בין תשתיות לתשואה
חגי שרייבר, הפניקס: ״אנחנו משקיע פסיבי ואח״כ מעבירים את הנכסים שלנו לגופים אקטיביים כמו קיסטון״
את הדברים אמר מנהל השקעות ראשי בהפניקס בפאנל שנערך בכנס "מפגש בכירים על תשתיות ואנרגיה בשיתוף קיסטון". בפאנל השתתפו גם: אודי אדירי, מנכ״ל קבוצת בליליוס, אושרת דוד, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר ורם ארליכמן, מנכ"ל קבוצת אורות אנרגיה ויו"ר תחנות הכוח אורות יוסף ואורות פנינה
האם מדינת ישראל ערוכה לדרישות המשק לאנרגיה בשנים הקרובות? על שאלה מורכבת זו ניסו לענות ארבעה משתתפי פאנל שהתקיים בכנס "מפגש בכירים על תשתיות ואנרגיה בשיתוף קיסטון" של כלכליסט. בפאנל השתתפו ארבעה מומחים: אודי אדירי, מנכ״ל קבוצת בליליוס, חגי שרייבר, מנהל השקעות ראשי בפניקס, אושרת דוד, מנהלת חטיבת תשתיות ופרויקטים במשרד האוצר ורם ארליכמן, מנכ"ל קבוצת אורות אנרגיה ויו"ר תחנות הכוח אורות יוסף ואורות פנינה.
לפי הערכות יש להקים 6-7 תחנות כוח חדשות והמספר יעלה עד 2040 לעשר תחנות. מהיכן הצורך הזה נובע?
אושרת דוד: "הגידול באוכלוסיה של 2% בשנה, החישמול שרואים גם בתחבורה הציבורית, המטרו, מתקני התפלה, אנו מדברים גם על מחשבי על, בינה מלאכותית, יש להיערך גם לזה ולכן הממשלה פועלת בכל המישורים, רמ"י פרסמה מכרזים לתחנות כוח. אנו מקדמים תחנות בשורק, בדימונה, יש לנו ייצור נוסף באשלים, מתקני פסולת ייצרו חשמל, אנו פועלים בכל הגזרות,לדוגמה במישור הממשלתי, במכרזי PPP שנותנים וודאות ליזמים ולמממנים, כך אנו נערכים".
מי השחקנים המשמעותיים בשוק?
רם ארליכמן: "לעשור הבא צריך 13 תחנות כוח נוספות על 4 התחנות שיקומו בעשור הנוכחי. זה דורש שינוי תפיסה. ב-2018 סוכמה רפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל, היא היתה הרפורמה הגדולה ביותר שבוצעה כאן, עברנו ממונופול ורטיקלי סגור לשוק תחרותי. הכוחות המרכזיים בשוק זה הם היזמים והמממנים ויש כמובן גם רגולטורים, משרד האנרגיה ורשות החשמל. יש את אסדות הגז ומוסדות התכנון. המעבר ממצב מונופול וורטיקלי לשוק תחרותי טרם הושלם, יש להגיע לשוק תחרותי חופשי הממוקד בתהליכים ולא רק בתוצאות. יש להסתכל על התהליכים כיצד לקצר. ראשית, בתחרות הקיימת בייצור. יש לקבוע את כללי המשחק התחרותיים והנכונים. בנוסף, המדינה מחליטה כמה תחנות יקומו והיכן, מה יהיו תשלומי הזמינות, יש לפתוח את זה לתחרות כדי שיחליטו מתי להיכנס לתהליך. יש להחליט כמה תחנות צריך, כשנכנסים לתהליך יש לעבור שנים כדי להקים תחנה. כיום לרכוש את הציוד זה חמש שנים, ויש להקל ולהסיר חסמים. ומעבר לזה יש פעילות במוסדות סטוטוריים, לא יתכן שנרצה להקים 13 תחנות כוח וההתנהלות תיקח שנים רבות. יש לתת להם את כל המשאבים כדי שירימו את המשימה הלאומית הזאת".
מה צריך להישאר חלקה של חברת חשמל בתהליך?
רם ארליכמן: "אם רוצים שוק תחרותי, יש כללים והם צריכים להיות אחידים. כיום יש יצרנים פרטיים - 60% מהשוק שמשחקים לפי כללים מסוימים ויש את חברת חשמל. המדינה שמפקחת על יצרן פרטי מפקחת גם על חברת חשמל אבל היא גם הבעלים שלה. נשאלת השאלה היכן חברת חשמל? ראשית - תחנות כוח שאינן תחרותיות אבל הן אבן יסוד במציאות שלנו, יחידות פחמיות שהוסבו לגז, הן צריכות לעבוד במצבי חירום וזה צריך להישאר בידי חברת חשמל למצבי חירום. ויש פעילות בתחום הולכה וחלוקה. כדי לאפשר הקמה של התחנות החדשות יש למקד מאמץ אדיר. בהיקף דרמטי".
אתם שותפים בדוראד וראינו תחקיר על התחנה לאחרונה-מה קורה שם?
