כנס שוק ההון
ניצן אלון: "למרות טראמפ, 90% מהאנרגיה בארה"ב עוברת למקורות מתחדשים"
ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר ושותף-מייסד קרן אלמטנס, אמר את הדברים בשיחה עם גלית חמי, עורכת כלכליסט, בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות נאמנות מהפניקס. לדבריו: "אנרגיות מתחדשות לא זקוקות לסובסידיות ממשלתיות. פשוט כי זה יותר כלכלי, גם כשלוקחים בחשבון את עניין המכסים"
"לא משנה במה טראמפ מאמין, מעל ל-90% מהאנרגיות החדשות שנכנסות לארצות הברית הן ממקורות מתחדשים. פשוט כי זה יותר כלכלי, גם כשלוקחים בחשבון את עניין המכסים" אמר היום אלוף (במיל.) ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר ושותף-מייסד קרן אלמטנס, בשיחה עם גלית חמי, עורכת כלכליסט. השיחה התקיימה בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות נאמנות מהפניקס בית השקעות.
קרן אלמנטס שייסד אלון עם גלעד יעבץ, משקיעה בתחומי האנרגיה, התשתיות והאקלים. במענה לשאלה על השפעת עמדתו של נשיא ארה"ב דונלד טרמאפ כי אינו מאמין באנרגיה ירוקה הסביר כי "הירידה בעלויות, הכניסה של דאטה, והיכולת לנהל אנרגיה מבוזרת, יוצרים מצב שאנרגיות מתחדשות לא זקוקות לסובסידיות ממשלתיות. הטכנולוגיה צריכה להאיץ את התהליכים האלה, להביא ערך, להוסיף איזשהו שדרוג לעלויות עצומות של תשתיות פיזיות, של קווי מתח. יש בזה המון פוטנציאל, זה לא דורש סבסוד ולא יהיה תלוי בשום החלטות ממשלה, אלא להיפך, כל הממשלות ירצו את זה".
כשפרצה המלחמה היית בהליכי ההקמה של קרן אלמנט, יחד עם גלעד יעבץ מחברת אנלייט, שהיא גם משקיעת עוגן בקרן, אלמנטס משקיעה בתחומי אנרגיה, תשתיות ואקלים. איך עושים את המעבר מעבודה של ניהול משא ומתן בתוך תופת לעבודה שכולה דורשת אמפתיה אינסופית?
"השנתיים ומשהו האלה היו אירוע עצוב, כואב, מתמשך. והיכולת רגע לא להכריע בהכרעות גורליות לחיי אדם, יש בזה מידה רבה של הקלה. יחד עם זה, בסוף אנשים זה אנשים, ואני מוצא עניין עצום במפגש עם יזמים נהדרים. דרך אגב, זה הרבה פעמים אותם אנשים שפגשתי בשירות הצבאי מיחידות כמו 8200 פוגשים אותם עכשיו כיזמים. יש איזושהי רוח כזאת ישראלית שיש בה המון חיוניות ואנרגיה והיא נותנת איזה איזון ויכולת להתמודד גם עם הדברים המעיקים והקשים שעברנו ועדיין מלווים אותנו. גלעד יעבץ שהוא באמת אחד המנהלים המעולים, אתם רואים את זה בתוצאות של אנלייט.
יש שינוי של כל שוק האנרגיה, שהופך להיות הרבה יותר מבוזר, הרבה יותר משוכלל, הרבה יותר דיגיטלי. פה בעולם של היזמות הישראלית, אנחנו רואים קבוצות מעולות שיוצאות מיחידות טכנולוגיות צבאיות ולא מעט מהאקדמיה, שבאים עם הרבה אנרגיה לעסוק באנרגיה. בעיניי זו מגמה ארוכת טווח. יש כאן טכנולוגיה עם פוטנציאל לפתוח צווארי בקבוק, להאיץ מחסומים רגולטוריים, לעקוף בעיות שצצות בשוק האנרגיה".
בכלכליסט פורסם שמחצית מחברות הסטארט-אפ הישראליות החדשות נרשמו בארצות הברית. מה אתם ממליצים לחברות שלכם לעשות בעניין הזה?
"אי אפשר להסתיר את הישראליות של החברה. בסוף היזמים הם ישראלים גם כאלה שפועלים בארצות הברית ומקומות אחרים. אני חושב שהרישום פה לא מזיק ליזמים לכן ההמלצה שלנו להם היא להיות כאן".
למעלה משנתיים עמדת בראש מינהלת השבת החטופים בצהל, ונדמה לי שזו המשימה אולי הכי קשה ומאתגרת שהייתה לך לאורך הקריירה הצהלית שלך.
