הוועידה הכלכלית
חנן פרידמן: "המדינה לא מסייעת מספיק למשק לממש את האפסייד אחרי התקיפה באיראן"
לדברי מנכ"ל בנק לאומי בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי: "אם לא נשכיל לתרגם את היתרון הביטחוני להשקעה שיטתית בטכנולוגיה, חינוך וחדשנות אזרחית – נבזבז את המומנטום"
"ישראל נמצאת בפתחה של תקופה עם פוטנציאל לשינוי משמעותי", כך פתח חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי את דבריו בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. "אנחנו נמצאים כמה שבועות לאחר המבצע המוצלח באיראן. המלחמה המתמשכת, מאז אירועי 7 באוקטובר, ועוד קודם לכן הקורונה, לימדו את המשק הישראלי שיעור אחד או שניים בניהול משברים. אין ספק שדווקא בעת הזו, הניסיון בניהול בתנאי חוסר ודאות, העמידות והיכולת להיות גמישים - הוכיחו את עצמם".
פרידמן שיבח את התנהלות בנק ישראל ואת הנגיד אמיר ירון על כך שדואג באופן עקבי מאז שהחלה המלחמה לכך שהכלכלה תוכל להמשיך ולצמוח – למרות הכל. "ראינו לדוגמה איך במהלך המבצע באיראן, המפקח דני חחיאשווילי, בגיבוי מלא של הנגיד, החליטו שלא יבוטל אף לא יום עסקים אחד. זהו מסר חשוב מאוד וזוכה להערכה רבה בשווקים הגלובליים", אמר.
"ב-15.6 היו לי שני טלפונים ממנכ"לים של בנקים גדולים בעולם שהגדילו את קווי הנזילות, אמרתי להם תודה רבה, אין צורך, אנחנו עובדים כרגיל", סיפר. לדבריו, הבנקים המשיכו להניע את הכלכלה גם בעת המלחמה.
"לכלכלה הישראלית יש חוזקות בסיסיות. כך, למשל, הגידול המתמיד באוכלוסייה, האבטלה הנמוכה, ההייטק והגז הטבעי. אלו, יחד עם המדיניות האחראית של בנק ישראל והאפשרויות האזוריות אחרי המבצע באיראן – מבורכים. הם יוצרים פוטנציאל עצום. חלק מפוטנציאל זה כבר בא לידי ביטוי בציפיות של המשקיעים, דבר שמסביר את העליות המשמעותיות בבורסה ואת ההתחזקות של השקל. אך הפוטנציאל עוד גדול. כדי שהפוטנציאל יתממש והכלכלה תמשיך לצמוח ואף בקצב מואץ, אי אפשר לסמוך רק על המגזר העסקי שיעשה את העבודה".
"המדינה צריכה להשקיע יותר ביצירת סביבה תומכת צמיחה, שתאפשר לממש את האפסייד שנוצר עם הסרת האיום הרב-זירתי. איום זה העיב בשנים האחרונות על יכולת הצמיחה ארוכת הטווח של הכלכלה. לעת הזו, הממשלה לא עושה מספיק כדי לממש את הפוטנציאל", אמר. בין התחומים המרכזיים שהוזנחו צוינו תשתיות החשמל והתחבורה. "התוכניות הקיימות לייצור חשמל אינן לוקחות בחשבון את הזינוק בצריכה בעקבות מהפכת ה-AI. גם בתחום התחבורה, הפריפריה נותרת מנותקת, הפקקים מחמירים, והנזק למשק עצום. השקעה מאסיבית יכולה להפוך את המצוקה להזדמנות – אך כרגע אין סימנים לכך שהממשלה נערכת לכך". גם בתחום החדשנות – מנוע הצמיחה העיקרי של המשק – הושמעו קולות דאגה. "היכולות שפיתח הצבא הוכיחו את עצמן בשטח, ובתגובה הבורסה הגיבה בזינוק חד של 8%. אבל אם לא נשכיל לתרגם את היתרון הביטחוני להשקעה שיטתית בטכנולוגיה, חינוך וחדשנות אזרחית – נבזבז את המומנטום".
"בשבוע הראשון שלאחר התקיפה באיראן, זינק מדד ת"א 125 בכ-8%! במונחים כספיים, הדבר אומר ששווי השוק של כל החברות במדד עלה בתוך ימים ספורים בכ-90 מיליארד שקלים. בחישוב כלכלי קר, אפילו במונחי עלות תועלת קצרת טווח, המלחמה עם איראן שעלתה כ-20 מיליארדי שקל, הניבה אפסייד מיידי של לפחות פי חמישה מזה. אני סבור שזו נקודת מבט שמלמדת על הפוטנציאל העצום שניצב בפני הכלכלה הישראלית, אם הדברים ינוהלו בצורה הנכונה.
"מדינת ישראל צריכה לשאוב השראה מכך, ולהשקיע במקומות הנכונים את הסכומים הנדרשים לתמוך בצמיחה העתידית. הכוונה לעידוד החינוך, הטכנולוגיה והחדשנות. הוכח כבר שה-ROI על זה הוא בלתי נתפס".
לדבריו, "על אף שהמגזר העסקי הוביל את הכלכלה קדימה בשעת חירום, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לדשדש. נדרש שילוב כוחות אמיתי בין הממשלה למגזר הפרטי כדי להבטיח עתיד כלכלי איתן – אחרת, הפוטנציאל יתפוגג וההזדמנויות יחלפו".
