה היא שזה גם הוביל לפתיחת עוד מרפאות וגם הכפיל את מספר המתמחים בפסיכיאטריה של הילד, וזה דבר נדרש וחשוב".
אדיב ארד: "במשרד הרווחה הוקם מערך בריאות ובתוכו פרויקט שאני גאה בו בתור מי שהתחילה להוביל אותו, והוא לייצר ממשק בין בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל לבין פנימיות חוץ ביתיות. זה ממשק מורכב שמוביל לכך שהילדים יעברו מבית החולים לפנימיות שלנו בצורה מיטבית עם פוטנציאל שיקום גדול".
אנחנו גאים שהצלחנו להגדיל משמעותית, ב-25% את מספר הילדים שמצליחים להעניק להם טיפולים בתחום בריאות הנפש, בזכות צוות מעולה בהובלתה של ד"ר מרנינה שוורץ", סיפר פרננדס. "לא נוכל להמשיך לגדול בהיקפים האלה אם לא נקבל עוד תמיכה, הכשרות ומטפלים".
"הדבר שאנחנו הכי גאים בו הוא שבתקופה כל כך עמוסה, שכולנו בזרם קשה לנסות לתת מענה, הצלחנו עם השותפים שלנו לעצור ולהרים את הראש מעל הזרם כדי לתת מענה ולזהות צמתים שחשוב שנאחד כוחות ונעשה משהו יחד", אמר יצקר. "הקמנו מרכזים להתערבות במשבר בתקופת הקורונה וחממות ומרכזים אינטגרטיביים לילדים שיש להם נשירה מבית ספר. בימים אלה נכנסים סטודנטים לרפואה לבתי הספר מתוך הבנה שצריכים התייחסות גם שם. איחדנו כוחות"
כהן סיפר את הקול של בני הנוער בפאנל: "השנה הגדרנו מטרה להתעסק בבריאות הנפש וחוסן נפשי בקרב בני נוער. הצלחנו לרתום את משרד החינוך לייצר תכנית הכשרה ארצית לכיתות ז-י"ב לדעת איך לעזור לחבר במצבי מצוקה מורכבים וגם לעצמנו. בקורונה הייתי בכיתה ו' והיום אני בי"ב, זה רק מראה כמה מורכב לגדול במדינה שלנו ובשביל זה אנחנו כאן".
"אני מאוד גאה בהצלחה שלנו לאורך השנים", אמרה הדס. "הכפלנו ושילשנו את רצף המענים, את כמות בני הנוער ואלה שמסייעים להם. אבל מבחינתי ההצלחה האמיתית היא שאתם כאן, אתם הנציגים של המערכות השונות שיחד מתייחסים אלינו באמון רב וחזק יותר ומבינים את המקצועיות העמוקה שלנו".
גלעד, בזמן שהצרכים גדלים והמחסור באנשי טיפול מורגש, כיצד משרד הבריאות מתמודד עם ביזור המענים ולהעניק טיפול גם במרכז וגם בפריפריה?
"האתגרים ברורים. בעקבות המלחמה יצאנו לתכנית לאומית לבריאות נפשית- מקום לנפש. היא כוללת ריבוד של מענים והסתכלות רחבה על כלל המענים שאדם צריך: בקופות החולים, הקהילה, בתי החולים ושיקום. כל אדם צריך משהו אחר בזמן אחר ואנחנו מנסים לבנות את המערכת עם משאבים רבים. אבל ההבנה הכי חשובה שצמחה מהמלחמה היא להתמקד הרבה במניעה וקידום בריאות וחוסן: גוף ונפש. לראות איך מצליחים להגיע לקהילה ולרשויות ולספק שירותים, שם זו התפיסה המשמעותית. יצאנו למיזם משותף לכמה משרדים שבו נותנים כלים לרשויות לתת מענים של מניעה. זו מניעה ראשונית לכלל האוכלוסיה. יש הרבה עשיה והתחלה של דברים שמבשרים טוב".
