כנס בריאות הנפש
"תקצבנו מעל 1.4 מיליארד שקל לבריאות הנפש - המסגרת הגדולה אי פעם לתחום"
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בכנס בריאות הנפש של עמותת אנוש: "המלחמה עזרה להנחיל את התודעה בממשלה". לדבריו, נפתח מכשיר MRI מיוחד בהרצוג לילדים וצעירים עם צרכים מיוחדים. עוד אמר, "זה לגיטימי ובסדר לפנות לעזרה - כולנו מתמודדים עם קשיים"
"נושא בריאות הנפש הוא החשוב ביותר על סדר יומה של מערכת הבריאות", כך לדברי משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות בשיחה עם כתבת חדשות 12 מיכל פעילן בכנס בריאות הנפש של עמותת אנוש. "זה היה גם לפני המלחמה ועל אחת כמה וכמה בזמן המלחמה. המאורעות הקשים עזרו לנו להנחיל את התודעה בממשלה".
בר סימן טוב דיבר על מספר יעדים בראשם "להכפיל את מספר הטיפולים במרחב הציבורי ואנחנו צועדים לקראת כך משמעותית. כשמסתכלים בצורה רחבה רואים שלמנהלים של קופות החולים חשוב לשפר את הטיפול במקביל לטיפול שניתן לבתי החולים".
לדבריו, "יש הבנה עמוקה שבריאות הנפש זו לא משימה של רק מערכת הבריאות. הממשלה נוטה להתמקד בפעילויות שלהם ופחות בכאלה שדורשות שיתופי פעולה. זה לא מספיק שהממשלה תעבוד יחד בין משרדים אלא גם עם השלטון המקומי והחברה האזרחית. יש לבנות פלטפורמה של עבודה משותפת ומנגנונים".
אתה יכול לתת דוגמה?
"לדוגמה מרכזי החוסן. הם מובנים בשלטון המקומי והיתרון הוא שהם עובדים יחד עם הרווחה והחינוך. דבר ראשון יש להתמקד בליבה ולראות איך נותנים יותר מענים ציבוריים נגישים וזמינים. דבר שני לבנות מנגנוני עבודה ופלטפורמה שמאפשרת לעבוד עם כמה שיותר שותפים.
"דוגמה לממשק שנעשה בתקופה האחרונה בהתקדמות בעבודה עם משרד הרווחה. אתמול חנכנו בבית חולים הגריאטרי פסיכיאטרי הרצוג מכשיר MRI לאנשים עם צרכים מיוחדים וזה מאפשר לתת טיפול מותאם אישית. הרבה ילדים וצעירים ומבוגרים שצריכים לקבל את הטיפול בהתאמה מיוחדת או הרדמה מחכים למעלה משנה. זו תולדה של עבודה משותפת עם משרד הרווחה. המבחן הגדול יהיה לפתוח מסגרות משותפות כי זה דורש להתגבר על הרבה חסמים.
"כל עולם השיקום הוא משרד הרווחה בתוך משרד הבריאות. אנחנו פחות מיומנים בשריר של הרווחה ויותר טובים בשריר של הבריאות, אבל אם נפתח מסגרות משותפות זו תהיה התקדמות. עשינו לפני כמה חודשים את ההסכם הקיבוצי החדש עם הפסיכולוגים והיה מתח קשה בינינו למשרד החינוך. אנחנו רצינו כמה שיותר תוספות לפסיכולוגים שלנו כדי למשוך כמה שיותר פסיכולוגים אצלנו, אבל הבנו שאנחנו צריכים לדאוג שגם הפסיכולוגים בחינוך והרווחה יקבלו את התוספות כמונו, כי בסוף הילד הוא ילד ואנחנו צריכים לראות שהוא מקבל את המענה הטוב ביותר ולעשות מאחורי הקלעים את הסינכרון. אנחנו "ויתרנו" כדי שתהיה תוספת גדולה לכולם".
בסופו של דבר הכל קשור לתקציבים. האם אתה מרגיש באמת שיש קשב לנושא הזה בממשלה?
"אנחנו יצרנו מסגרת של 1.4 מיליארד שקל שבהמשך עלתה לטובת בריאות הנפש. זו המסגרת הכי גדולה שהוקצתה אי פעם לנושא והכסף הזה מאפשר לקופות החולים, למרכזי החוסן ובתי החולים לתת שירות. את שואלת במה זה בא לידי ביטוי כי עדיין לוקח זמן להשיג תור לפסיכולוג או פסיכיאטר ועדיין התהליכים מורכבים למרות שנותנים יותר שירות. לפני כמה שבועות סיפרה לי מנהלת השירות המרפאתי בבית החולים מעייני הישועה שכשהיא נכנסה לתפקיד היו שני מתמחים והיום יש תשעה ועוד שניים בדרך. לוקל זמן עד שכל אותם מתמחים נהיים מומחים ונותנים את השירות. הגענו ליעדים שהצבנו ונשתפר עוד יותר"
יש משהו שחשוב לך לומר ?
"אני רוצה לחזור על המסר של דרור ממועצת התלמידים הארצית. אנחנו מרגישים שנעשה הרבה ואפשר לעשות עוד הרבה בנושא הלגיטימציה של לצרוך שירותי בריאות נפש, בסוף כולנו מתמודדים ברמה האישית או מלווים אחרים אז אנחנו רוצים שאנשים יידעו שזה לגיטימי ובסדר לפנות לעזרה. אנחנו מתמודדים עם קשיים וזו תקופה לא נורמלית כבר כמה שנים.
"היינו עסוקים בשלב האקוטי של להגדיל את המענים בקהילה אבל אנחנו ממוקדים גם בשיקום. יש צוות שעובד ומגבש מענים לשיקום ואני לא יודע מתי הממשלה תאשר את התקציב אבל זה לגמרי יהיה הנושא במיקוד. המשימה הזאת של בריאות הנפש היא משימה מאוד חשובה ובסוף אנחנו תלויים בשיח הציבורי וככל שיותר אנשים ידברו על זה אנחנו נוכל לעשות יותר. ולקוות שתהיה ממשלה יותר טובה ויחזרו כל החטופים".
