ועידת קפיטל
אלטשולר: "לאנשי כספים חסר הדמיון לגבי AI – אז נעצום עיניים ונשקיע בנאסד"ק לעשור"
גילעד אלטשולר, בעל השליטה בבית ההשקעות אלטשולר שחם אמר את הדברים בכנס שוק ההון והפיננסים. עוד השתתפו: יאיר לפידות - בעל השליטה בבית ההשקעות ילין לפידות; אורי קרן - מנהל ההשקעות בחברת הגמל והפנסיה מור; רועי ורמוס - שותף-מנהל בחברת הגידור נוקד, גיא מני מנהל ההשקעות של מיטב גמל ופנסיה ודייב לובצקי, מנכ"ל בית ההשקעות IBI
"אם בוחנים את תשואות שוק המניות הישראלי, הוא עומד על ממוצע של 6% ריאלי בלבד. לכן מה שראינו הוא חריג בשנתיים האחרונות בשוק ההון המקומי. אין בשוק ההון הישראלי חברות הייטק עם דמיון גדול והמשקל הטכנולוגי בשוק המניות הישראלי, הוא נמוך. מניות נדל"ן הן בעלות שיעור גבוה, ועל כן פוטנציאל הזינוק במניות אלו הוא נמוך לאורך זמן". כך הסביר יאיר לפידות, מנהל ההשקעות הראשי ובעל השליטה בבית ההשקעות ילין לפידות, את העדפתו להשקיע באחוזים גבוהים בשוק המניות בחו"ל, במסגרת פאנל שהונחה על ידי אסף בנאי, מנכ"ל קבוצת פרופיט, בכנס שוק ההון והפיננסים.
גילעד אלטשולר, מנהל ההשקעות הראשי ובעל השליטה בבית ההשקעות אלטשולר שחם, הסביר כי ההתמקדות העיקרית של אלטשולר בחו"ל נבעה מהצורך בפיזור סיכונים: "אבל מעבר לכך, השאלה היא לא ישראל או חו"ל אלא איזה סקטור יהיה החזק ביותר בעולם בעשור הקרוב וזה טכנולוגיה. לכן מניות הטכנולוגיה יעשו היטב בעשור הקרוב. צריך להיות איפה שהטכנולוגיה נמצאת".
אלטשולר הוסיף: "לפני זמן קצר מכרנו את האחזקה שלנו במיקרוסופט ב-400 מיליון דולר והמניה לא זזה בסנט. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את אותו הדבר במניות ישראליות. שם כדי למכור בלי להזיז אתה צריך למכור ב-100 אלף ליום".
אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי בחברת הגמל והפנסיה מור הוסיף כי: "המרדף מי יהיה השוק המוביל בשנה הקרובה לטעמת זה קצת ילדותי. צריך תיק מאוזן ומסודר. יש סיכונים מיוחדים לישראל, לאירופה ולארה"ב וכולן בתורם מתממשים. אם פתאם אסטרטגים של בנק אמריקני מתחילים לדבר על חלומות AI לשלושים השנים הקרובות במקום לדבר על ריבית ונזילות, אני לא רוצה להיות שם. פריצות טכנולוגיות לא תמיד מתממשות לכדי עליות בשוק ההון. ראינו את זה קורה בבועת הדוט קום בתחילת המילניום. האינטרנט אכן הפך את חיינו אבל הבועה התפוצצה והנאסד"ק לא המשיך לעלות. לכן השאלה היא התמחור של סקטור כזה או אחר, או מניה כזו או אחרת".
