ועידת התחזיות
מנכ"ל משרד הביטחון: ״אנו בקונספציה כלכלית עמוקה. חזרנו מהר מדי ל-6.10״
אלוף (מיל') אמיר ברעם, אמר את הדברים בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. לדבריו: "השיטה של האוצר לתקצוב חסר לא השתנתה מאז ה-7.10, ואני חושש שמערכת הביטחון לא תעמוד בקצב בניין הכוח שנדרש מאיתנו, החלטתי למנות צוות שיבחן את הרכש"
״תקציב הביטחון נתפס כנטל, שלא מוקצה לטובת צמיחה והשקעה בתחומים חשובים כמו חינוך או רווחה. אבל ללא ביטחון אין יציבות, בלי יציבות לא יהיו השקעות זרות ובלי זה לא תהיה צמיחה. אבל הקונספציות הן גם תקציביות ותזרימיות". אלוף (מיל') אמיר ברעם, אמר את הדברים בוועידת התחזיות של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים והפניקס.
"לצערי אנחנו שוב צועדים בעיניים פקוחות לנקודה שכבר היינו בה - כמו במדרגות של אשר, עולים יורדים ונשארים באותו מקום. גם פרדוקס הביטחון הישן והמוכר, שהפעלת כוח צבאי במלחמה ארוכה וקשה מייצרת קונספציה של ניצחון ומוכנות לעתיד. כולם אומר למה צריך להגדיל עוד תקציב ביטחון אחרי שהאויב נחלש? אנחנו נמצאים בקונספציה עמוקה וחזרנו מהר מדי לשישי באוקטובר. אנחנו לא בקצב ובהיקפים שנדרשים למערכת הביטחון ולצה״ל ואני רוצה לדבר על כך היום ולא אחרי המלחמה הבאה.
"ההישגים הצבאיים שלנו הם בלתי רגילים, אבל מוטב שנשאר צנועים. אף שהמלחמה פחתה מאוד, כל הזירות נותרו פתוחות. האויב, בין אם זה הציר השיעי ובין אם זה החות'ים, כולם נחושים לחזור לבניין הכוח. עם איראן, על אף מצבה הקשה, מתרחש משחק אסטרטגי עמוק. הם מכנים את 12 הימים המלחמה הכפויה השניה אחרי מלחמת איראן-עיראק, נרטיב של קורבנות, הם עושים את זה כדי לחדש את המערך הבליסטי ולשדרג אותו. גם החות'ים לא הלכו לשום מקום והם מנצלים את הפסקת האש לאימוני פשיטה על ישובים ישראליים ועל המערך הבליסטי. אין לזלזל בכך, הרי למדנו משהו. בלבנון, קצב הסיכולים טוב, אבל הם עושים אדפטציה. לבנון מתקשה לפרק את חיזבאללה מנשקו ולפרק את הארגון, אבל ישראל לא יכולה להסתפק בכך. בעזה נידרש להיערך למנעד רחב של תרחישים כולל חזרה למלחמה עצימה. לכל אלה יהיה גם מחיר כלכלי משמעותי למדינת ישראל.
"בסוריה יש הזדמנויות גדולות אבל גם סכנות גדולות. מול כל האיומים הקיימים מערכת הביטחון נדרשת להעמיד תוכנית לבניין כוח. מהו הגודל והאופי של הצבא שנדרש ויידרש על פי לקחי המלחמה האחרונה? כמה מטוסי קרב ומתדלקים נצטרך? עימות חזרתי מול תימן או איראן. ביבשה כמה טנקים ונגמ"שים צריך כדי לתמרן בשתי זירות במקביל? בחיל הים צריך מענה גם למים הרחוקים וגם למים טריטוריאליים? ומה עם השקעות במו״פ וטכנולוגיה, כדי להפתיע את האויב כמו שעשינו בעם כלביא?
"תפיסת הביטחון של מדינת ישראל השתנתה. לא עוד הכלה מול התעצמות האויב, פרואקטיביות ויציאה קדימה אל מול האיום. למדינת ישראל אסור לשחק עם בניין הכוח של צה״ל כפי שהיה בשני העשורים האחרונים.
"אנחנו מאיצים את קצב ייצור משגרי החץ בתקופה האחרונה. השנתיים האחרונות נירמלו את ההגנה האווירית למשהו שהוא כמעט מובן מאליו. קמים בלילה לאזעקה, מקללים וחוזרים לישון. מיירט חץ צריך לייצר ומישהו צריך לשלם את זה. יירוט של טיל בליסטי עולה בממוצע כ-15 מיליון שקל, אבל מול זה יש פגיעה במכון וייצמן שנאמדת ב-2 מיליארד שקל. המערכת הותאמה למלחמות קצרות ולא מלחמות משך. צריך לשאוף להכרעה מהירה, אבל להיערך למלחמות משך כי זו תופעה עולמית. זו השקעה תקציבית גדולה, אבל היא תניב דיבידנד בשעת חירום ולאחר מכן באמצעות ייצוא ביטחוני מואץ.
"מה עושים באוצר? כולכם מכירים את המספר 112 מיליארד שקלים - המסגרת התקציבית ל-2026. אבל האוצר יודע שסך המשימות שהדרג המדיני מטיל על מערכת הביטחון יהיה גדול בהרבה מהמסגרת התקציבית שהוא הגדיר. מה הוא עושה? 'משחק' עם מערכת הביטחון וצועק 'אין שליטה' בתקציב צה"ל. מתקצב תמיד בחסר, גורר חובות בתעשיות ואז מאשים את צה"ל בחריגות כביכול - חריגות שברור שיקרו. על רקע זה הוא מאט תהליכי רכש ואז מתפלאים למה דברים לא קורים. השיטה לא השתנתה מאז ה-7.10 ואני חושש שלא נעמוד בקצב בניין הכוח שנדרש מאיתנו. החלטתי למנות צוות שיבחן את כל שרשרת הרכש הביטחון וימליץ על האצת תהליכים.
"מזהירים אותנו היום מפני עשור אבוד שהיה לאחר מלחמת יום כיפור, אבל אין סיבה להלך עלינו אימים - אנחנו רחוקים משם היום. הנתונים מראים כמה הביטחון משפיע על אמון המשקיעים: ההשקעה בביטחון מחזירה את עצמה במישור הזה.
"בתחילת החודש אישרתי גם רפורמה מקיפה להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי. כל עסקת ייצוא גדולה מייצרת מערכות נוספות לצה"ל, משפיעה על יחסי החוץ הביטחוניים ומחזקת את כלכלת ישראל. אנחנו משקיעים בהרחבת בסיס הייצור של התעשיות הביטחוניות הישראליות - גם כדי שלא ניעצר שוב מול אמברגו עולמי, וגם כדי שנוכל לייצא יותר. אבל לסיום אני חייב להגיד שאחת הסכנות הגדולות היא הפנימית. הצלחה עלולה לעשות את המנצח לשאנן וטיפש, הזכרון הישראלי קצר ואנחנו חייבים בצניעות, למידה והשקעה".
