כלכלה גלובלית
מנכ"ל דיסקונט: "חייבים לעבור מתודעת סטארט-אפ ניישן - לסקייל-אפ ניישן"
לדברי אבי לוי בכנס כלכלה גלובלית של כלכליסט ודיסקונט, החדשנות והטכנולוגיה שמרוכזות היום בהייטק צריכות להתפזר לכל המשק. לוי ציין כי "ישראל צפויה לצמוח ב-4.5% בשנה הבאה", וכי הציפיות הן ל"שלוש הפחתות ריבית נוספות ב-2026 - לרמה של 3.5%"
"אנו בתקופה שבה העולם חווה שיבוש עמוק: ביטחוני, טכנולוגי, פוליטי ופיננסי, ומחפש מחדש את שיווי המשקל שלו", בדברים אלה פתח אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט את כנס כלכלה גלובלית של כלכליסט ודיסקונט.
לדברי לוי: "למרות המתח הגיאופוליטי, מלחמות הסחר ואי־הוודאות הגבוהה, הכלכלה העולמית ממשיכה להתרחב. קצב ההתרחבות מתמתן והאתגרים גדלים: האינפלציה אמנם יורדת אך נראה שתוואי הריבית לא עתיד להשתנות באופן מהיר או דרמטי וזה דורש התאמות ל"נורמלי החדש". עוד ציין: "מאז המשבר של 2008 העולם התרגל לכסף זול, לגלובליזציה רציפה ולתפיסה שהצמיחה מובנת מאליה, ורבים עדיין מתנהלים כאילו עליית הריבית הייתה אירוע זמני - אבל המציאות השתנתה. אנו בפני תמונה המתגבשת, שלעולם כלכלי שנכנס לתקופה חדשה ואפשר לזהות שלושה צירים מרכזיים, שמשרטטים מחדש את המציאות: הראשון, עידן ה-Higher for Longer - הריבית תישאר גבוהה יותר לתקופה ארוכה. הציר השני, גלובליזציה משתנה - פחות פתיחות, יותר גושי על והציר האחרון, פער מתרחב בין המערכת הפיננסית לכלכלה הריאלית".
עוד ציין לוי: "חדשנות טכנולוגית היא אחת המגמות המרכזיות, ובתוכה הבינה המלאכותית היא הכוח המשמעותי ביותר. לפי Gartner, עד כה הושקעו כ־1.5 טריליון דולר בבינה מלאכותית, והיקף ההשקעות צפוי להגיע ל־2 טריליון דולר בשנה הקרובה. עם זאת, קצב האימוץ איטי, הרגולציה אינה מותאמת, והפער בין החזון ליישום יוצר חשש ממרכיבים של בועה. עקומת ה-HYPE CYCLE של אימוץ טכנולוגיה חדשה, מזכירה לנו שהמשבר מגיע לפני הבשלות".
לפי לוי: "ארה״ב, סין ואירופה מייצרות יחד כ־60% מהתוצר העולמי הנומינלי - וכל אחת מהן מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. בארה״ב - צמיחה מתמתנת ל־1.9% ב־2025 ו־2026 וחשש מחוב ציבורי תופח. אירופה מצויה בקיפאון עם שונות גבוהה בין כלכלות הגוש וסובלת מפריון נמוך, עומס רגולטורי ואתגרים פוליטיים ודמוגרפים – עם צמיחה ממוצעת של 1% בלבד השנה ובשנה הבאה. וסין נשענת על צמיחה מוטת יצוא, הביקוש המקומי חלש, ההשקעות מצטמצמות ומשבר הנדל״ן מכביד - צמיחה צפויה של כ־4.3% ב־2026".
לדברי לוי: "עם זאת, בעולם סוער זה ישראל בפתחה של הזדמנות. שנתיים קשות מאוד עברו על המדינה, חברתית, ביטחונית ורגשית, ובתחילת המלחמה, היו שחששו שהמשק לא יעמוד באתגר. זה לא קרה. הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן יוצא דופן: היא הסתגלה, התחשלה, התארגנה מחדש, והמשיכה לפעול. אבל, כדי לנצל את ההזדמנות ולהפוך את העשור הקרוב לעשור של צמיחה מואצת, ישראל חייבת לעבור מתודעת “סטארט־אפ ניישן” לתודעת “סקייל־אפ ניישן”, מחדשנות במגזר אחד - למנוע צמיחה לאומי. כך, מול צמיחה עולמית של כ־3% ב־2025 ו־2026 - ישראל צפויה לצמוח ב־3.2% השנה וב־4.5% בשנה הבאה. הצריכה הפרטית מתחזקת, היצוא מזנק, וההשקעות - במיוחד בטכנולוגיה - מתגברות. יצוא שירותי הייטק צומח בקצב שנתי של כ־9%. גיוסי ההון מואצים, בעיקר בתחומי הסייבר וה-AI. גם היצוא הסחיר עולה במהירות - חלק ממנו, יצוא ביטחוני".