רועי ורמוס, שותף-מנהל בחברת הגידור נוקד: "אין ספק שטכנולוגיה תמשיך להוביל ותהנה מקצבי צמיחה גבוהים משאר הענפים. אבל אני מרשה לעצמי להיות הרבה יותר אופטימי על הכלכלה בארץ ועל שוק המניות בארץ ולא בגלל שהוא עלה הרכי הרבה בחמש השנים האחרונות, אלא בגלל הסיבות ששוק המניות בארץ עושה את הביצועים הטובים. הסקטורים הקיימים בישראל הן סקטור הבנקאות, הביטוח והנדל"ן. אלו חברות שמשפרות את התשואה להון שלהן. מי שיסתכל על התשואה על ההון בבנקים עשור לאחור, יבחין שהתשואה להון הכפילה את עצמה. היום רוב הבנקים עם מעל ל-15% תשואה על הון. העלייה בתשואה להון נובעת מהצמיחה חזק בישראל, דמוגרפיה חזקה ורמת תחרות נמוכה. אנחנו מסתכלים על ביטוח, יש פחות חברות מבעבר. נוטים לנתח את השוק בארץ דרך פריזמה צבאית ופוליטית. אבל בסוף היום אנחנו רודפים אחרי הרווחים והרווחים של החברות המרכזיות בארץ הן רווחים גבוהים מאוד".
בנוגע לשאלה על עדיפות של השקעה במניות לעומת אג"ח הסביר קרן כי: "יש שלוש קטגוריות השקעה מרכזיות, מניות, חוב והשקעות לא סחירות. התמחור בין מניות לחוב, בשוק האמריקני, בעינינו הופכת את החוב למעניינות יותר. כרגע. רמת הסיכון שם נמוכה יותר והתשואה הגלומה בו לא רחוקה מעולם המניות. בישראל, כשמשווים בין החוב למניות, ההחלטה פחות ברורה. על אף הראלי, התמחור בשוק המניות הישראלי אינו גבוה ברמה היסטורית או ריאלית. צריך לזכור גם כי בישראל מהלך העליות היה על רקע המלחמה. היינו השוק הזול ביותר בעולם המערבי".
גיא מני מנהל ההשקעות של מיטב גמל ופנסיה הוסיף כי: "לאורך זמן המניות תמיד ינצחו את החוב. כבר תקופה רבה אנחנו משקיעים אחוזים גבוהים בחוב על רקע הריבית הגבוהה. השאלה היא איזה מח"מ אתה רוצה להיות. בחרנו להאריך גם בישראל וגם בארה"ב. כי אנחנו מאמינים שהאינפלציה תרד אם בעקבות הטכנולוגיה וההכבדה של הריבית על הביקוש. גם שוק העבודה נחלש, לכן הפד היה מוטה לשמור את הריבית גבוהה על רקע קריאת המכסים של טראמפ. לכן בשנה הקרובה, הריבית תרד ב-1%. בישראל, הריבית תחל לרדת בנובמבר.
דייב לובצקי מנכ"ל בית ההשקעות IBI הסביר את העדפתו להשקעות לא סחירות על פני סחירות: "חוב לא סחיר בהגדרה יעשה יותר טוב מסחיר. יש פה פרמיה שאנחנו מבקשים עבור כך שאין לנו את כיסא המילוט למכור הכל בבת אחת. בעולם של מניות פרטיות לעומת ציבוריות יש יתרון גדול, העדפה להשקעות לא סחירות נובעת מהאפשרות להגיע לחברות טובות שאינן ציבוריות. רוב החברות בעולם עדיין פרטיות. בנוסף אפשרות לרכוש חברות פרטיות במחירים זולים יותר לעומת המחיר שלהן אם היו נסחרות. מבחינת משקיעים, אני חושב שאנשים התבלבלו במינונים, לא צריך לדבר על אחוזים מוחלטים מתוך תיק אלא נגזרת של רמת הנזילות של המשקיע. אנשים בלי הרבה הון שפתאם משקיעים בלא סחיר בשיעורים ניכרים, זה סכנת נפשות ויש להימנע מזה".
לפידות מתנגד להשקעות לא סחירות והוסיף כי: "בארה"ב יש קושי לגייס קרנות פרייבט אקוויט חדשות. למה? כי לא היו אקזטים בשווקים ולא החזירו את הכסף למשקיעים. הבעיה החדשה שנוצרה שיש היצף קרנות חוב. ואז מתחרים אחד בשני והמרווחים יורדים. בעולם האקוויטי, בעקבות השיערוכים ואילוצים רגולטוריים אנחנו מעדיפים כמעט לא להשקיע בהשקעות לא סחירות".
