עתיד התעשייה
"המערכת מזהה דימום במוח לפני שהרופא בכלל ידע"
כך לדברי ד"ר רוני לבנדה, סגנית נשיא ל-AI ב-Aidoc בכנס עתיד התעשייה של כלכליסט, על המוצר שמייעל זיהוי מצבים רפואיים באמצעות AI. ד"ר רפאל ברכאן, מייסד המחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה במכון הטכנולוגי חולון HIT: "אנשים במקצועות הרפואה צריכים לדבר שתי שפות: שפת הרפואה ושפת הטכנולוגיה"
"בעולם כיום, אנשים במקצועות הרפואה צריכים לדבר שתי שפות: שפת הרפואה ושפת הטכנולוגיה" – כך אמר ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא ומייסד המחלקה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה במכון הטכנולוגי חולון HIT, בכנס עתיד התעשייה של כלכליסט ומכון טכנולוגי HIT, חולון שנערך היום (ד').
"רפואה דיגיטלית היא תחום אקדמי חדש יחסית, צעיר יחסית, ואנחנו המבשרים שלו", אמר ברכאן בפאנל בהנחיית מאור שלום סויסה מכלכליסט. "היא נולדה מתוך הרצון לייצר אנשים שמדברים הן טכנולוגיה והן רפואה. אנחנו מייצרים את האנשים האלו. לתוכנית הזו, שנולדה בתקופת הקורונה, יש יעד מרכזי של להכשיר אנשים שידברו את שתי השפות וייכנסו לעולמו הבריאות והטכנולוגיה, ייכנסו לתפקידים בפארמה, פיתוח רפואי. אני לא מדבר רק על רופאים. אנשי מקצועות הבריאות, לא צריכים בהכרח להיות כותבי קוד, אבל הכרה עם AI ואיך מטמיעים AI בסביבות קליניות, זה מה שמשנה את המשחק. כדי שתהיה רב תחומיות צריך לייצר את השיח הזה".
ד"ר רוני לבנדה, סגנית נשיא ל-AI ב-Aidoc סיפרה על המוצר המהפכני של החברה שלה, שמייעל זיהוי מצבים רפואיים באמצעות AI: "פציינט נכנס למיון עם כאב ראש נוראי, יש לו דימום במוח אבל בשלב הזה עוד לא יודעים. עושים לו מגוון בדיקות כדי לברר מה לא בסדר, בהן סריקת CT. הוא יכול להמתין לפיענוח שעות, בינתיים זה נזקים בריאותיים. המערכות שלנו מזהות את הדימום שיש לו במוח ומקפיצות אותו למעלה לרופאה. הרופאה יכולה לראות, לאשר ולהקפיץ את הצוות שיכניס אותו לצינטור. יש לנו כיסוי רחב של פתולוגיות מסוגים שונים, דחופים ולא דחופים. אנחנו נמצאים במעל 2,000 בתי חולים ומנתחים יותר מ-60 מיליון סריקות בשנה.
"אנחנו נמצאים אצל הרדיולוג, מתקשרים עם הצוות כדי לעטוף ולהחזיק החלטות רפואיות בזמן רלוונטי. זה כוח עצום, ומאפשר לנו לפתח מוצרים חדשים שאי אפשר היה לעשות פעם. יש לנו מודל AI שעובר על הסריקות ויודע להבין את הסריקה לעומק. הוא לא רק מזהה דימום אלא עשרות בעיות וממצאים בבת אחת, הוא מבין את הסריקה כמו רדיולוג, יודע לנתח ניואנסים ולייצר דוח רדיולוגי מלא של הסריקה כולה".
ד"ר מיכל צוכמן כץ, סמנכ"לית חדשנות ומחקר במכבי שירותי בריאות, התייחסה לחשיבות של טכנולוגיות עדכניות בכל הנוגע לרפואה מונעת וטיפול מקדים. "עידן הרפואה נמצא במהפכה הכי מרגשת", אמרה. "טכנולוגיות ברפואה כבר היו לאורך העשור האחרון, אבל אנחנו היום בעידן אחר, בשילוב של דאטה ו-AI. לעידן הזה נדרשים אנשים שמדברים גם טכנולוגיה וגם רפואה. הטכנולוגיות צריכות לפגוש אתגר רפואי אמיתי. אני רוצה לאפשר לטכנולוגיות מתקדמות בישראל להשתלב בצורה נכונה, להתאים אותן לצרכים ולאתגרים, ולאפשר למדוד איך הם משפיעים על אוכלוסיות. במכבי יש פריצת דרך של רפואה מותאמת אישית. זו רפואה שמתבסס על האדם, ולא על סטטיסטיקות. היא מסתכלת על הדאטה הקליני של המטופל עוד כשהוא בריא כדי לזהות סיכון, להתערב מוקדם. יש לנו אפשרות להסתכל על כל כך הרבה דאטה מכל כך הרבה מקורות שלא היו בעבר, כמו שעונים חכמים. בעידן של היום, כשיש גם טכנולוגיה מתקמדת ו-AI, דאטה עשיר ותרבות של חדשנות בארץ ובפרט של מערכת הבריאות, אנחנו כמדינה יכולים להיות מובילים".
אור רצקין, מנכ"ל EyeControl, סיפר איך הם עוזרים לחולי ALS לתקשר: "אני לא מגיע מעולמות הרפואה, אלא פיזיקה ופיננסים. סבתא שלי נפטרה מ-ALS, וזה הרקע להקמת העמותה. במקור רצינו לפתח מערכת תקשורת לחולה ספציפי, ולאפשר לו לתקשר עם תנועת עיניים בלי מחשב שצריך להיות מכויל אליו ומגביל את השימוש, לא כולם סטיבן הוקינג הרי. לוקח גם זמן לכתוב באמצעות העין. הקמנו עמותה וניסינו לגייס תרומות. התורמים אמרו שהם רוצים להשקיע ושנקים חברה. ככה נולדה EyeControl. הטכנולוגיה שלנו משלבת ניטור עיניים, חיישני תת-אדום, עוזר אישי מבוסס AI. הפיתוח שהתחיל מתקשורת החוצה הפך לעוזר אישי שמלווה את המטופל מרגע ההתעוררות. מאפשרים גירוי קוגנטיבי, תקשורת טלפונית עם משפחה ומכרים. בתקופת הקורונה פגשנו מנכ"ל בית חולים שחשב על שילוב הפתרון במחלקות טיפול נמרץ, ונכנסו בארץ לבילינסון ובהמשך לבתי חולים בארה"ב".
