דור העתיד לטכנולוגיה
"ההון האנושי היחידי שיש למדינת ישראל הוא הילדים שלנו"
ד"ר מאיה גורדין, מנהלת אגף חינוך טכנולוגי במשרד החינוך, אמרה את הדברים בוועידת דור העתיד לטכנולוגיה של עמותת "בנתיבי אודי". לדבריה: "לקדש ידע לא יעזור לנו, כי הידע נמצא היום בכל מקום והוא הולך ומשתנה. המטרה שלנו היא לפתח את הכשירויות – חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יצירת עבודת צוות - ואז הידע נכנס. אבל אנחנו צריכים להשתפר"
בוועידת דור העתיד לטכנולוגיה של עמותת "בנתיבי אודי" התקיים הפאנל "איך מצמיחים את דור העתיד לאתגרי המחר", בהנחיית עמיר קורץ מכלכליסט.
דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק פתח את הפאנל ואמר "הבעיה שהוגדרה לפני 3 שנים, כשהביקוש היה בשיא, הייתה איך מביאים מהר עובדים להייטק. אמרתי אז לשרת העבודה שזו לא הבעיה הנכונה, אלא איך בונים הון אנושי מילדות עד בגרות בצורה המתאימה. לכן הועדה דיברה על תוכניות הכשרה ארוכות בדגש על נושא של הכישורים, של היכולת להשתנות, היכולת ללמוד ולפתור בעיות קשות, בנוסף לתשתית מדעית טכנולוגית, שהיא בעיקר מתמטיקה פיזיקה ושפות.
חשוב להדגיש שבשנתיים האחרונות הורחבה ההגדרה מהון אנושי להייטק גם למשרות טק. עובד שמכניס בינה מלאכותית בבנק הוא עובד טק, אנחנו בעולם שבו כל המשרות תהיינה רוויות טק. יש פה שינוי מהותי בנושא כישורים ויכולות. השינוי הכי מהותי בעולם הצ'אט GPT ודומיו הוא המעבר מיישום לארכיטקט. זאת חשיבה אחרת לחלוטין. הבעיה של הארכיטקט נשארה אותו דבר אבל במקום 20 מהנדסים תחתיו יש לו 2 מהנדסים ומכונה חכמה שאותה צריך לדעת להפעיל.
במערכת החינוך יש הרבה ארכיטקטים צעירים מגיל הגן ועד תיכון, איך משרד החינוך מגיע למערכה הזאת?
"למדינת ישראל אין מכרות פחם ואוצרות טבע. האוצר היחידי זה הילדים שלנו", אומרת ד"ר מאיה גורדין, מנהלת אגף חינוך טכנולוגי במשרד החינוך. הגעתי למסקנה שאין תפקיד יותר מספק מאשר להיות מורה במערכת החינוך שעומדת בפני טלטלה. איפה אנחנו יכולים להשתפר? יש את סיפור משבר המורים, הון אנושי שילמד במערכת החינוך ויש חשיבה איך מגייסים את חברות ההייטק ואת הסטארט-אפים כדי להביא כוחות טובים שיכינו את התלמידים לעתיד. אם לא יהיו המנהיגים האלה לא נצליח לפתח דור שיוכל להצעיד את המדינה קדימה ולשרת את היעדים האסטרטגיים של המדינה".
"אנחנו במשרד החינוך מבינים ומנסים לקדם תהליכים שיפתחו כשירויות. לקדש ידע לא יעזור לנו כי הידע נמצא היום בכל מקום והוא הולך ומשתנה. המטרה שלנו היא לפתח את הכשירויות – חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יצירת עבודת צוות - ואז הידע נכנס. זה מה שאנחנו מנסים לעשות לצד המערכות הטכנולוגיות. יש המון תוכניות שמקדמות חינוך טכנולוגי רלבנטי מבוסס כשירויות, מפתח את המיומנויות שבסמ"ח צריך ושתעשיית ההייטק צריכה. אבל אנחנו צריכים להשתפר וצריכים אנשים טובים שיבואו ויכנסו לבתי הספר ויסייעו למערכת החינוך ולשתף איתה פעולה".
סא"ל בר ענבר, מפקד בסמ"ח, צה"ל פוגש את הבוגרים שמתגייסים. מה אתה פוגש ואיזה מסקנות אתה יכול לשדר למערכת החינוך? מה חסר?
