מהפכת ה-AI
"ה-AI נותן לחוצפה הישראלית super powers"
כך אמרה שירן פרן, דירקטורית Google ישראל, בפאנל בנושא מנהיגות בעידן ה־AI שנערך במסגרת שבוע ה־AI של גוגל וכלכליסט. אדם פישר, שותף ב־Bessemer, טען כי היתרון של ישראלים נעוץ בנטייה "לעשות ולהמשיך לעשות" גם בתקופות משבר, ואילו עומר קפלן, מייסד משותף ומנכ"ל ZyG ומייסד משותף ב־ironSource, אמר כי החברות המצליחות ביותר בעידן ה־AI הן אלה שמספקות ללקוחות "תוצאה מלאה ולא רק תוכנה"
"ה־AI נותן לחוצפה הישראלית super powers", כך אמרה שירן פרן, דירקטורית Google ישראל, בפאנל בנושא מנהיגות בעידן ה־AI שנערך במסגרת שבוע ה־AI של גוגל וכלכליסט. לצד פרן השתתפו בפאנל שהנחה אליחי וידל מכלכליסט גם אדם פישר, שותף ב־Bessemer, ועומר קפלן, מייסד משותף ומנכ"ל ZyG ומייסד משותף ב־ironSource. השלושה דנו במקומה של ישראל במהפכת ה־AI, ביתרונות היחסיים של התעשייה המקומית ובשאלה כיצד יכולים יזמים ישראלים לנצל את השינויים הדרמטיים שמביאה הטכנולוגיה.
האם אנחנו מפספסים את רכבת ה־AI או שאנחנו באחד הקרונות?
אדם פישר: "ממש לא. אני יודע שיש תחושה כזו כי חברות כמו OpenAI ואנתרופיק יש רק 2-3 בכל העולם, אבל בארץ יש המון חדשנות ויזמות. חלק מהחברות המצליחות בתחום ה-AI בכלל הוקמו לפני עידן ה-AI' ומה שאני רואה היום זה נפלא מבחינת היזמות ב-AI".
עומר קפלן: "אני מסכים. זה ברור שחברות ליבה שכבר שוות טריליונים ומאות מיליארדים עוד לא ראינו שמגיעות לפה, אבל כל מה שקשור לעולמות ה-Agentic Services ואפליקציות וחברות שמבינות שהן יכולות לפתור בעיה גדולה דרך שימוש ב-AI, רואים פה קבוצה אדירה של חברות שקמות כמו Wondeful ו-ZyG שבאמת באות ומנסות לפתור בעיה גדולה על ידי Agentic Services, וזה טרנד שאני חושב שמתאים לדנ"א של הישראלים לייצר חברות מאוד חזקות בעולם הזה".
שירן, זה שגוגל שמה את הכסף על הסל של ישראל זה אומר משהו על החשיבה שלה?
שירן פרן: "לגמרי. אני חושבת שצריכים להבין מה החוזקות והיתרון היחסי שלנו כישראל. אנחנו לא מדינה עם כיסים עמוקים כדי להשקיע בתשתיות וסכומי עתק כדי לבנות את החברות האלה. הישראלים תמיד היו חזקים ביישומים ולהביא ערך אמיתי ללקוחות שלנו, למוצר. אנחנו רואים איך בעולמות של פינטק וסייבר אנחנו בחוד החנית. הישראלים לא מפחדים מ-AI. אנחנו רואים בו קולגה".
התכונות שמאפיינות את התעשייה המקומית: יצירתיות, חוצפה וחוסן – הם משהו שהוא יתרון או חיסרון בעולם שבו מכונה עושה הרבה יותר טוב מבני אדם?
פישר: "בעיני זה יתרון. אני חושב שכל משק בעולם רק חולם שיהיה לו את ה-agency שיש לישראלים לעשות ולהמשיך לעשות. רוב המדינות בעולם מקנאות בנו על זה. חשוב לזכור שהרבה מהתשתית של ה-AI נבנתה פה. חברה כמו אנבידיה למעשה לא הייתה היום קיימת ללא ישראל וזה שהיא המשיכה במשך המלחמה זה אומר משהו על החוסן של ישראל וההייטק ויש עוד המון דברים על הדרך שנותן לי להרגיש מאוד בטוח בזה".
קפלן: "מאוד. החברות הכי מעניינות היום שבונות חברות AI, למעט אלה שבונים את המודלים עצמם, אלה חברות שאומרות ללקוח אני לא נותנת לך תוכנה אלא תוצאה, אני מדלוורת את האאוטקאם, יש לי עולם שלם של יכולות ותשתית. וכדי לעשות את זה אתה צריך חוצפה, תעוזה, חדשנות ולהבין שמה שלא AI היום יהיה AI עוד מעט, אז בינתיים אתה פותר אותו בשילוב של AI ואנשים, אבל אתה צריך לאט לאט להאמין הנה מה שאני הולך להביא ללקוח. במילים פשוטות זה get shit done והישראלים מאוד טובים בזה ונראה לי שזו הציפייה היום".
