כלכלת הזהב
מנכ״ל קדם: ״כפי שהמדינה ידעה בעבר לבצע דה-רגולציה, כך יש לעשות בדיור המוגן״
נחי כץ אמר את הדברים בכנס "כלכלת הזהב" של כלכליסט בשיתוף קדם. לדבריו: ״ניתן למקד את השוק בצורה שאינה רגולטורית ויש לעשות זאת כמה יותר מהר״. עוד השתתפו בפאנל: יריב מן, סמנכ"ל במשרד הרווחה ומזי אורן, משנה למנכ"ל בית בלב
האם הדיור המוגן באמת מוגן? כיצד הרגולציה הממשלתית משפיעה על שוק הדיור המוגן, והאם ואיזו מדיניות לאומית נדרשת לטיפול בנושא ההזדקנות? על שאלות אלה ענו משתתפי הפאנל בכנס "כלכלת הזהב" של כלכליסט וקדם, בהנחיית כתב כלכליסט צבי זרחיה. המשתתפים הם נחי כץ, מנכ"ל קדם, יריב מן, סמנכ"ל בכיר וראש מנהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה ומזי אורן, משנה למנכ"ל וראש מערך הדיור בבית בלב.
הרגולציה על בתי הדיור המוגן וחוק הדיור המוגן מורגשים היטב בחיינו, עד כמה הרגולציה מסייעת?
כץ: "צריך חוק, אנו בקשר עם איגודים ברחבי העולם בנושא, זה אינטרס גם שלנו, בל נשכח כי דייר בא ושם כסף ומגיע לו לקבל שירות. מכאן ועד לקבוע כמה כיסאות יהיו בחדר של עובדת סוציאלית, אנחנו בהיבט זה התמכרנו לרגולציה. לגבי כל השאר יש לתת לשוק הפרטי להשתגע".
האם הרגולציה מובילה ליציבות או ערעור?
מזי אורן: "ראשית אציין שבמפתיע רגולציה אינה מילה גסה, יש לה תפקיד. היא מגינה מכשל שוק, במיוחד אם זו אוכלוסייה מבוגרת. מה שקרה לנו זה שהרגולציה התאהבה בעצמה, יש היאחזות בדברים לא נכונים. אני חושבת שרגולציה בתחום הדיור המוגן נולדה ממשהו טוב, כולנו רוצים הגנה להורים שלנו, אנשים מבוגרים שמו חסכונות אצל יזם וברור שהם רוצים הגנה. אבל זה היה צריך להתחיל ולהיגמר בדברים ספציפיים, בצמתי סיכון. הרגולציה צריכה להיות חכמה, דיפרנציאלית, היא צריכה לעודד יזמות, חופש והגנה. האוכלוסיה שלנו שמגיעה היא חזקה, היא צריכה שיאפשרו לה לבחור בין סוגים שונים של דיורים מוגנים - אבל הרגולציה יצרה מוצר אחד לכולם".
האם יש באמת מוצר אחד לכולם?
יריב מן: "בחוויה שלנו הדברים שונים. יש מעל מיליון אזרחים ותיקים בישראל, ואנו כעת מנטרים נושאים של עושק , התעללות, עוקץ, אנו רואים מקרי עוקץ באמצעות AI. הדיור המוגן כבודו במקומו נתון כמובן, משרד הרווחה לא כאן כדי למרר את חייהם של אנשים - ברגע שהחוק נתן לנו מנדט, חובתנו לייצר משילות, סוכמו תקנות לאיתנות פיננסית ואנו נדרשים לבצע את המוטל עלינו. הדיור המוגן הוא לא המקום הראשון בו נדרשת רגולציה נשכנית, יש לטפל בעוני, הזנחה, אגרנות, יש דברים רבים שהרגלטור צריך לעשות לפני רגולציה על מוצר הפרימיום שנקרא דיור מוגן".
האם צריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם?
נחי כץ: "השוק הפרטי הוכיח את עצמו מעל שלושים שנה. אנו רוצים להעניק איכות חיים. אני חושב שמשרד הרווחה מבין שהחוק לא נותן מענה לקשיש שרוצה איכות חיים, צריך לחשוב מה צריך להשאיר ומה לא. בל נשכח, גם במלונות רוצים מגוון".
