כנס תשתיות
מיכל כהן: "נדאג שלא תהיה חברת חשמל שנייה"
הממונה על רשות התחרות הבהירה בכנס התשתיות הלאומיות של כלכליסט ובנק לאומי כי הרשות תבחן את רכישת שיכון ובינוי אנרגיה על ידי ג'נריישן: "עסקה שתפגע בתחרות לא תאושר". יו"ר רשות החשמל אמיר שביט הזהיר מפני הגידול בביקוש לחשמל מצד חוות שרתים: "אנחנו מחויבים להגן על היציבות החשמלית של המשק ולא לרדוף אחרי הזהב החדש"
"נדאג שזה לא ילך לכיוון של חברת חשמל שנייה. עסקה שעלולה לפגוע בתחרות לא תאושר", כך אמרה מיכל כהן, ראשת רשות התחרות, בהתייחסה לעסקת ג'נריישן ושיכון ובינוי אנרגיה, בשיחה שהתקיימה בכנס התשתיות הלאומיות של כלכליסט ובנק לאומי. בשיחה, שנערכה בהנחיית נטע-לי בינשטוק מכלכליסט, השתתף גם אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל. השניים התייחסו לריכוזיות בשוק האנרגיה, לעתיד התחרות במשק החשמל, לכניסת חוות השרתים ולמאמצים להגברת התחרות בשוק הגז.
אתם הרגולטורים שמחזיקים בשאלטר של אחד התחומים החמים במשק הישראלי. ועדיין, עם כל המהלכים שנעשים כאן, התחושה היא שהשוק ריכוזי מאוד, כמעט בכל המקטעים - מאגרי הגז, ייצור החשמל ואספקתו. איך מייצרים כאן תחרות אמיתית?
שביט: "אנחנו עובדים קשה כדי לאשר מה שרלוונטי ומה שאפשר, ולא לאשר מה שאי אפשר. אנחנו רואים הקמה של תחנות כוח פרטיות חדשות, ולפחות חמש קבוצות נמצאות בתהליכי בנייה. יש גם בנייה ענקית של מתקני אגירה בשוק. אנחנו רואים קפיצה אדירה בהשקעה בתשתיות. אם בכל עשור הייתה השקעה של 2,000 מגה-ואט לפיק, היום מדובר ב-15 אלף מגה-ואט לפיק. בשנים הקרובות נראה הקטנה משמעותית של הריכוזיות בשוק, לקראת העשור הבא".
כהן: "צריך לזכור איפה היינו. הדברים האלה לוקחים זמן. עד 2030 יקומו עוד שתי תחנות כוח, ואושרו עוד ארבע תחנות. אנחנו אחרי דיונים על תקנות חדשות, שהמטרה שלהן היא לדאוג שמי שלא צריך לקבל רישיונות לא יקבל, ולהכניס גופים חדשים.
"יש החלטת ממשלה שמדברת על עוד 19 תחנות כדי לספק את כל הביקוש. אנחנו הולכים לעשות שינוי בתקנות ונבדוק היטב למי יש אינטרס ויכולת להגביר כוח שוק ולהעלות מחירים. נוציא את המתחרים הפוטנציאליים האלה החוצה, באמצעות מודל שפיתחנו ברשות התחרות, שבוחן את האחזקות של כל גוף בתחנות הכוח ואת האינטרסים שלו.
"המודל הזה ישולב במודל של רשות החשמל, שלוקח בחשבון את השליטה המשותפת בין התחנות. המטרה היא להוריד את היכולת של קבוצות כאלה לתאם ביניהן. השילוב הזה יוביל למשק חשמל תחרותי יותר מזה שיש לנו היום. זה לוקח זמן".
בקרוב תידרשו לבדוק את אחת העסקאות הגדולות בשוק - עסקת ג'נריישן ושיכון ובינוי אנרגיה. האם לא נוצר כאן עוד שחקן עצום, מעין חברת חשמל שנייה?
כהן: "נדאג שזה לא ילך לכיוון של חברת חשמל שנייה. עסקה שעלולה לפגוע בתחרות לא תאושר. אנחנו נבדוק מה שצריך".
שביט: "אנחנו מתואמים ופועלים יחד".
אמיר, במקביל, חברת החשמל רוצה לחזור לייצר חשמל. זה נכון בעיניך?
שביט: "המצב בשוק מצוין. רפורמת החשמל מ-2018 יצרה מצב שבו השוק תחרותי וכמות ההשקעות עלתה. אנחנו נמצאים בקפיצת מדרגה במשק החשמל, עם היקפי השקעות דרמטיים. לכך חייבות להתלוות השקעות בתשתיות ההולכה והחלוקה, ואת זה חברת החשמל עושה טוב.
"שם נמצא המונופול הטבעי והחשיבות התשתיתית של המשק. צריך לייצר מצב שבו חברת החשמל משקיעה שם עוד ועוד. חשוב שהיא תמשיך להשקיע 40 מיליארד שקל בתשתיות. היקף ההשקעות בהולכה ובחלוקה צריך להיות דומה להיקף ההשקעות בייצור. זה תהליך דרמטי".
כהן: "אנחנו רואים את הניסיונות לחזור לייצור. גם במלחמה היה רצון לשחלף תחנות וטורבינות. אנחנו מתנגדים לדבר הזה".