טל, איך משרד הרווחה מגיע לנוער וצעירים לטובת מניעה וטיפול ראשוני ושיתוף עם המשרדים השונים?
"משרד הרווחה הוא אחד המשרדים שידו בכל ומעצם המבנה שלו הוא מגיע לכל מקום. יש למשרד את הגמישות גם ליצר תכניות שמותאמות לאוכלוסייה שנזקקת ואנחנו רואים את הצורך ההולך וגדל של התאמת תכניות מותאמות אישית לאוכלוסייה וזה לא פשוט. צריך להמציא את עצמנו מחדש כל הזמן. אנחנו מייצרים שת"פים מקומיים ורחבים גם עם גופים לא פורמליים,א שזה אחד המפתחות שמראה תוצאות יפות".
חיים, קופות החולים נתפסות כגוף שמטפל, איך הופכים להיות פרטנר פעיל גם במניעה בבריאות הנפש ומהם האתגרים שלכם?
"בתפיסה שלנו אנחנו באמת יותר עסוקים בלטפל ופחות במניעה וצריכים לעשות יותר, כפי שאנחנו כבר עושים ברפואת הגוף. קיבלנו תוספת של משאבים בשנים האחרונות ממשרד הבריאות וזה עזר לנו לגדול ולצמוח, אבל לא נוכל להמשיך אם לא נקבל עוד משאבים. שנית יש מחסור גדול שמטופל בכל הרמות והממשלה צריכה לקבל החלטה שמגדילה בצורה משמעותית את ההכשרות. הממשלה יודעת לעשות את זה בתחום של סטודנטי לרפואה ואין שום סיבה שלא היה תכנית לאומית שנוכל לראות יותר טיפולים וזמינות בשנים הבאות. זה יעזור לנו לעסוק גם ברפואה מונעת. ברפואה בקהילה יש תכנית לאומית לקידום הרפואה בקהילה ובספר שלה אין כמעט מדדים של בריאות הנפש. צריך שיהיה צוות מומחים שיקח את הדבר הזה ויכניס אותו לתוך הספר וזה ידחוף את קופות החולים להתעסק יותר במניעה לצד הטיפול".
אורי, כיו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר מהם האתגרים הבוערים במניעה והתערבות מקודמת?
"לשים את המניעה בפרונט זה המעשה המשמעותי הראשון. יש כל מיני סוגים של מניעה, אז כדי שכל דרגה תוכל לתפקד חשוב שהדרגה הבאה וזו שמתחת יהיו יציבות. צריך לדעת לבנות את המדרגות האלה בצורה יציבה וגם לזהות את המקומות המשמעותיים של המניעה ולחזק אותם. נדאג שמתמחים יוכלו לתת תמיכות ועזרה במרכזים שונים. לקח לנו זמן להצטרף לעגלה של המניעה אבל עכשיו זה במרכז העשייה שלנו".
דרור, מה הביא אותכם להחלטה לטפל בנושא ומה זה אומר בפועל?
"לצד כל האתגרים והמצוקות ראינו גם בשנתיים האחרונות איך הנוער קם ואחוזי הגיוס לתפקידים משמעותיים גדל וגם התמיכה בעורף. אבל יש גם את המצוקות שכולנו חווים והמלחמה פוגשת אותן במקום אחר וכמועצות תלמידים יצאנו בהחלטה שעל זה נשים דגש ברמה הארצית והרשויות המקומיות. בנוסך לפרויקט נפעל בשנה הקרובה עם כולכם ברמה ארצית ומקומית אז אני קורא להצטרף".
הילה, אנוש פועלת בקהילה כמעט 50 שנה ובשנים האחרונות פותחו שירותים לנוער וצעירים. מה אתם רואים במרכזים שלכם ומה הקריאה שלך למשרדי הממשלה?