חגי שרייבר: "כמי שעסקו בכך, זה לא חידש רבות, זה עשה כבוד למי שחשף את העובדה ששנים מבעלי המניות עשו יד אחת כדי להעביר לעצמם כספים ואני מקווה שהנושא מאחורינו. הבאנו עסקה בה הטורקים מכרו את חלקם. ויש עוד אנשים טובים בבורד בראות מיכל עבאדי אשר דוחפים לבנות את דוראד 2. אני מקווה שבמחצית השנייה של 2026 נצליח להגיע לסגירה פיננסית. לסגור את נושא הציוד, להזמין טורבינה ולקבל אותה בזמן ואני מקווה שנעמוד בזמנים".
מה עוד נעשה בתחום זה בפניקס?
חגי שרייבר: "מדובר בתשתיות, עסקת הדואר, עסקת IBC שאני מקווה שנשלים בקרוב. בעולמות האנרגיה עשינו עסקאות ייחודיות עם משק אנרגיה. עם POWEGEN. אלה היו עסקאות ייחודיות ומורכבות. היום דווח בכלכליסט על מכירה של אחזקות שלנו בערבה פאוור. יש את תחנת ריינדיר שקיבלה השנה אישור ממשלה. ואני שמח לספר גם על עסקה חדשה שנחתמה לפני שבוע, עסקה על שותפות לצד EDF על חמישה פרויקטים סולאריי, זה צבר גדול הכולל אגירה שחלקנו בו הוא מיליארד שקל. אנחנו משקיע פסיבי ואח״כ מעבירים את הנכסים לגופים אקטיביים כמו קיסטון".
בשבוע שעבר ראינו שהמדינה לא עמדה ביעד לאנרגיה מתחדשת אך יעד חדש נקבע להגיע ל 35% עד 45% מאספקת האנרגיה. זה אפשרי?
אודי אדירי: "זה אפשרי. בשום דבר אחר המדינה לא כה קרובה ליעדיה. כשקבענו את היעד הזה היה לי כבוד לחת חלק בזה וזה יצמח, אין שום סיבה לא להגיע ליעד. בסופו של דבר בשוק האנרגיה הקטר הוא החברות הפרטיות היזמיות. שוק האנרגיה מבוסס על חברות היודעות לעבוד מהר. יש בנקים, ספקים, קלנים מהטובים בעולם. זה לא שהכול טוב וזה לא שנגיע ליעד אם נשב ונחכה. יש כמובן בעיות, המדינה התקדמה אבל יש בעיית רגולציה, יש פחד קמאי כזה, הרגל עדיין על דוושת הבלם, המדינה חוששת שיהיו יותר מדי תשתיות והיזמים ירוויחו. בפועל אין תשתית שהמדינה הקימה והיתה ביתר, תמיד חסר. למשל אנחנו צפינו שיהיה רכב חשמלי אבל לא AI. ישראל היא משק מערבי עם ריבוי טבעי ותמיד חסר תשתית. רוח היזמים גדל ככל שיש חסימות. אני אומר שהמדינה צריכה לפשט דברים. כשהיתי בממשלה עשינו מכרז לאגירה וקיבלנו חיים מדהימים. החיים חזקים, היתה קורונה, היתה מלחמה- אבל אז הוחלט על הסדרת שוק. ואז התחום נדחף קדימה. ואותו הדבר היה באגירה במתח גבוה. המדינה שחררה ואנו בבליליוס אנרגיה עם שותפתנו טרלייט מכרנו את האנרגיה מראש. לדעתי יש לשחרר. כי המדינה לא נותנת לשוק לעבוד. אני חושב שככל שהמדינה תשחרר, כך מתקנים יקומו וכך תהיה תחרות בין היזמים. הרי ערכה של יזמות הוא שככל שהמדינה יתר מעכבת, כך היזמות שווה יותר".
יש בעיה במספר השחקנים בשוק בתחום הקונבנציונאלי? הוא לא מצומצם מדי?
רם ארליכמן: "עובדתית, לפי דוח של רשות החשמל מהחודש שעבר יש 7 בעלי אחזקות בתחום הקונבנציונאלי. בעבר היתה רק חברת החשמל. עובה נוספת היא שרשות החשמל לא מאשרת מעל 20% בתוך התחום הקונבנציונאלי. השחקן הגדול ביותר בשוק מחזיק ב-15% מסך היקף הייצור. יש מגוון ואני חושב שצריך להיות עוד מגוון. יש מום להרחיב את מספר השחקנים".
איך מגדילים את המגוון?
אושרת דוד: "בתחום האגירה יש שחקנים אחרים, בתחום הסולארי יש שחקנים אחרים, צריך הכול מהכול. להקים תחנת כוח זה אירוע מורכב ואנו מכירים את המגלות בתחום הטורבינות, וגם בעולמות הקבלנים שמקימים תחנות כוח שלא כולם רוצים לבוא לכאן, זה תחום הדורש מומחיות עמוקה והתחרות מספקת. כמדינה נצטרך הכול מהכול וכמה שיותר מהר, המצב כאן אינו צפוי ויש לעשות כמה יותר מהר".
האם יש לנו מספיק גז?
רם ארליכמן: "אם לא יהיו מאגרים נוספים תהיה כאן בעיה, צריך קידוחים. וידרשו איוניות ייעודיות. והפחם אינו מספיק למשק החשמל והתחנות הפחמיות ישנות. המכרות של הפחם מתמעטים וחייבים למצוא מאגרים נוספים".