"אני אגיד שכן. אגיד שכן".
מכתב הפרידה שלך ממינהלת החטופים ציינת שעשיתם גם שגיאות לעתים הרות גורל. אז עכשיו, אחרי שפשטת את המדים, היה מעניין אותי לדעת אם יש איזושהי שגיאה או איזשהו רגע או החלטה, איזה פספוס שעדיין לא נותנים לך מנוח.
"הייתה לי הזכות לעסוק בזה יחד עם עוד כמה אלפי אנשים שהיו תחת פיקודי, אלה אנשים מופלאים ומסורים, מקצועיים ומוכשרים. כל מה שהצלחנו לעשות זה בזכות המסירות והכישרון הזה.
גם כשעשינו כמיטב יכולתנו, לפעמים טעינו. טעות כזאת היא באמת הרת גורל במונחים של חיי אדם. ניהול סיכונים הוא בסוף היכולת לא להמר, אלא להתבסס על איזה מיומנות, על למידה מהירה, על תחקור מהיר, ומלווים אותי כמה מקומות שבהם החלטנו לא נכון, שקלטנו לא נכון את אי הוודאות, האם יש במרחב הזה חטופים, מה הסבירות שיש חטופים, כי זה הכל עם מחיר. למשל, צריך להיכנס לחאן יונס האם יש שם חטופים, ובאותו זמן גם לאי הפעולה יש מחיר, בסיכון כוחותינו, בעיכוב וביצוע משימה אחרת".
אם אפשר היה להחזיר את החטופים מוקדם יותר?
"התשובה הקצרה היא כן, יחד עם זה אני יכול להגיד שאין דוגמאות בעולם להקמה של איזה מפעל כזה, גם המפקדה שלי, עם המוסד והשב"כ עם גופי מודיעין וגופים מבצעיים ויחידות מבצעיות שהקמנו תוך כדי תנועה. נעשה פה מאמץ אדיר למען החטופים, למען השבתם, למען מדינת ישראל והיכולת שלנו לנשום עכשיו יותר טוב. אבל זו לא הייתה המשימה היחידה. כבר אחרי העסקה הראשונה בנובמבר 23' היה ברור שנוצר מתח בין המשימה של השבת החטופים לבין מטרות מלחמה אחרות. אנחנו גרסנו, וזו גם העמדה שהצגתי באופן עקבי בדיונים עם הדרג המדיני, שהחטופים צריכים לקבל קדימות, היה לנו לא מעט ויכוחים ודיונים על העניין הזה".
עד כמה המלחמה בתוך החדר הייתה קשה?
"בסוף כן צריך לנהל דיונים, לפעמים ויכוחים, נוקבים, קשים. שיש בהם גם הרבה אמוציות בהקשר של סדרי העדיפויות ומה עושים ואיזה מנדט וכמה זמן וכולי. אבל הרגשתי שגם בדרג המדיני מקשיבים לנו ברוב קשב, לא תמיד מקבלים את דעתנו, זה מתסכל, אבל ככה המסגרת הזאת עובדת".
החלק הפחות מוכר של העבודה שלכם במטה הייתה לוחמה פסיכולוגית ותודעתית שנועדה לקדם את שחרור החטופים. אנשים שישבו שם בחדר מספרים שכבר בשלב התחלתי בניתם אסטרטגיה לפגוע בלגיטימציה של חמאס, ובמקביל גם לצאת בקמפיין ענק על הראש של קטאר, ללחוץ עליה אולי בנקודה הכי רגישה שלה, המותגים שלה בעולם. ואז היו מי שעצרו את הקמפיין נגד קטאר. חלקם גנרלים, שבדיעבד גם התברר שעשו עסקים עם קטאר. האם אתה יודע היום לקשור בין ההנחיה לא לצאת על הראש של קטאר לבין מה שהתגלה מאוחר יותר על היחסים המורכבים שלנו עם קטאר?.
"הפעלנו על החמאס את כל הכלים שיש לנו, בכל הכלים הצבאיים ולחצים של השפעה, תודעה, דה-לגיטימציה שלו, פנימית וחיצונית. עיקר הלחצים שהופעלו על קטאר היו באופן עקיף דרך האמריקאים, אף אחד לא עצר אותנו בזה. היה לנו דילמות, האיזון בין קטאר למצרים, איפה אנחנו רוצים שהם יהיו מתואמים, ואיפה לייצר מיני תחרות ביניהם. אני לא הרגשתי שום הפרעה או התערבות זרה באופן שבו פעלנו".