"אנחנו רואים כמה חשוב שהשלטון המקומי יהיה מעורב. החשיבות אחריות העירונית הוא מאפשרת חיבור בין כל המערכות: חינוך, רווחה ובריאות. זה מורכב כי הממשלה לא לגמרי מתמרצת את השלטון המקומי לפעול בזירה, אז הקריאה שלי היא שתהיה מצד אחד עבודה נרחבת יותר בתוך משרדי הממשלה, חיבורי בין יחידות במשרד, וגם לתמרץ את השלטון המקומי לעבוד בגישה הזו" .
לסיכום ביקשה שטיין ממשתפי הפאנל לבחור צעד אחד שהארגון שלו יעשה בשנה הקרובה כדי לשפר מניעה לבני נוער וצעירים. מה יהיה הצעד הזה בעולמות המניעה של בריאות הנפש?
"יצאנו בתוכנית חדשה בין משרדית שנקראת "מרחב" שמשותפת למשרדי החינוך, רווחה ובריאות, יחד עם הצבא ומשרד הפנים", סיפר בודנהיימר. "תכנית להכשרה של מנהיגים בעולמות הבריאות הנפשית, שתהיה שפה משותפת. הדבר הכי חשוב זה השגרה. בקורונה ומלחמת חרבות ברזל תלמידים נעדרו הרבה מבית הספר, אז חשוב לכוון לתיפקוד ושגרה וזה אחד האתגרים הגדולים של כולנו היום. השגרה היא כח מרפא, זה משמעותי. כולנו צריכים את השגרה כי היא מה שמאפשרת גם תקווה".
"אחד האתגרים הגדולים זה שאין לנו מערכת לתיאום טיפול כוללנית", אומרת אדיב ארד ."כל אחד עושה המון אבל אין פלטפורמה דיגיטלית, או אפילו ברמה החוקית יכולת לקיים תיאום טיפול וזה פוגע באיכות הטיפול. אחד האתגרים של השנה יהיה לראות מי הפרטנרים של מחלקות הרווחה. החיבור אל קופות החולים מורכב ומאתגר כי הן עמוסות . צריך לפצח את הממשק – רווחה בריאות וחינוך ברמת הקהילה על ידי אינטגרציה שעוד לא פתרנו".
"בממוצע ילד בישראל פוגש את רופא הילדים 7 פעמים בשנה", אומר פרננדס. "זו הזדמנות לשאול אותו מה שלומו, לא רק בצד הפיזי. זה אתגר שלנו ואשמח שעוד שנה אספר שהצלחנו לקחת את אותם מגעים לבריאות הנפשית והחוסן ושלרופאים יהיו את הכלים. זו תהיה מניעה מצויינת כי נפגוש את הילדים בשלבים מוקדמים".
"חשוב שאנחנו נמדוד את עצמנו ואת ההצלחה שלנו ביכולת לגייס כוחות לעבודת מניעה", אומר יצקר. "המטרה היא שכל ילד בכל מקום בארץ יוכל לקבל את המענים האלה וזה קורה".
מעל 50% מהילדים שסובלים ממצוקה לא פונים לעזרה, יש תכניות לעשות את הגישה אליהם?
"אנחנו הבנו את זה בפריפריה הצפונית, שברגע שמיקמנו את בית החולים קרוב לבית זה עולם אחר", אומר יצקר. "ברגע שזה מודגש תרבותית שפתית ואזורית זה עולם אחר".
"המטרה המרכזית שלנו זה הסיפור של המודעות", אומר כהן. "כולנו מתמודדים עם מציאות מורכבת ולא כל הנוער מבין את זה. הרבה פעמים אנחנו לא משתפים כי לא יודעים למי לפנות ואנחנו רוצים לעשות קמפיין להעלאת המודעות שאפשר ויש למי לפנות ולדבר".
"אני חושבת שבכל כיתה וגן תוקדש שעה בשבוע לחשיבה על רווחה נפשית. נשמח להיות חלק מהמאמץ הזה", סיכמה הדס.
