הוועידה הכלכלית
"האיראנים שמו למטרה חברות אזרחיות, ומצאו פירצות סייבר"
בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי, סיפר אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, על האופן שבו טכנולוגיה מסייעת בשדה הקרב. לדבריו, "אנחנו מזהים בבינה מלאכותית את אחד מהיבטי הצמיחה המבצעית המשמעותית ביותר"
"במלחמה הזו כוחות יבשה וכוחות אחרים יכלו לפגוש אויב ותוך שניות או דקות לקבל סיוע באש, מהקרקע, מהאוויר או מהים, בקרבה מאוד סמוכה, ללא טעויות פטאליות, והכל סביב אירוע טכנולוגי עמוק שמתרחש בצבא הרבה מאוד שנים", כך אמר אלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בשיחה עם רועי ברגמן מכלכליסט בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי.
מאז שבעה באוקטובר אנחנו רואים המון לוחמה בשטח, המון פעולות של חיל האוויר והים, אבל זו למעשה המלחמה הכי טכנולוגית שהייתה אי פעם?
"חלפו תיכף שנתיים מאז הכישלון הנורא בשבעה באוקטובר, אבל הצלחנו להפוך את הקערה, בעיקר בזכות האנשים, אבל גם בזכות הטכנולוגיה. בעשור האחרון יש הבנה עמוקה שדרך טכנולוגיה, באזרחות ובצה"ל, נוכל לקחת כל אלמנט בצה"ל ולהפוך אתו לפי מאה יותר אפקטיבי.
"אחד הדברים הבולטים הוא היכולת להפגיש קינטיקה, פצצה ממטוס, מתותח, מטנק או מהים, לא משנה מאיפה, בדיוק של סנטימיטרים ובאפקטיביות של שניות או דקות מהרגע שכח פוגש סיטואציה. בעולמות של פעם היית פונה למפקד בקשר, שפנה למפקד שלו, שפנה למפקדה ראשית שפותחת מפות ומשרטטת, וזה היה מגיע חזרה אחרי ימים".
אתה גם ראש ההגנה בסייבר. זו מלחמה ראשונה שבה נתקלנו במלחמת סייבר מול מדינה, ולא ארגונים קטנים ופיראטיים.
"נכון, האיראנים לא בחלו בדבר. הם ניסו לתקוף את המערכת הביטחונית ויכולנו להם. צה"ל מוגן בידי פרימטר חזק בסייבר, ויש לנו עליונות טכנולוגית בעניין הזה, אבל גם נשמור על צניעות: קו ההגנה עלול לעולם להיפרץ, ולכן אנחנו משקיעים בזה ערימות של אנרגיה. מה שכן, האיראנים בחרו לגשת למקומות 'קלים יותר' ואלו חברות אזרחיות, ושם - חלק פורסם וחלק לא, האיראנים מצאו פירצות. החברות חוו פגיעה וחלק מכך עלול היה להשפיע על צה"ל. אנחנו עירניים ומנסים לסייע. ההגנה בסייבר במרחב הלאומי תמשיך ללוות את מדינת ישראל בעשורים הקרובים, וכדאי שניתן על זה את הדעת".
אחת ההצלחות הגדולות במלחמה, בהגנה, הייתה בהפלת כטב"מים. שיעור היירוטים גבוה, וחלק לא מבוטל נעשה דרך חיל התקשוב, שבאמצעים אלקטרונים הוריד כטב"מים.
"אגף תקשוב גייס את כל יכולותיו וכל מה שלמדנו במשך שנים, ויירטנו עשרות כטב"מים שיצאו מאיראן ולא הגיעו למטרתם, לא בגלל מיירט של כיפת ברזל אלא בגלל אלקטרוניקה. זה חוסך מיירטים ומסייע באופן מתוחכם להתמודד עם האיום. נחלנו הצלחות, אבל גם פה אנחנו נדרשים בצניעות. אנחנו לומדים אותם והם אותנו, זה משחק של חתול ועכבר".
יש פיתוחים שגיליתם במהלך המלחמה, גם אם דרך שיתופי פעולה עם חברות אזרחיות, שיעצבו את שדה הקרב העתידי?
"באגף התקשוב וגם בשאר הגופים אנחנו משתדלים לאמץ טכנולוגיות מבחוץ ולא לפתח לבד את מה שלא צריכים. מעבר ליעילות כלכלית, זה שם אותנו בקצב צמוד יותר למה שקורה בשוק ומביא לנו יכולות טכנולוגיות שאין טעם לפתח לבד. הדוגמה הכי טובה אולי היא אסטרטגיית העננים בצה"ל, שיצאה לאור לפני כמה שנים וקצרנו את הפירות בחרבות ברזל".
איך משלבים בינה מלאכותית בצה"ל והאם זה העתיד מבחינת הטכנולוגיה של צה"ל?
"בתוך המלחמה בוודאי שנעשה שימוש בבינה מלאכותית, מאלף ואחת זוויות, ולקראת השנים הבאות ולכשלצה"ל תאושר תוכנית רב שנתית, לאחר השנתיים האלימות שעברו על מדינת ישראל, אנחנו מזהים בבינה מלאכותית את אחד מהיבטי הצמיחה המבצעית המשמעותית ביותר".
אז גם אם עכשיו מסתיימת המלחמה, במבט קדימה אנחנו רואים לוחמת סייבר שלא נגמרת ויותר AI בשדה הקרב?
"כאזרח אני חושב כמו כולנו שיש עוד זמן עד שלום עולמי, כשכולנו נהיה עם יונים לבנות. אנחנו נלחמים בהרבה זירות. בינה מלאכותית יכולה לסייע לנו להמשיך להיות עשור לפני כל אויב שמסתובב פה באזור".
