שבוע האשראי
"הרעיון בחוק הוא להפוך את האיגוח למוצר מדף"
כך הסביר מאיר לוין, המשנה ליועמ"שית לשעבר, שהיה ממובילי החוק. ענת גואטה, שותפה ויו"ר CBSTech: "יש קונצנזוס לחוק מצד הרגולטורים"
חוק האיגוח נחשב לאבן יסוד חיונית לשוק האשראי המקומי, על כך הסכימו משתתפי הפאנל שהתמקד בחוק במסגרת שבוע שידורים בנושא שוק האשראי. את הדיון הנחה אמיר פרגר מכלכליסט והשתתפו בו ענת גואטה, שותפה ויו״ר CBSTech, לשעבר יו"ר רשות ני"ע; מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לשעבר; יוסי וינקלר, משנה למנכ"ל, ברק לאומי חתמים; ופרופ' דב סולומון, ראש התוכנית לתואר שני במשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
סולומון: "הייחודיות היא ביצירת הפרדה בין הגורם שמגייס את המימון לציבור שמשקיע באג"ח. הגורם המגייס מקים תאגיד ייעודי ומוכר לו את התזרים הרלבנטי, ואותו תאגיד מאגח אותו ומנפיק את איגרות החוב על בסיסו לציבור או למוסדיים. בכך נוצרת הפרדה בין התזרים הספציפי ובין סיכונים אחרים שעשויים להיות לאותו יזם, וניתן לגייס חוב בעלות נמוכה יותר. מה שמשכלל את שוק האשראי".
וינקלר: "השוק כבר למד כיצד לבצע עסקאות איגוח בלי החוק אבל הוא זקוק לחקיקה לטובת מסגרת יציבה, ודאות וביטחון, גם עבור המשקיעים וגם עבור המנפיקים".
לוין: "איגוח כיום הוא מוצר פרימיום והרעיון הוא להפוך אותו למוצר מדף".
גואטה: "נראה שיש קונצנזוס, לפחות מצד הגופים הרגולטורים הרלבנטיים - בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך - שדוחף את החוק קדימה, ואף התקיים שיתוף פעולה ביניהם בניסיון לפתור סוגיות שבעבר היו להם מחלוקות לגביהן ושעצרו את קידום החקיקה".
לוין: "לאור הזמן שחלף, החקיקה כעת נשענת על דירקטיבה אירופית מוכחת שהסדירה את הענף, מה שמספק לה בסיס איתן. מעבר לכך, השוק הבשיל, לאור העובדה שהגידול המואץ בשוק האשראי החוץ־בנקאי והצורך בגיוון של תיקי ההשקעות של המוסדיים יצרו תיאבון ותשתיות לקליטת המוצר החדש".
סולומון: "האיחור הישראלי בהסדרת האיגוח הפך ליתרון, מכיוון שהחוק מאמץ את הלקחים המרכזיים ממשבר הסאב־פריים ב־2008 ומיישם רגולציה מחמירה, שכוללת את שמירת הסיכון גם אצל מנפיק האג"ח, שנועדה למנוע 'סיכון מוסרי' שבו היזם ידחף הלוואות בעייתיות למחזיקי האג"ח וישמור אצלו את הנכסים הבטוחים".
לוין: "על מנת לפשט ולמנוע בעיות, וכדי שלא לשבש את מבנה הפיקוח הקיים על ידי בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, במקום ליצור רגולטור על חדש, החוק יצר מנגנוני תיאום מובנים בין הגופים המבוססים על עקרון הפשטות. גורם שמפוקח על ידי רגולטור מסוים בחיים הרגילים שלו, גם בעסקת האיגוח הוא ימשיך להיות מפוקח על ידי אותו גורם".
גואטה: "טוקניזציה עשויה להביא ליתרונות משמעותיים: נזילות מיידית בשל זמן סליקה אפסי, וכן יכולת לפרק את העסקה ליחידות קטנות וגמישות, מה שיכול לפתוח את ההשקעה גם למשקיעים קטנים וליצור שוק יעיל יותר".
לסיכום, חברי הפאנל הסכימו כי החקיקה מהווה מענה רגולטורי מקיף לאחר שנים ארוכות, וכי השלמתה הסופית צפויה לשכלל את שוק האשראי, להגביר את התחרותיות ולהזרים נזילות חדשה לכלכלה הישראלית. הם הביעו תקווה כי גם הדרג הפוליטי שאמור להביא להשלמת החקיקה, יעשה זאת.