יריב מן: "עלינו לחשוב על מענים אחרים, על פתרון שהוא גם דיור מוגן וגם בית אבות, לייצר מודלים של אמצע כמו מודל המחלקות התומכות, לחשוב איך אנו יכולים לנסות ולהציע גם מוצרים ציבוריים. אנו מבינים שעלינו להיות שחקן שלא רק אומר מה לא עושים אלא מה כן עושים. התכלית שלנו, מוצר הפרימיום לעשירונים הגבוהים, הוא פחות מעניין. לדעתי נושא הזיקנה והזקנים צריך להיות תחת הרגולציה שלנו וכך תהיה הסדרה".
הדיור המוגן לא הפך לדיור לעשירים?
יריב מן: "יש גם דיור מוגן ללא בריכה וללא חדר כושר, אני פגשתי אנשים בדיור מוגן ברמלה והם מאוד מרוצים, יש להם קופת חולים סמוכה ומרכז תרבות".לדברי מן: "לפעמים נכנסים עם מהלכים לכנסת ומגיע רגולטור אחר ואומר את דברו - אנו במקום אחר מבחינה תפיסתית, אנו לא מחפשים לשגע יזמים בשוק הפרטי ואם אזרחים וותיקים בוחרים לגור בדיור מוגן, השגנו את המטרה. אנו מכוונים לרגולציה שם רואה את צרכי האזרח הוותיק וגם את השוק".
נחי כץ: "כפי שהמדינה ידעה בעבר להתערב במשק ולבצע דה-רגולציה, כך יש לעשות בדיור המוגן. הדיונים בכנסת על תקנות ותנאים לפעילות כללו למשל הצעה של חבר כנסת להשאיר שעוני מים של דיירים בקבלה לדיור המוגן כדי לדעת מי בחיים. ניתן למקד את השוק בצורה שאינה רגולטורית ויש לעשות זאת כמה יותר מהר".
יריב מן: "בעבודה הפרלמנטארית לא יודעים בסוף מה פוגשים בוועדות בכנסת. אנו לא רוצים שייכנס גורם מבחוץ, חבר כנסת שיגיע עם אג'נדה משלו. גם הכנסת שעון מים תגולגל לדייר. אני אציין שכאשר הגיע השר מרגי נוצרה הזדמנות לקדם נושא שיאפשר לתת לבתי דיור בישראל רישיונות, שאדם ידע שהוא נכנס לדיור מוגן שקיבל את חותמת משרד הרווחה. אדם מוכר את דירתו, זו לא דרישה מוגזמת שיקבל שירות הוגן. מרגי כבר אינו שר, אנו משרתי ציבור ואנו מביאים לקובעי המדיניות תפריט כיווני פעולה. אנו ממשיכים לקדם את התקנות, מתן רישיון לבתי דיור מוגן הוא אינטרס ציבורי".
האם תקנות האיתנות הפיננסית באמת נחוצות?
מזי אורן:"אנו שמחים שתקנות האיתנות הפיננסית טרם עברו, זהו ענף של 40 שנה ללא רישיונות. נכון שרישיון מטעם משרד הרווחה יתן לאדם מבוגר גושפנקא, אבל האיתנות הפיננסית הזאת מבחינתנו היא חטא קדמון, הרגולציה לא צריכה להתערב. אם בית אינו חזק פיננסית הוא ייפול וכך היה 40 שנה. אנשים עלולים אפילו למנוע שירות מקשישים כדי לחסוך ולהגיע למדדים".
נחי כץ: "האיתנות הפיננסית היא דוגמה קלאסית למתן פתרון לבעיה שלא קיימת. הבתים יציבים, אם בית ייפול יזם יקנה אותו. הפיקדון של הדיירים דואג לכך שיהיו בטוחות והדייר יקל את הכסף שלו. הרגולטור יכול לבצע בדיקות פרטניות ואין צורך בבמשטר מיותר שיכניס את השוק לסחרחרת".