שביט: "כל עוד יש דיון כזה, הם לא יוכלו להיכנס לשוק האספקה".
מיכל, ועדת דיין שקלה אם להגביל את האחזקות של שברון, ולבסוף החליטה שלא. האם היה נכון שהמדינה תפעל כדי לייצר בכוח תחרות בשוק הגז?
כהן: "בסיפור של הגז יש כמה מדרגים של צעדים שאפשר לעשות. להכניס מתחרים חדשים זה תמיד הדבר הראשון שנרצה לעשות. זה לא פשוט, וצריך לעודד כניסה של מתחרים חדשים וגיוון של המתחרים הקיימים. לקחת את הגז שנמצא אצלנו ולבחון איך הופכים את המשק לתחרותי יותר - זה משהו שצריך להיות כל הזמן על השולחן. אנחנו ערים למורכבות, אבל ראינו איך הכניסה של אנרג'יאן עושה הבדל תחרותי" (בספטמבר 2026 חתמה אנרג'יאן על עסקה לאספקת גז לתחנת הכוח החדשה שורק, בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר ל-15 שנה).
כהן הוסיפה: "רואים את האפקט הדרמטי שיכול להיות להפיכת המאגרים לבלתי תלויים זה בזה. הממשלה צריכה להביא את זה בחשבון ולקדם את הנושא. יהיו עוד הזדמנויות. במקביל עושים דברים נוספים, כמו קידום מכירה בנפרד. זה צריך להיות על השולחן של שר האנרגיה".
אמיר, תחום חוות השרתים מושך אליו יזמים רבים, אבל נאלצתם לעצור בשל קצב הבקשות הגבוה. גם לאחר המגבלה שהצבתם, אתה חושב שמשק החשמל הישראלי יוכל לעמוד בביקוש? איך אתה רואה את העתיד?
שביט: "זו לא רק בעיה של ייצור. אנחנו מחויבים להגן על היציבות החשמלית של המשק ולא לרדוף אחרי הזהב החדש. אספקת החשמל לתעשייה, למגורים ולפעילות הכלכלית הבסיסית היא קריטית, ועליה אנחנו שומרים בכל תהליך. גם אחרי ההצעה שלנו, ישראל תהיה בין המדינות שמאפשרות את ההיקפים הגבוהים ביותר של חוות שרתים ביחס לגודל משק החשמל שלהן. הצבנו יעד של 20% לחוות שרתים. רק אירלנד תהיה מעלינו, אם נממש את כל החיבורים. העתיד מחייב דיון על מקורות האנרגיה של ישראל. לא יכול להיות שמקורות האנרגיה יישארו כפי שהם. כדי לעשות מהפכה מעבר ל-20% שהצענו, חייבים לדבר על מקורות האנרגיה של ישראל. בלי זה אי אפשר יהיה להמשיך. זה דיון טקטי באירוע".
יש הבנה כזאת בממשלה?
שביט: "אני בטוח ומשוכנע שבמשרד האנרגיה חושבים על היציבות, ואני חושב שההצעה שהצענו מקובלת על דעתו של מנכ"ל המשרד".
מספר חסר תקדים של משקי בית עברו לספקי חשמל פרטיים, אבל זה לא ממש מורגש. מספר הספקים הולך וקטן והמסלולים דומים. האם זו באמת תחרות?
כהן: "עד 2024 רק מי שהיה לו מונה חכם יכול היה להצטרף. אנחנו על סף 500 אלף משקי בית שעברו למודל הזה. אני לא חושבת שיש לזלזל בהנחות של 5%-7% שמציעים הספקים הפרטיים ביחס למצב הקודם. בסופו של דבר, המרווח באספקת חשמל הוא מרווח צר, ולכן יש פחות מרחב תמרון. ככל שיהיו לספקים יותר מקורות לרכישת חשמל פרטי ויהיה יותר היצע, הם יוכלו לגלגל יותר מהחיסכון ברכישת החשמל לצרכנים. זה תהליך שמתחיל. צריך להמשיך לייצר לספקים הפרטיים יותר מקורות היצע, שהם יוכלו להבטיח לעצמם ולהציע לצרכנים".
אתם פועלים בתקופה של קיפאון פוליטי וצריכים לבנות תוכניות עבודה שנים קדימה, בלי מדיניות ממשלתית מובהקת. איך מתכננים קדימה?
שביט: "אנחנו רשות עצמאית, עובדים גם בתקופה הזאת ומקדמים דברים משמעותיים. ברור שיציבות טובה לנו, ואנחנו ממשיכים לעבוד".
כהן: "גם בימים כתיקונם, כשיש ממשלה, אנחנו עצמאיים לחלוטין מבחינת התפקידים של רשות התחרות. בוודאי שבכל הנוגע לאכיפה ולמיזוגים, אין משמעות להבדל במצב הפוליטי מבחינת העבודה שלנו. ברור שכשרוצים לעשות רפורמה חקיקתית, המצב הפוליטי חשוב, כי הוא יכול לתקוע אותה. למשל, תיקון דרמטי שהעברנו בנושא פגיעה ביבוא מקביל התחיל בממשלת השינוי, שהעלתה את ההצעה, ולשמחתנו היא נכנסה גם לממשלה הבאה. כמובן ששיתוק פוליטי הוא דבר לא טוב, אבל בעבודה השוטפת אין הבדל".