פישר מוסיף: "פעם היינו קוראים לזה שירותים והיינו אומרים שטכנולוגיה יכולה לעזור קצת. מה ש-AI בעצם מביא הופך את השירותים להיות סקיילבילי וגם רווחי. השילוב הזה מנצח בשביל ישראל. פעם לא היינו מקימים חברות כאלה כי היה חסר לנו כוח אדם. אז AI Services זה בול ישראל".
פרן מוסיפה: "ה-AI נותן לחוצפה הישראלית super powers כי בסופו של דבר אנחנו חיים בעידן עם האי־ודאות הכי גדולה שיש. ולהקים חברה בסיטואציה כזו זה קצת כמו להזיז רהיטים על הטיטאניק – אתה משחק אבל לא יודע מה יפגע בך. אני חושבת שאז'יליות וחוסן של ישראלים שגדלו במדינה כזו היא קריטית. אני פוגשת יזמים שמספרים לי על הרעיון ואחרי חצי שנה הם כבר הספיקו לעשות שני פיווטים. כלומר היכולת לזוז מהר, לעבוד בארגונים רזים, לתת לחדשנות להגיע מלמטה – אלה דברים ייחודיים לשוק שלנו ואלה הכוחות שצריך ל-AI בשביל לנצח היום".
האם יש למדינה אחריות לבסס את המובילות הזאת שיש לנו סיכוי להצליח בה?
פישר: "אני חושב שכן. זה מזכיר לי את מהפכת התקשורת לפני 25 שנה שדי הגענו באיחור. ישראל ידועה כמדינה שמייצרת את הצ'יפים והתשתית והסנדלר הלך יחף. זה לא המצב עכשיו, אבל המדינה לא משקיעה מספיק לבנות דאטה סנטר ולא משקיעה מספיק בלימוד איך להשתמש ב-AI בבתי ספר ואוניברסיטאות. אנחנו ממש מאחור".
קפלן: "זו שאלה שלא יכולה לא להיות טיפה פוליטית. אני חושב שבאופן אידיאלי המדינה חייבת להתערב, זה קריטי למדינה שישראל תוביל בדבר הזה, אבל כרגע יש לה הרבה בעיות ודברים אחרים שהיא מתמודדת איתם ואני מאוד מקווה שבקרוב נוכל לחזור להשקיע גם בדברים כאלה".
שירן, לחברות הרב־לאומיות כמו גוגל יש אחריות דומה לאחריות של מדינה?
פרן: "אני חושבת שלמדינה יש אחריות מאוד חשובה וזה גם יותר בענייני רגולציה, לאפשר לסטארט-אפים לקום פה, להיות כר פורה. האחריות שלנו בגוגל היא משמעותית בשני צירים: אחד ביכולת שלנו לעזור לפתח פה טאלנט חדש, ואנחנו משקיעים המון בגוגל בעבודה עם משרדים ממשלתיים, עם אקדמיה, בלעזור בשוויון מגדרי. ובציר השני בכל האקוסיסטם של ההייטק והסטארטאפים, הרבה ממה שאנחנו עושים זה לאפשר לסטארטאפים גישה דרך הקמפוס והתוכניות שלנו לכל העושר של גוגל. אז אנחנו מרגישים מקום של אחריות, אבל כמובן שלמדינה יש את הצד שלה במשחק".
איזה טיפ הייתם נותנים ליזמים המקומיים כדי לעשות סוויץ' תודעתי, כדי לגרום להם לפסוע במסלול של מובילות בתחום AI?
פישר: "כשמדובר על יזם תוכנה או אפליקציה זה לחשוב על services, על מה אפשר להביא לעולם חדש עם AI, שלא היה אפשרי או רווחי קודם. זה גורם שינוי מחשבתי לא רק במה אתה עושה אלא עם מי ואיך אתה בונה את זה. ברגע שנפל האסימון אתה לא חוזר אחורה לעולם התוכנה".
קפלן: "נסו לפתור בעיה ענקית. היה זן של חברות לפני שנתיים שלוש שלקחו את ה-AI וניסו לפתור בעיה מסוימת והמודלים התקדמו מהר ופתרו את זה בעצמם. ולכן היום לכו על הבעיה הכי גדולה שאתם יכולים לחשוב עליה ותציעו פתרון שהוא מקצה לקצה, כולל ה-service layer שמעליה כי זה האזור שיש לך את המוֹאט הכי רציני ואתה יכול לנווט וליהנות מכל החידושים בעולם הזה".
פרן: "הצגנו עכשיו את כל הטירוף של החדשנות וה-AI ואחת המסקנות הגדולות שאנחנו רואים זה ש-execution is becoming a commodity, ובאמת ההבדל שאנחנו רואים בין חברות שמצליחות לכאלה שלא זה אלה שיודעים מה הם רוצים לקבל מה-AI לא רק כאלה שמשתמשים הרבה ב-AI. הדנ"א הישראלי – החוסן, האז'יליות, החוצפה – זה פלייבוק לעולם החדש של ה-AI שבעזרתו אנחנו ממש יכולים להשתמש בחוזקות שלנו, להבין מה אנחנו רוצים, לרוץ יותר מהר, להיות הרבה יותר אג'יליים וככה לבנות חברות יותר שטוחות שחדשנות בהן מגיעה מלמטה, הרבה פעמים מה-Gen Z". "Execution זה ה-mode החדש", מסכם קפלן.