עוד ציין לוי: "שיעור האבטלה נמוך - רק 3%. האינפלציה תפחת השנה ל־2.5% וצפויה לרדת לכ־1.8% בשנה הקרובה. אנחנו צופים שלוש הפחתות ריבית נוספות ב־2026 לרמה של 3.5%. S&P כבר שינתה את אופק הדירוג מ'שלילי' ל'יציב' ולהערכתנו, חברות דירוג נוספות יצטרפו אליה".
באשר לתרחישי עתיד, לוי צופה שלושה תרחישים אפשריים. לדבריו: בתרחיש בסיס - המשך מתיחות ביטחונית לצד התאוששות כלכלית הדרגתית. בתרחיש פסימי - מתיחות אזורית גוברת וסביבה גלובלית חלשה. ותרחיש חיובי - רגיעה במתיחות האזורית והרחבת הסכמי אברהם. אך בכל שלושת התרחישים - צעדי מדיניות נכונים יתמכו בהאצת הצמיחה באופן יחסי. ארבעה מהלכים נדרשים כעת כדי שזה יקרה: הראשון הוא הפחתת רגולציית יתר - במדד ה-PMR של ה-OECD, שמודד עד כמה הסביבה העסקית בכל מדינה רגולטורית, תחרותית או מעכבת פעילות כלכלית. ישראל נמצאת במקום 31 מתוך 38 במדד הכולל של 2023 בדומה לטורקיה וקוסטה ריקה, הרבה מתחת לממוצע ה-OECD. ובמדידה של החסם המשמעותי ביותר - נטל הבירוקרטיה - ישראל מדורגת במקום 35–36 מבין 38 מדינות".
"צריכים וודאות רגולטורית"
לדבריו: "לאחרונה רגולטורים באירופה ובארה"ב פרסמו תוכניות לפישוט וביטול רגולציות מכבידות כדי לעודד צמיחה. בישראל נראה שהמגמה הפוכה. כדי לעודד צמיחה ולמשוך השקעות זרות, חייבים להסיר חסמים ולייצר ודאות רגולטורית. מהלך נוסף שנדרש - משמעת פיסקלית ואחריות לאומית - הממשלה חייבת לנהל את התקציב באחריות, להפנות משאבים לתחומים המקדמים צמיחה ברת-קיימא ולהימנע מהגדלת הגירעון ללא הצדקה. מדינה שפועלת כך משדרת לשווקים, מסר ברור של ניהול אחראי ושל רצון לשמר כלכלה יציבה גם בתקופות מאתגרות. כמו כן, נדרשת השקעה מאסיבית בהון האנושי - צמיחה ארוכת טווח מתחילה באנשים. ומהלך אחרון נוגע לחיבור ההייטק לכלכלה הריאלית - כוחו של ההייטק הישראלי עצום, אבל תרומתו המלאה תגיע למקסימום רק כאשר היכולות והחדשנות של הענף יעמדו לרשות המשק כולו.
"למדינות קטנות ומהירות יש יתרון"
את דבריו סיכם לוי: "העולם משתנה, אך למדינות קטנות, מהירות, יצירתיות ובעלות חוסן כמו ישראל יש יתרון תחרותי משמעותי. אנחנו בקבוצת דיסקונט אימצנו את הטכנולוגיה כמנוע צמיחה מרכזי של הבנק ומעמידים לרשות הלקוחות שלנו את התשתית הבנקאית המקומית לצד הנוכחות המשמעותית שיש לנו בארצות הברית, באמצעות אי.די.בי ניו יורק - הבנק הישראלי העצמאי והגדול ביותר מחוץ לישראל, עם נוכחות בניו יורק, מיאמי ולוס אנג׳לס. לצד ההשקעה בפיתוח העסקי, אנחנו שומרים בדבקות על המחויבות החברתית שלנו ומשקיעים בחיזוק ובתמיכה בקהילה.אם נשכיל לשלב אחריות כלכלית, יצירתיות עסקית והשקעה באנשים – ישראל לא רק תצלח את האתגרים, אלא תהיה אחד ממוקדי ההשפעה הכלכליים של העשור הקרוב.