קרן סתר את לפידות כאשר אמר: "עשינו בדיקת גופים מנהלים בכל העולם, על פני שלושים שנה. הפרייבט אקוויטי הציג תשואה גבוהה על פני השוק עם תנודתיות נמוכה יותר. אנחנו מחפשים בעיקר בארה"ב ואנחנו לא מרגישים הצפה של קרנות שלא מצליחות לגייס. יש הרבה ביקוש, אבל אין הרבה היצע. האתגר הוא להיכנס לקרנות הטובות".
לגבי שאלת מחירי הנדל"ן, לנוכח הקושי של קבלנים להגדיל מכירות אמר ורמוס כי: "בתחום הנדל"ן בארץ - כולם רוצים להיות אלו שחזו את הקריסה. אני פחות פסימי לגבי נדל"ן למגורים בארץ. מגמת הריבית היא כלפי מטה, היא טובה לאג"חים, לחוב, למניות ובמיוחד לנדל"ן. השוק בישראל הוא שונה מאחר שהוא נסמך גם הרבה על מימון החוץ בנקאי. בנוסף, בגלל הרווחיות הגבוהה של הבנקים, יש הגבלות על חלוקת הדיבידנדים בבנקים, זה מייצר עודפים של מיליארדים שקלים בבנק שהם לא יכולים לחלק והם מוגבלים ביכולת הצמיחה שלהם הם נותנים יותר אשראי. יש גם את המוסדיים שמנהלים מאות מיליארדי שקלים, והם חייבים להיכנס לעסקאות לפני שהריבית יורדת. זה מאפשר מימון טוב ולרוב הגופים שלא להוריד מחירים".
מני: "אני מניח שיש עכשיו הרבה הזדמנויות, הקבלנים לחוצים, ויש הרבה אי ודאות. אפשר לנצל את ההזדמנות מבחינת רכישות, מאחר שאנחנו אמורים לראות ירידת מחירים בתקופה הקרובה. הריבית תרד, והדמוגרפיה החזקה, אחוז מתגרשים גבוה בישראל גם משפיע על המחיר, ואנטישמיות תביא לרכישת בתים פה על ידי יהודים מחוץ לישראל".
אלטשולר: "עד שמוצאים דירה טובה בסביבה עם חינוך טוב לא מעניין אם יעלה המחיר או יירד".
בנוגע להשפעת ה-AI על חברות הסביר לובצקי כי: "היום לתכנת דברים לוקח הרבה יותר מאי פעם. היישומים לשיווק לא מספיק טובים אבל רואים שזה שנייה משם. הפרודוקטיביות עלתה מאוד. אבל הצ'קים שמעבירים לחברות עדיין לא גבוהים. השקעתית הייתי מנסה לא ליהנות ממניה בודדת אלא השקעה במדד" .
אלטשולר: "לפני עשרים שנה היה סטיב ג'ובס על הפלאפון, אבל אף אחד לא ידע איך זה ישתמש בעולם. הדימיון נמצא באומנים ואנשי טכנולוגיה. לאנשי כספים חסר את הדימיון לכן לא כדאי לשמוע מה הם אומרים על המהפכה הזו. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לעצום את העיניים ולהשקיע בנאסד"ק לעשר שנים".
לגבי קרנות הגידור בנאמנות, אפיק השקעה שבה לאפשר למשקיעים לא כשירים להשקיע בקרנות גידור מסר לובצקי כי: "מדובר ברפורמה הטובה ביותר של רשות ניירות ערך בשבע השנים האחרונות. יש דמי ניהול הגיונים והוגנים יותר מקרנות נאמנות בגמישות. גם יש יתרון מיסויי על פני קרנות הגידור שמי שלא לומד אותו, מפספס. זו הדרך הטובה ביותר להיחשף למניות".
