כנס תשתיות
"הנפקת אגד יצאה מהתחנה. אני מקווה שב-2027 נעשה את זה"
אמיר לוי, יו"ר אגד וראש אגף התקציבים לשעבר, אמר את הדברים בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו: "משבר התחבורה הציבורית עולה למשק 45 מיליארד שקל בשנה"
"הנפקת אגד יצאה מהתחנה", אמר אמיר לוי, יו"ר אגד וראש אגף התקציבים לשעבר, בכנס תשתיות לאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. לדבריו, הוגשה "בקשה לשינוי מבני. שוק ההון צמא לחברות כמו אגד. זו חברה גדולה, לקוחותיה העיקריים הם מדינות. אני מקווה שב-2027 נעשה את זה. השותפות עם הממשלה תגרום להרבה אנשים לעבור לתחבורה ציבורית. אם נעשה את זה בצורה טובה, שוק ההון ידע להעריך את זה. אגד בת 93 שנה, עברה שינוי מקואופרטיב לחברה. המעבר הזה מוביל להתייעלות, וזה אחד ממנועי הצמיחה שלנו.
"מנוע צמיחה נוסף הוא התרחבות בתחומי הליבה: תחבורה ציבורית בישראל ובחו"ל. אנחנו מפעילים חברה בהולנד, בפולין ובליטא, ומתכננים להיכנס לעוד מדינות. מקור צמיחה נוסף הוא הנדל"ן, שאותו איגדנו בחברה נפרדת שעושה כעת יזמות".
לדבריו, "בתחום התחבורה המדינה נמצאת בפער עצום משלושת תחומי התשתית האחרים – תקשורת, חשמל ומים. כעת יש הזדמנות פז לטפל בו. כדי שהממשלה החדשה תצליח, היא צריכה להשלים את הרכבות הקלות ולשטוף את המדינה בנתיבי תחבורה ציבורית.
"בנוסף, היא חייבת לתת תוספות שירות אוטובוסים בצורה מסיבית, ולא להסתמך על הכמות הקיימת היום. בכל מדינה מתקדמת 40%–50% מהנסועה מבוססים על אוטובוסים. העלות של זה בטלה בשישים לעומת העלות המשקית למשק היום.
"בנוסף, צריך להשלים חקיקה של רשויות תחבורה מטרופוליניות, כמו בכל מדינה מתוקנת. החוק הזה יעבור בסוף כי זה נכון, וכי שעת הכושר לתחבורה הגיעה. בדרך לכאן בחרתי להגיע ברכב פרטי, כי הנסיעה בתחבורה ציבורית מהבית שלי לכנס היא מסע של כמעט שעתיים. זה יהיה פתיר רק עם תחבורה ציבורית. במסגרת העבודה אני מבקר בהולנד מדי חודשיים, ובחיים לא שכרתי שם רכב".
לוי, בעבר ראש אגף התקציבים באוצר, התייחס גם למצב הכלכלה. לדבריו, "נכנסנו למערכה ב-7 באוקטובר במצב כלכלי איתן, עם יחס חוב-תוצר נמוך של 60% ומדיניות פיסקלית איתנה, בזכות ניהול הכלכלה על ידי אגף התקציבים. כך הצלחנו להוציא בשלוש שנים 270 מיליארד שקל יותר מהצפוי. ככה זה צריך לעבוד: בימים טובים וגשומים צריך לחסוך, ובימי סגריר צריך להוציא.
"ב-1985 היה מהפך כלכלי במדינה, ממשק ריכוזי שבו הממשלה היא השחקן המרכזי, למשק ליברלי ומפותח עם אחריות פיסקלית רצינית. לכן לא חווינו משברים שעברו על מדינות כמו יוון וספרד. היו שלושה חוקים שאפשרו זאת: ב-1992 היה חוק הגירעון, ב-2003 חוק כלל ההוצאה, וב-2015, כשהייתי הממונה על התקציבים במשרד האוצר, חוקקנו את חוק הנומרטור, שאומר שאי אפשר להוציא שלוש שנים קדימה יותר מהמתוכנן. החזקנו מעמד בזכות החוקים האלה. בזכותם, ערב הקורונה וערב 7 באוקטובר היינו ביחס חוב-תוצר של 60%, וזה אפשר לנו להוציא בשלוש השנים של המלחמה עוד 277 מיליארד שקל.
"אם הייתי צריך להציע לשר האוצר החדש מה לעשות, הייתי אומר שבאבולוציה של שלושת החוקים שמניתי צריך לחוקק את חוק המועצה הפיסקלית. הוא קיים במעט מדינות, אבל הן מדינות מאוד מתקדמות. בדומה לוועדה המייעצת של בנק ישראל, מקימים מועצה שמורכבת מאנשי מקצוע, ותפקידה לעשות בקרה ופיקוח לפני הגשת תקציב לממשלה ולכנסת. היא מפקחת גם על הצד המקצועי של אגף התקציבים וגם על המהלכים הפוליטיים. בסופו של דבר מייצרים איזון בין דרג מקצועי שאמור להיות חזק לדרג פוליטי שהתפקיד שלו לקבוע סדרי עדיפויות.
"כשמודי'ס הורידה את הדירוג ודיברה על החלשת המוסדות, זה בעיניי סימן לא טוב. אנחנו רוצים מוסדות חזקים לצד מערכת פוליטית יציבה. המתח בין הדרג המקצועי לפוליטי הוא מאוד בריא. זכותו של שר אוצר להחליט על סדרי עדיפויות. הזמן לעשות רפורמות שמצעידות את המשק קדימה הוא יום אחרי הבחירות. התקופה הכי טובה היא אחרי משבר, בשנה-שנתיים הראשונות של ממשלה, ולכן יש לנו הזדמנות פז. צריך לרסן מחדש את תקציב הביטחון. ההודעה של טראמפ ניתנה ביום אחד, בלי שניתן זמן למערכת הביטחונית ולאוצר להיערך לזה. אני מקווה שאם זה יקרה, זה יהיה מדורג. בסדר ולגיטימי שבעוד עשר שנים נגמל מזה. אנחנו מדינה איתנה כלכלית, רק שיש דרך נבונה לעשות זאת.
"לפני הממשלה החדשה יש שני אירועים מקרו-כלכליים גדולים לטפל בהם, חוץ מהתקציב. שילוב חרדים – זו דרמה גדולה, ואם נדע להתמודד איתה, תהיה ברכה למשק. שנית, משבר התחבורה הציבורית, שיש לו עלות משקית של כ-45 מיליארד שקל בשנה".
