כנס שוק ההון
"עם סיכון ביטחוני השוק יודע להתמודד, הסיכון הגדול הוא חזרה ל-6.10"
כך אמר משה אלמוג, מנכ"ל משותף בקסם קרנות נאמנות בפאנל שנערך בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות נאמנות. לדבריו, למרות ההיחלשות של הדולר, ב־2026 הוא עשוי אפילו להיחלש יותר - "אם אנחנו אחרי שלב המלחמות ולקראת הסכמי שלום ופיתוח איזורי". ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בלאומי: "השנה תהיה תנודתית, וככל שהסקטור מתומחר יקר יותר, התגובה תהיה חדה יותר"
"עם סיכון ביטחוני השוק יודע להתמודד, הסיכון הגדול ביותר שלו הוא חזרה ל־6 באוקטובר", כך אמר משה אלמוג, מנכ"ל משותף בקסם קרנות נאמנות מהפניקס בית השקעות. אלמוג אמר את הדברים בפאנל שנערך במסגרת כנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות נאמנות מהפניקס בית השקעות.
בפאנל, בהנחיית אלמוג עזר מכלכליסט, השתתפו פרט לאלמוג גם דן אליס, מנהל תחום המחקר בבנק הבינלאומי; ריקי בש, ראש ענף ייעוץ השקעות בבנק לאומי; לירון דיין, מנהל סקטור נכסי לקוחות וייעוץ במזרחי טפחות; וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ושותפה מנהלת בקבוצת אריאלי.
משה, אנחנו אחרי שנתיים של עליות חדות בשוק המקומי, עם תיאבון הולך וגדל של המשקיעים. מה הסיכונים שאורבים לדעתך למשקיעים ב־2026?
משה אלמוג, קסם קרנות נאמנות: "סיכונים תמיד קיימים, וטבעם גם להתממש. אנחנו אחרי שנתיים של עליות פנטסטיות בישראל ובעולם, ובישראל זה היה מאוד משמעותי. אנחנו אומרים על כל במה - תחזרו להשקיע בישראל, ומי שהקשיב לנו הרוויח בגדול.
"האם נראה המשך עליות גם בשוק המקומי? כנראה שכן. בשנה הקרובה השוק המקומי כנראה יניב תשואות עודפות על השוק האמריקאי והאירופי, אבל לא בפער של 30%. כדי לצמצם פערים צריך להשקיע גם בחו"ל, אבל עם הטיה לישראל".
לדברי אלמוג, "סיכון תמיד קיים, גם הסיכון הביטחוני, אבל הוא לא נמשך לאורך זמן. אם הייתי אומר בתחילת 2025 ששוק המניות יעלה ב־50% תוך כדי מלחמה עם איראן וכטב"מים, הייתם חושבים שלקחתי כדור לא נכון, אבל זה קרה". עם זאת, לדבריו "יש אירוע אחד שהשוק מתקשה מאוד להתמודד איתו - אירוע פוליטי פנימי. במרץ 2025 ראינו יום קשה מאוד לשוק בעקבות חזרה ל־6 באוקטובר - פיטורי ראש השב"כ, ותהליכים של הדחת היועמ"שית. עם הכול השוק יודע להתמודד, אבל עם שינוי חוקים תוך כדי משחק הרבה פחות. זה הסיכון המשמעותי".
דן, מה מבחינתך הסיכון המרכזי לשווקים בשנה הקרובה?
דן אליס, הבינלאומי: "סיכון החוב של מדינות. תסתכלו על הזהב - זה תמרור אזהרה משמעותי. הדולר נחלש, הזהב קופץ, ומדובר בנכס שנותן פיצוי בתקופות של חוסר ודאות. בארה"ב רמת החוב כבר מעל 38 טריליון דולר. יש נגיד חדש שעומד להיכנס, והוא לא אוהב הרחבה כמותית, אבל לא תהיה ברירה. כדי לשמור על תשואות נמוכות, ההרחבה הכמותית תמשיך להיות איתנו, וזה אומר לחץ מתמשך על הדולר".
ראינו בעבר שכשהדולר נחלש בצורה חזקה מדי – היו לזה תופעות לוואי. זה מדאיג אותך?
דן אליס, הבינלאומי: "לגמרי. ראינו את זה במלחמת הסחר – היחלשות הדולר משפיעה על האינפלציה ועל הריבית. ארה"ב היא לב הכלכלה העולמית, והיציבות שם קריטית. טראמפ לא משדר הרבה יציבות, וגם זו נקודת סיכון לשווקים שלנו".
ריקי, איך נראה תמהיל השקעות נכון לדעתך בסביבה הזו?
ריקי בש, בנק לאומי: "השוק יקר, ולא רק השוק המקומי. כל נתון שהמשקיעים יתפסו כמאכזב יגרור תגובה מיידית, וככל שהסקטור מתומחר יקר יותר - כך התגובה תהיה חדה יותר והתנודתיות גבוהה יותר. אין ספק שהשנה תהיה תנודתית. האם זה אומר שצפויה שנה רעה למניות? לא בהכרח. צמיחה עולמית ושוק עבודה הדוק נותנים רוח גבית גם לשוק המקומי וגם לארה"ב.
"מה אנחנו עושים אחרת? יותר פיזור - לא רק ארה"ב ולא רק טכנולוגיה. אירופה נותנת מענה טוב, סקטורים דפנסיביים גם כן. בסוף, הפיזור הסקטוריאלי והגיאוגרפי הוא מה שנותן מענה למציאות המורכבת. מבחינת אלוקציה – אנחנו קצת יותר מוטים לחו"ל".