"אנחנו בקשר שוטף ואני מזהה השתנות במערכת החינוך בשנה האחרונה. אפשר להיות אופטימיים ויש עתיד טוב וחינוך בישראל. אני פוגש נוער מדהים, גם בתחומים שלנו. זה הכרחי לצה"ל להיות הכי איכותי והכי מתקדם, ולהביא את מיטב הנוער לאזורים האלה כדי שצה"ל יביא ניצחון. השלב הראשון שאנחנו עושים זה ללמד את הנוער איך לקחת בעלות או אחריות על הלמידה. 12 שנים הם למדו על בסיס מה שהמערכת הכווינה אותם, ואנחנו אומרים להם שהסופר פאוור שלהם זה להיות תלמידים יותר טובים ומפה ממשיכים עם כלים וכשירויות".
"הדבר הנוסף שאני פוגש זה חבר'ה עם תשוקה ורצון להתפתחות אישית ואנחנו עוזרים להם לעשות את המסע הזה וזה מביא דיבידנדים מדהימים בצבא ואחר כך בתעשייה, ואפשר לראות את ההשפעה של ההכשרות שלנו".
איך מקטינים את הפערים בין מרכז לפריפריה?
"צה"ל הוא צבא העם וככל שנשכיל לפתוח דלתות ולתת יותר הזדמנויות לכלל האוכלוסייה, כך גם בהמשך תיראה החברה שלנו ואנחנו מבינים שיש לנו חלק חשוב. אנחנו מייצרים גם תוכניות לשילוב חרדים וחרדיות, גם אוכלוסיות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. אני נותן אקסטרה כלים למי שלא הוסללו למקצועות האלה ועוזרים להנגיש. אני נעזר בתוכניות כמו מגשימים וניצנים כדי להגיע לפריפריה והם מכפיל כוח שלי להגיע לכל מקום בארץ".
זיו אלול, מנכ"ל פארי, מה אתה פוגש ואיזה כלים אתה חושב שצריך לתת לדור הזה כדי שישתלב בהייטק ועולם העבודה העתידי?
"החינוך מתחיל מקטנות. עשיתי מפגש בעיריית פתח תקווה לפני חמש שנים עם כמה נציגים מקרנות הון סיכון. ראש העיר שאל איך אנחנו בונים את העיר לכיוון הייטק? התשובה היתה חד משמעית להתחיל מהגן. צריך להתחיל מוקדם לחנך ליזמות. בארצות הברית מעמידים ילד מול הכיתה לדבר מגיל צעיר והם הופכים לסוכני המכירות הכי טובים שיש. מדינת ישראל נמצאת במפץ שאפשר לקחת לשני כיוונים – צמיחה או ההיפך. ברגע שכל ילד יבין שהוא נולד להיות יזם כי הוא בסאטרט-אפ ניישן ומחנכים אותו להיות יזם, זה עושה את ההבדל. להיות יזם זה לתת כלים וברגע שמשלבים את חברות ההייטק ובוגרי היחידות הטכנולוגיות כבר מהגן ובית הספר, זה יכול לעשות את ההבדל. זה פרויקט של המדינה להכניס את האנשים הכי טובים כבר בשלבים המוקדמים, להשקיע בהון האנושי ולשנות את הגישה של ללמד איך ללמוד ולפתח את הסקרנות".
"לא צריך לייצר סקרנות, הבנאדם זו חיה סקרנית", אומר פרלמוטר. "צריך לפתח את זה בצורת חשיבה שיטתית. מערכת החינוך זה לא רק מורים, צריך לחשוב על שינוי מסגרתי דרמטי, לצאת מהמסגרת של הכיתה. להבין שמורה הוא מנטור ומוביל תהליך חינוכי ולא אמור להקיא ידע. צריך להביא גם את האקדמיה למערכת החינוך".
"צריך משמעות, שליחות ושותפות בחינוך", מסכמת גורדין. "שכל מי שיושב סביב שולחן יבין שיש לו אחריות משותפת לסיפור של דור העתיד. זה לא רק משרד החינוך זו גם התעשייה והביטחון והאקדמיה, כולם לאותה מטרה. בתור נציגת משרד החינוך אני מזמינה את כל מי שרוצה לשבת איתנו ולחשוב יחד באופן יצירתי איך אפשר לקדם את כל הדברים הנפלאים שאנחנו רוצים לעשות במערכת החינוך".
"אנחנו בתקופה מורכבת ומאתגרת", אומר ענבר. "זכינו בנוער מדהים שגדל במערכת החינוך ועושה דברים נפלאים למען ביטחון המדינה. אני רואה את התנועה של כל מי שיושב פה ועם הפנים קדימה נצליח לייצר חברה יותר טובה".
"נתחיל מזה שנהיה מאוחדים", מסכם אלול. "שנהיה אנשים ערכיים, טובים ומאוחדים ונעבוד ביחד. שנית, חייבים להוריד את הדברים מלמעלה למטה: לשלב חברות הייטק וצבא יחד עם הילדים. זה עובד".
