ועידת ניו יורק
"יצרתי את פסטיבל הסרטים של צ'לסי לקרב בין אנשים"
מייסדת ומנכ"לית פסטיבל הסרטים של צ'לסי, אינגריד ז'אן־בטיסט, שוחחה בוועידת Mind the Tech NY2025 עם ענת כץ, הנספחת הכלכלית של ישראל בניו יורק, על מסע חייה והחוזקות שהיא שואבת מעצם היותה אשה, יהודייה וכהת עור
"הסיבה שיצרתי את פלטפורמת פסטיבל הסרטים של צ'לסי היא לקרב בין אנשים, ולדעתי היום זה חשוב מתמיד. אנחנו באותו רגע בזמן שבו צריך להיות יחד", אמרה אינגריד ז'אן־בטיסט, מייסדת פסטיבל הקולנוע של צ'לסי, בשיחה עם ענת כץ, הנספחת הכלכלית של ישראל בניו יורק, בוועידת Mind The Tech NY2025 של כלכליסט ובנק לאומי.
ז'אן־בטיסט הוסיפה כי "קולנוע מעניק לנו אפשרות לגעת באנשים ולחלוק סיפורים מיוחדים שהם יכולים להזדהות איתם. סיפורים ממקום אחד יכולים להזכיר סיפורים ממקום אחר. זה מה שאנחנו עושים מדי שנה — כבר 13 שנים. לא רק באמצעות סרטים, אלא גם בשיחות של היוצרים מול הקהל".
כץ: "התאונה שחווית שינתה את חייך בכל מובן. כולנו חווים רגעי משבר בחיים, אומנם לא כאלה, אבל רגעי משבר. המקרה שלך היה קיצוני מאוד. איך מצאת את הכוח לצמוח מתוך נקודה נמוכה מאוד וקשה כזו?".
ז'אן־בטיסט: "החלטתי לעבור מצרפת לארה"ב ב־2010. הגעתי לכאן ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג. שנה וחצי לאחר מכן הייתי מעורבת בתאונת דרכים קשה מאוד. שברתי איברים רבים ושקעתי בתרדמת. זה היה מאתגר מאוד. בצרפת עבדתי כעיתונאית, אך החלטתי ללמוד משחק ולשנות מקצוע — ולעשות זאת בדרך האמריקאית — כי אין מקום מרכזי יותר לתעשיית הבידור מארה"ב. והנה אני כאן, בניו יורק, פצועה, לבד, בלי משפחה. היו רגעים שזה היה קשה מדי, והייתי קרובה להישבר בגלל הקושי והכאב. ואז, בבוקר אחד, התעוררתי והיה לי רגע של הארה, של אפיפניה — אני צריכה ליצור פלטפורמה שתאפשר לאנשים מכל העולם להביא את עצמם לידי ביטוי, בעיקר אנשים מהעולם המתפתח. לא ידעתי שזה עתיד להתפתח לכדי פסטיבל סרטים. לקח זמן למצוא שם, מודל עסקי וכו' לפלטפורמה הזו. גרתי בצ'לסי באותה עת, אז קראתי לפלפטורמה פסטיבל הסרטים של צ'לסי. לפני 13 שנים לא חשבתי שזה משהו שאעשה".
"את יהודייה, צרפתייה, לא מקומית, את שחורה ואת אשה. אני משערת שכל אחד ממאפייני הזהות האלה תרם לדרכך. אבל מה היית אומרת שהכי עזר לך בדרכך? או שחלק מרכיבי הזהות האלה דווקא היוו מכשול ומעצור עבורך?".
"כל הזהויות שלי הן חלק מהכוח שלי. אני גאה להיות כל הדברים האלה. כשהתבגרתי צבע העור שלי היה מכשול, בעיקר מבחינת הקריירה העיתונאית שלי. תמיד רציתי להיות בפרונט, בטלוויזיה, וצרפת היא מדינה שמרנית מאוד. אז צבע העור שלי והעובדה שאני אשה לאו דווקא תרמו להגשמת הרצון הזה שלי. אבל מבחינתי פנימה, בנפשי, לא ראיתי בזה מכשול. מבחינתי, זה היה כוח. אני אשה שגודלה בידי נשים. סבתא שלי גידלה שישה ילדים לבד לגמרי. אני שואבת מזה כוח בראש ובראשונה".
יזמי הייטק ומשקיעים הם אנשים בעלי חזון, כמוך, והם רוצים לשנות את העולם. איזה מסר יש לך עבורם?
"לבטוח במסע. כי המסע הוא לא דרך אחת ברורה. יש בתוכו הרבה דרכים והרבה פיתולים. זה מה שמשנה את המסע לכזה שהופך את החיים למהנים".