לירון, איך זה נראה מהצד של לקוחות הריטייל?
לירון דיין, מזרחי טפחות: "הרבה לקוחות תכננו תיק מסוים, ופתאום מוצאים את עצמם עם חשיפה מנייתית של 40%–50%. כשנכנסים לשנה מאתגרת כזו, צריך לעצור ולשאול אם זו באמת החשיפה שהתכוונתי אליה. יכול להיות שתהיה שנה רביעית מצוינת למניות, אבל מתישהו תגיע התקופה הרעה. הריטייל צריך לבחון את עצמו. אנחנו בעד חשיפה מאוזנת בין ישראל לחו"ל. אנחנו לא נביאים - כל מה שנגיד כנראה יטעה. צריך לנהל סיכונים ולחלק השקעות. סביב 30% מניות ללקוח רגיל, אבל כל אחד לגופו".
ליסיה, את מגיעה מהעולם של הייטק והשקעות פרטיות. איך את רואה את הסיכון שם?
ליסיה בכר מנוח, אלרון ונצ'רס: "הייטק הוא סיכון, אבל מבחינתנו סיכון הוא הזדמנות. היום אנחנו רואים שוק של כ־75 מיליארד דולר במיזוגים ורכישות. יש אתגרים, גם בדולר, אבל יש גם AI שמביא הרבה פריון. אנחנו רואים יותר ויותר חברות, ישראליות ואמריקאיות בסייבר, בדיפנס, בדיפטק וב־AI.
"משקיעים אמריקאים מגיעים לישראל, מדברים על חברות ועושים אקזיטים – וזה הישג לישראל. מאז 2025 נכנסו יותר מ־16 מיליארד דולר להשקעות ביטחוניות ודיפטק. גם אנחנו, כגוף קטן, עשינו ארבעה אקזיטים".
משה, עד כמה החשיפה לדולר צריכה להטריד משקיעים?
משה אלמוג, קסם קרנות נאמנות: "דולר תמיד צריך לקחת בחשבון. אם אנחנו באמת אחרי שלב המלחמות ובתקווה לקראת הסכמי שלום ופיתוח אזורי וכניסה של כסף זר לישראל, יכול להיות שהדולר ימשיך להיחלש או יישאר ברמות הנוכחיות. זה תלוי גם בהתערבות של בנק ישראל, שיש לו השפעה בטווח הקצר. משקיע שיוצא לחו"ל חייב לקחת בחשבון את שער החליפין, גם אם הוא נמוך. למרות זאת, עדיין צריך להשקיע בישראל ולהיות עם הטיה לישראל".
דן, איזה סקטורים מעניינים יש בשוק המקומי לקראת השנה הקרובה?
דן אליס, הבנק הבינלאומי: "זו הולכת להיות שנה מורכבת, אבל אנחנו רואים התאוששות כלכלית מרשימה ברבעון הרביעי של 2025. נדל"ן מניב מסחרי יכול להיות מעניין – הוא עשה תשואת חסר. אם הריבית תרד פעמיים או שלוש, תשתיות ונדל"ן יזמי מעניינים. במדדים הגדולים, בשוק קטן כמו שלנו, חשוב לקבל פיזור. ויש כמובן גם הזדמנויות בחו"ל".
יש סקטור שאתה פחות 'אוהב' לקראת השנה הקרובה?
דן אליס, הבנק הבינלאומי: "אחרי העליות הגדולות, סקטור הביטוח אולי מיצה את עצמו".
ריקי, משקיעי הריטייל באמת הפכו לשחקן כל כך משמעותי?
ריקי בש, בנק לאומי: "עם המספרים קשה להתווכח. רואים שינוי גדול בין לקוחות מיועצים ללא מיועצים. המיועצים מתוחכמים יותר, יש להם דעה, משלבים פעילות עצמאית עם ייעוץ, ופועלים לפי רמת סיכון מוגדרת. הם מבינים את המשמעות של ההחלטות. אצל הלקוחות הלא מיועצים רואים יותר רדיפה אחרי תשואה בלי הבנה מספקת של הסיכון".
לירון, משקיעי הריטייל מתעלמים מהסיכון?
לירון דיין, מזרחי טפחות: "צעירים מודעים לסיכון ומוכנים לקחת אותו. ילד בן 22 שמשקיע 100% במניות עם מינוף עושה את זה מתוך FOMO. קשה לדבר על הריטייל כיחידה אחת, אבל בשנים האחרונות רואים ציבור הרבה יותר בוגר בכל מה שקשור לתיקונים בשוק. החשש שלי הוא מתקופה של מימוש ארוך ואיטי כמו ב־2022 - ירידה שמכה אותך כל יום מחדש. שם המבחן האמיתי".
דן, מה דעתך על הדור הצעיר של המשקיעים?
דן אליס, הבנק הבינלאומי: "יש משקיעים צעירים מאוד משכילים ואוטודידקטים, אבל יש גם הרבה משקיעים קצרי טווח בלי סבלנות. אמר לי מישהו: אם היה לי תיק של שני מיליון שקל הייתי משמר אותו, אבל עם 20 אלף שקל אני חייב לתת בראש. רואים טרנד חזק של קרנות ותעודות סל ממונפות – העיקר שיהיה מהיר וממונף. זה שינוי בטעמי המשקיעים".
משה אלמוג, קסם קרנות נאמנות: "ההבדל בין משקיע ריטייל שלמד לבין יועצי השקעות הוא ניסיון. יועצי השקעות עברו משברים ויודעים איך להתנהג. אני לא יודע איך ילד בן 20 יתנהג במשבר הבא. סיכונים בסוף מתממשים".
