סגור
כנס Israel Climate Awards פאנל רועי פורמן, מורן חביב, דר אבנר גרוס, לורי מנוד
(צילום: סיני דוד)

Climate Awards
"רוב המדענים לא יודעים שיש להם רעיונות שיכולים לשנות את העולם"

"שעון האקלים מתקתק", אמר חוקר האקלים ד"ר אבנר גרוס בפאנל -שנערך באירוע הגמר של תחרות Israeli Climate Awards של דוראל וכלכליסט - והתמקד ביכולת של טכנולוגיות פורצות גבולות להתמודד עם משבר האקלים. "הפתרונות הגדולים לא יגיעו מחדשנות הדרגתית", אמרה יעל אלרואי, מ-ויולה ונצ'רס

"משבר האקלים הוא בעיה פיזית ואנחנו צריכים דיפ-טק ומדע ופיתוח ארוך טווח כדי לפתור אותו. אבל אנחנו צריכים לוודא שהוא מתאים למודל ההון-סיכון", כך אמרה יעל אלרואי, שותפה ב-Viola Ventures, במסגרת פאנל שהתקיים באירוע הגמר של תחרות Israeli Climate Awards של דוראל וכלכליסט.
כתב כלכליסט עומר הוא שהנחה את הפאנל, והשתתפו בו רועי פורמן, מנהל דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס; לורי מנוד, שותפה ב-At One Ventures; והד"ר אבנר גרוס, חוקר שינויי אקלים מאוניברסיטת בן גוריון.
לורי, נתחיל איתך. הקרן שלך מתמקדת בחברות שמפתחות דיפ-טק (מיזמים המבוססים על טכנולוגיה חדשה ופורצת גבולות) כדי ליצור עולם שבו האנושות תורמת לטבע. מדוע הדיפ-טק כל כך חשוב לטיפול במשבר האקלים?
מנוד: "כשאני מסתכלת על משבר האקלים, אני לא חושבת שנפתור אותו עם חדשנות הדרגתית ועם תוכנה. אנחנו פוגעים בכדור הארץ פיזית, ולכן אנחנו צריכים פתרונות פיזיים כדי לרפא את כדור הארץ. כשאנשים מדברים על פתרון משבר האקלים, הם מדברים על קניית רכב חשמלי והתקנת פאנלים סולריים על הגג. אבל אלה רק שבריר מפליטות הפחמן, אז אנחנו צריכים עוד מימון לדיפ-טק ולכל מגזרי התעשייה כדי לפתור את פליטות הפחמן.
"כשמסתכלים על השקעות הון-סיכון, 50% מתוכן הולכות לתחבורה היום, אז אני מאוד מתרגשת מהחדשנות במגזר הזה, המייצג 47% מפליטות הפחמן; בניינים - לא רק מחממים או מקררים - אלא אחראים גם לייצור צמנט (חומר שמהווה בסיס לתעשיית הבנייה - עע"ש) וכוללים 8% מפליטות הפחמן; תהליכי חימום תעשייתי מהווים 9% מפליטות הפחמן. אם מסתכלים על חקלאות ומזון, ב-20 השנים הבאות אנחנו מדברים על 30% מפליטות הפחמן.
"אנחנו מסתכלים על דיפ-טק בצורה קצת אחרת. אנחנו מסתכלים על פתרונות חומרה שיחדשו את כלכלת היחידות (Unit Economics), כלומר פתרונות שיהיו זולים יותר מטכנולוגיות קיימות. אנחנו לא מסתכלים על שיפור של 10% או 20%, אלא חושבים על אתחול התעשיות הללו".
יעל, רועי. גם אתם משקיעים. גם אתם רואים את הערך בדיפ-טק כפתרון למשבר האקלים?
יעל: "אני מסכימה עם לורי שהפתרונות הגדולים ביותר לא יגיעו מתוכנה וחדשנות הדרגתית, אבל אנחנו זקוקים להם. למשל, כאשר הרכבים החשמליים יהיו די נפוצים, נצטרך הרבה מודלים עסקיים חדשניים, לשיתוף כלי רכב ולטעינה. אלה מתאימים יותר למודל הכללי של ההון-סיכון".
רועי: "מנקודת המבט שלנו, הדבר הראשון שעשינו בדוראל-טק הוא ללכת לאקדמיה, לאוניברסיטאות, כדי למצוא את הפתרונות שם. ראשית, כדי למשוך את הפרופסורים שמבינים את האתגרים האמיתיים של העולם. שנית, כדי להיחשף למעבדות ולחדשנות במעבדות. יש צורך בקניין רוחני אמיתי שיכול לפתור בעיות כמו לכידת פחמן. אז יש לנו הסכמים עם הטכניון ואוניברסיטת בר אילן. אנחנו נותנים חסויות ומממנים מחקרים כדי ליצור קניין רוחני שיטפל במשבר האקלים. אני חושב שהאקדמיה יכולה לשחק תפקיד משמעותי בטיפול במשבר האקלים. אנחנו צריכים עוד פרופסורים עם גישה למחקר יישומי וגם זקוקים למעבדה לאומית ותמיכה מהממשלה, כי משקיעים לא אוהבים להוציא כסף על ציוד. מימון ממשלתי הוא חיוני".
אז בואו נעבור לאקדמיה. אבנר, אחד מתחומי המחקר המעניינים ביותר שלך הוא לכידת פחמן והטמנתו בקרקע. האם הטכנולוגיה הזו ישימה - וחשוב מכך, איך אפשר להפוך את מחקר האקדמי בתחום הזה ליישומים בשטח?
גרוס: "דמיינו בריכה בחצר שלכם. אתם רוצים לנקז אותה. הבריכה היא הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. ראשית, עליכם לסגור את ברז המים. לאחר מכן, עליכם לנקז את המים - כלומר, לשאוב את הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספירה. כלומר, צריך לסייע ליערות ולאוקיינוס לשאוב את הפחמן הדו-חמצני, או לעשות זאת בצורה מלאכותית. השאלה היא איך לעשות את זה. יש לנו את הידע והיזמים שיודעים להפוך ידע ולהפיק ממנו רווח ופתרון אמיתי. אז אנחנו מחפשים דרך לבצע זאת. זה אתגר משמעותי. עכשיו הקמנו פורום של יותר מ-200 חוקרים. אנחנו רוצים להוציא החוצה את הידע במעבדות שלנו. אבל אנחנו מחפשים את הדרך הטובה ביותר ליישם את הידע הזה בעולם האמיתי".
יש הרבה מחקר באקדמיה. איך מיישמים אותו? מהם המחסומים שלכם?
"יש הרבה מחסומים. ראשית, אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה, כי אנחנו מדענים. רובנו לא יודעים שיש להם רעיונות שיכולים לשנות את העולם. זו שאלה גדולה - מהי הדרך הטובה ביותר ליישם את המחקר. הממשלה יכולה לסייע בכך. אלא ששעון האקלים מתקתק. אנחנו צריכים לעשות את זה מהר. הידע נבנה לאט, לא מספיק מהר. זה משהו שכולנו צריכים לחשוב עליו יחדיו. איך מוציאים החוצה את הידע שיש במעבדות, ולא להשאיר אותו על הנייר במאמרים מדעיים. איך אנחנו עושים שינוי אמיתי ויוצרים משהו ישים. זה משהו שעוד לא פתרנו ואני מקווה שבשנים הקרובות נפתור את זה, כי זה משבר אדיר ואין לנו הרבה זמן. העולם האקדמי פועל לאט - עלינו לפעול הרבה יותר מהר".