ועידת ברלין
בכיר בבילינסון: "עוברים לעידן של טיפול מוחי מותאם אישית"
כך אמר ד"ר יהונתן ריינר, נוירולוג בכיר וראש שירות נוירומודולציה וגירוי מוחי עמוק בבית החולים בילינסון, בכנס Mind the Tech ברלין 2025 של כלכליסט ולאומי. ריינר סיפר כיצד הרופאים משתמשים באותות חשמליים כדי לשנות את הפעילות החשמלית של המוח ולטפל בהפרעות ניווניות ובמחלות כמו פרקינסון: "אולי בעתיד נהיה מסוגלים לשפר כבר יכולות אנושיות - ואז נצטרך לשאול איפה עובר הגבול"
"אנחנו עוברים מעידן של טיפול אחיד לכולם לטיפול מוחי מותאם אישית ממש, אדפטיבי", כך אמר ד"ר יהונתן ריינר, נוירולוג בכיר וראש שירות נוירומודולציה וגירוי מוחי עמוק בבית החולים בילינסון, בכנס Mind the Tech ברלין 2025 של כלכליסט ובנק לאומי. ריינר אמר את הדברים בראיון לאיימי שפירו מכלכליסט.
ספר לנו, מה זה בדיוק נוירומודולציה ולמה זה נחשב לאחת הטכנולוגיות החדשניות ביותר היום?
"נוירומודולציה היא היכולת להשפיע ולשנות את הפעילות החשמלית של המוח דרך גירוי מדויק באמצעות אותות חשמליים, מבוססי אור או מגנטיות. זה טיפול מבוסס היטב שקיים כבר זמן מה להפרעות נוירולוגיות כמו מחלת פרקינסון, בעיקר דרך השתלה של טכנולוגיות גירוי מוחי עמוק. דרך גירוי חשמלי אנחנו מסוגלים לסייע ולהקל על תסמינים שאנשים סובלים מהם בהפרעות נוירולוגיות האלה.
"והדבר המדהים בנוירומודולציה הוא לא רק היכולת לשנות דרך גירוי חשמלי את הפעילות של המוח, אלא לאחרונה אנחנו עוברים לעידן שבו אנחנו מסוגלים גם להקליט את הפעילות החשמלית מתוך המוח. אז לראשונה אי פעם אנחנו מסוגלים בעצם להקליט בו-זמנית בזמן שאנחנו מספקים את הטיפול למטופלים האלה את השיחה העמוקה בתוך המוח כדי לאסוף מידע על איך המוח עובד ולקבל תובנות לגבי התסמינים והפעילות המוחית של כל אדם ואדם. אז אנחנו עוברים מעידן של טיפול אחיד לכולם לטיפול מוחי מותאם אישית ממש, אדפטיבי".
ברור שאנחנו בעיצומה של מהפכת AI. איזה תפקיד ממלא ה-AI בנוירומודולציה הזו?
"מה שקורה עכשיו זה שבעיקרון AI מאפשר לנו לאסוף את הכמות העצומה הזו של נתונים, ולנתח את הכמות העצומה הזו של נתונים מאנשים שמסתובבים עם הטכנולוגיות האלה שמקליטות את הפעילות המוחית שלהם, בזמן שהם במצב של חיים אמיתיים, ולא במצב ניסויי. בזמן שהם הולכים, נושמים, מדברים, צוחקים, בוכים, מרגישים.
"ובעוד שבעבר היה כמעט בלתי אפשרי לנתח את הכמות העצומה הזו של נתונים פשוט בגלל יכולות ומשאבים, עכשיו אנחנו מסוגלים דרך AI לנתח כמויות עצומות של נתונים. ודרך מודלים מתקדמים של למידה למצוא דפוסים נסתרים בתוך המוח, וללמוד על שינויים שאולי יכולים לתת לנו מידע על בריאות המוח, פעילות מוחית, ואולי לאפשר חיזויים של מחלות מוח אצל אנשים בריאים. ובעיקרון לקבל תובנות על איך המוח מדבר".
זו טכנולוגיה מדהימה, אבל ברור שאני חייבת לשאול אילו סיכונים או שיקולים אתיים יש כאן?
"כמובן, זו שאלה חשובה. כלומר, עם כל טכנולוגיה שמאפשרת לנו לקבל תובנות לגבי הנתונים הכי עמוקים, הכי גולמיים מהמוח האנושי, אנחנו צריכים בבירור לשמור על צניעות מסוימת וחשוב להגן על הפרטיות הנוירולוגית, מה שנקרא היכולת של כל אחד מהמטופלים שלנו או כל אדם לשמור על האוטונומיה שלו.
"ברור שלא ניתן לפתח טכנולוגיות שמסוגלות לקרוא מוח בלי שיתוף פעולה מלא ושקיפות והסכמה מהמטופלים שלנו. אבל במקביל גם אנחנו מסוגלים עכשיו לאסוף נתונים אנונימיים מאנשים שונים מכל רחבי העולם ולאסוף אותם למאגרי מידע גלובליים שבסופו של דבר יאפשרו לנו ללמוד על המוח האנושי באופן כללי ולא באופן אישי. זאת כדי לאפשר טיפולים טובים יותר ובתקווה גם הבנה של המוח האנושי.
"והדבר האחרון להגיד בהקשר הזה הוא שכשאנחנו מדברים על נוירומודולציה ועל היכולת שלנו לקרוא את הפעילות של המוח,. אנחנו צריכים בבירור לחשוב על איפה הגבול. כלומר, עכשיו אנחנו משתמשים בזה כדי לטפל בהפרעות ניווניות ובמחלות, אבל אולי בעתיד נהיה מסוגלים לשפר יכולות אנושיות. ואז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הגבולות כאן? איך אנחנו שומרים על שוויון, שוויון חברתי, גישה לכל מערכות הבריאות שאנחנו מפתחים, ובמקביל לוודא שאנחנו פועלים מנקודת מבט שמסתכלת על בריאות המוח, ולא על משהו זדוני או שעלול לגרום לכל יתרון מסחרי כלשהו".
נגעת בזה עכשיו, אבל לסיום אני רוצה לשאול אותך, איך העתיד נראה לנוירומודולציה. לאן כל זה הולך?
"אז בעתיד הקרוב, מה שקורה עכשיו זה שבגלל שאנחנו מסוגלים לקרוא את הפעילות החשמלית מתוך המוח, אנחנו מפתחים עכשיו כלים שהם אדפטיבים, שמגיבים לשינויים במוח האנושי, שמקבלים תובנות לגבי תסמינים. למשל, במחלת פרקינסון, אנחנו עכשיו יודעים את החתימה החשמלית בתוך המוח של רעד או נוקשות או איטיות של תנועה. ופיתחנו מערכות שמאפשרות לנו לשנות את הגירוי בהתאם לתסמינים כשהם מתפתחים.
"ככל שנקבל יותר ויותר תובנות לגבי המוח, נהיה מסוגלים לפתח עוד טכנולוגיות שיגיבו לשינויים בתוך המוח בזמן אמת. ושנית, העובדה שאנחנו מסוגלים עכשיו להסתכל על חתימות של תכונות אנושיות, רגשות, קוגניציה, ולסווג אותם לקטגוריות שונות, אנחנו מסוגלים עכשיו לחשוב על מודלים של חיזוי למחלות מוח ולבריאות מוח בעתיד. זאת כדי לאפשר לנו להיות יותר בריאים וטובים יותר כבני אדם".
