הרופא, המטופל והאלגוריתם: המשולש החדש של עולם הבריאות
כאשר טרייסי בינדר קיבלה את הבשורה המרה שיש לה סרטן מוח משמעותי, היא וג'ייסון בעלה נאלצו להתמודד עם כל ההשלכות בבת אחת. פגישות עם מומחים, שפה חדשה, חרדה, והכי חשוב - ההכרח לקבל החלטות מושכלות בזמן קצר. ג'ייסון הבין שלא יוכל להתמודד עם עומס המידע לבדו, אז הוא בנה בוט ייעודי ב-GPT אליו הוא 'שפך' את כל הקווים המנחים שמצא, את ההעדפות של אשתו לגבי הטיפול, מחקרים שמצא בעצמו ומחקרים שהבוט מצא עבורו, ומאותה נקודה החל להזין אותו במידע שהצטבר מהמומחים השונים. בסיוע הבוט הם הצליחו לקבל החלטות במהירות, כי היה מי שפירש, סייע וניתח יחד עמם את המידע, עזר בהבנה, ויצר שאלות מושכלות לרופא. לראייתם, השותף החדש שיצרו לא נועד להחליף את המומחים איתם שוחחו והתייעצו. הוא נועד להשלים אותם.
זו, בתמצית, המהפכה של בינה מלאכותית עבור המטופלים, שכבר מתרחשת סביבנו. להבדיל מהדעה הרווחת, הפוטנציאל העמוק של הבינה המלאכותית בשירות המטופלים אינו להחליף את המטפל, אלא לשנות מהותית את היכולת שלהם לנווט במערכת הבריאות ולקחת בה חלק פעיל ומושכל יותר. הבינה המלאכותית מייצרת נוכחות חדשה במערכת היחסים האינטימית והמיוחדת של מטפלים ומטופלים, כזו שמעצימה את המטופל ומשנה את המשוואה באופן משמעותי.
המספרים מדברים בעד עצמם: על פי דוח האינטרנט של בזק בשנת 2025 כ-36% מהישראלים העידו שהם השתמשו בבינה מלאכותית לצרכים רפואיים, הכפלה משנה קודמת. השימוש שמטופלים עושים הוא מגוון: החל מהסבר מושגים רפואיים, ניווט בסבך התהליכים הבירוקרטיים סביב הטיפול, ועד חיפוש מחקרים חדשים, כלים אבחנתיים וטיפולים עדכניים וניסיוניים. על פי נתוני מיקרוסופט, בריאות היא נושא השיח הנפוץ ביותר בשיחות עם בינה מלאכותית כיום, כל זה מוכיח כי הבינה המלאכותית ממלאת צורך עמוק, ומספקת כבר היום ערך משמעותי עבור מטופלים.
בניגוד לד"ר גוגל המוכר, הבינה לא רק מחזירה קישורים, אלא מבצעת פעולת פרשנות ואינטגרציה, ומייצרת דמוקרטיזציה של הטרמינולוגיה והידע הרפואי. השינוי הזה לא נעלם גם מעיניו של פיטר לי, מנכ"ל חטיבת הבריאות של מיקרוסופט שאמר לאחרונה שהעצמת המטופלים ככל הנראה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח המשמעותית ביותר של בינה מלאכותית.
אין ספק שמדובר במהפכה פוטנציאלית בתפקידים המסורתיים של מטופלים ומטפלים במערכת הבריאות וביחסים ביניהם, אבל כדי שזו תהיה השפעה חיובית בעיקרה, עלינו להתייחס אליה ברצינות, לחקור את השפעתה ולמצוא דרכים לסייע למטופלים למנף אותה באופן בטוח ומודע.
דוגמא עדכנית לפיתוח חדשני להתמודדות עם אתגר זה היא העוזרת הרפואית "דנה" שפותחה במרכז החדשנות של המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, בשיתוף עם מכללת אפקה להנדסה. "דנה" משלבת בינה מלאכותית עם תובנות ייחודיות של צוות רפואי ומלווה מטופלי סוכרת בהתמודדות עם עומס המחלה תוך שמירה על גבולות קליניים ברורים: היא אינה מאבחנת, אינה ממליצה על מינוני תרופות, ומפנה לצוות רפואי כאשר נדרש. במקביל, מערכת AI-PRO הייחודית של כללית כבר מתקשרת עם מאות אלפי מטופלים בחודש, ומסייעת להם לקבל במהירות שינוי בטיפול, המלצות להפניות וכן לקבוע תור פרואקטיבי לקידום שינוי בדפוסי הטיפול שלהם, לאחר שאושרו על ידי הרופא המטפל.
אלו הם ניצנים ראשונים של שימושים שמאפשרת מערכת הבריאות בבינה מלאכותית לסיוע למטופלים, אך העתיד הקרוב צופן תהליכים מעמיקים יותר של העצמה ושימוש עצמאי בניהול הטיפול ועוד.
שימוש מטופלים בבינה מלאכותית אינו נטול סכנות, כמו בכל התערבות רפואית, הן קיימות ויש להתמודד איתן. התשובה המשכנעת שמספקים כיום כלי בינה מלאכותית חינמיים ברשת הינה לעיתים קרובות מדי שגויה, מניפולטיבית, ומוטית. ללא מהלך מערכתי לאפשר פתרונות בטוחים והוגנים, עלול המטופל להידרש לכלים שסיכון משמעותי בצידם. ועם זאת, מיקוד רק בסכנות לא ישרת את מערכת הבריאות. המטרה צריכה להיות העצמת האפקט החיובי, ניצול היכולות של בינה מלאכותית לגשר על הפערים במערכת הבריאות, ולסייע למטופלים לצלוח אותם.
אורי גורן הוא מנהל מרכז החדשנות במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית; פרופ’ רן בליצר הוא סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית
