ועידת Tech1
"התחממות גלובלית לא תיפתר רק בתוכנה - הפתרון נמצא בדיפ טק"
הילה חמלניק חדד, יזמית של סטארט-אפ חדש בתחום החלל moonshot space, ולשעבר מנכ״לית משרד המדע, אמרה את הדברים בפאנל בוועידת Tech1. את הפאנל הנחתה רננה אשכנזי ,שותפה בגרוב ונצ׳רס, ועוד השתתפו בו מאיה פיזוב, שותפה באמיתי ונצ׳רס, ורועי בר קט, אינטל קפיטל
פאנל בהנחיית רננה אשכנזי, שותפה בקרן הון סיכון גרוב ונצר׳ס, עסק בפיצוח המושג ״דיפ טק״ והשאלה הראשונה עימה התמודדו המשתתפים היא להגדיר מהו בעצם דיפטק? המשתתפים בפאנל היו מאיה פיזוב, שותפה באמיתי ונצ׳רס, הילה חמלניק חדד, שהקימה סטארט-אפ חדש בתחום החלל moonshot space, לשעבר מנכ״לית משרד המדע, רועי בר קט, אינטל קפיטל.
מאיה פיזוב, שותפה בקרן אמיתי ונצ׳רס: ״הרף של דיפטק שונה ממדינה למדינה, אצלנו בישראל זה תחום שיושב על בסיס עמוק של מחקר והיתרון של החברה הוא טכנולוגי מובהק ולא תלוי בשיווק".
הילה חמלניק חדד, לשעבר מנכ״לית משרד המדע והיום יזמת שהקימה את הסטארט-אפ מונשוט ספייס הוסיפה: ״זה המקום שבו המדע הטכנולוגיה והמחקר מתחברים, האתגר הוא לתפוס את הנקודה שבה המדע מבשיל לטכנולוגיה״. רועי בר קט מאינטל קפיטל הציג מספר דוגמאות לתחום הדיפטק: רובוטיקה, דיאגנוסטיקה רפואית, חלל ודאטה סנטרים.
רננה: הרבה שנים התחום הזה היה נחשב ככזה שקשה להשקיע בו, אבל זה משתנה היום. למה דיפטק זה כבר לא מלה גסה?
״הבעיות של העולם השתנו, הן הופכות להיות קשורות לצפיפות, רעב, אנרגיה ונדרשים פתרונות מדעיים. התחממות גלובלית לא יכולה להיפתר בתוכנה״, הסבירה חמלניק חדד. ״הבעיות הן בעיות שעולות הרבה כסף ולכן זורם לשם גם כסף של עולם ההשקעות״.
בר קט: ״אני רואה את הבעיה מהצד של הון סיכון, ומה שהשתנה שם הוא שדווקא דיפ טק עדיין רלוונטי וברור למרות הפריצה של בינה מלאכותית. דווקא ההתקדמות של AI הופכת את דיפ טק ליותר רלוונטי בכל התשתיות שהיא דורשת. אנחנו מחזקים היום מאוד את ההשקעות בדאטה סנטרים, רובוטיקה והענ. אינטל קפיטל משקיעים 400-500 מיליון דולר בשנה בעולם בתחומים אלה , לא רק בישראל״. פיזוב הוסיפה כי הדבר קשור גם לשינויים בעולם הון סיכון - הקמת קרנות שמתמקדות בתחום מסויים.
לשאלה של אשכנזי לגבי מה תיירי הדיפטק צריכים לדעת, ענתה פיזוב: ״ליזמים ולמשקיעים דרוש תכנון לטווח ארוך איך מגייסים, אלה חברות שדורשות הרבה כסף וצרכי הגיוס לא תמיד מתואמים עם אבני דרך בביזנס. חברות דיפטק הרבה פעמים פותרות בעיות לטווח ארוך וצריך להבין שיקח לחברה שלוש-חמש שנים להגיע לשוק, יש כאן ניתוח מורכב מה יהיה ברמת המגמות בטווח הזמן הארוך הזה״.
לשאלה האם גם עבור היזמים תחום הדיפ טק הפך לנגיש יותר, התייחסה חמלניק חדד: ״הסטארט-אפ שלי נכנס לתעשייה שלמה שמתפתחת בחלל. היא תצטרך שרשרת אספקה ואנחנו מפתחים חלק מאוד חשוב כאן. זה מאיץ אלקטרומגנטי שישגר קפסולות לחלל ויאפשר לעשות הובלות לחלל, פדקס לחלל אם תרצו. מה שמרגישים היום בישראל שיש טאלנט שאפשר לגייס אותו ולא צריך לחטוף ממקומות אחרים״.
לסיום נתנו משתתפי הפאנל טיפ ליזמים מתחילים: ״חשוב מאוד לקחת בחשבון הוא שבגלל שחברות דיפטק עוברות תהליך שונה מחברת תוכנה, קשה מאוד למצוא משקיעי המשך ולעתים קרובות אנחנו אלה שצריכים לחבר אותם לקרנות אלה״, אמר בר קט.
״מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור, צריכה להיות מעורבות ממשלתית אבל גם הייטק גילה בשנתיים האחרונות שאי אפשר לברוח מהממשלה. גם הייטק צריך להבין שהוא קשור למה שמתרחש במדינה".
״הטיפ שלי הוא לבנות קבוצות עגולות יותר, שיהיו אנשים מכל מני סוגים ותחומים״, סיימה פיזוב את הפאנל.
