שבוע הסטארטאפים
"בישראל חסרה אסטרטגיה לאומית מערכתית בתחום ה-AI"
נועה אלפנט לפלר, דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל ישראל אמרה את הדברים בפאנל בשבוע הסטארטאפים של גוגל וכלכליסט. לדבריה: "הייתי בדובאי עכשיו והממשלה שם שופכת הרבה כסף וחשיבה על אסטרטגיה ומתסכלת מערכתית על איך היא מקדמת ומושכת טאלנטים, ומעודדת פיתוח והטמעה. וזה חסר כאן"
במסגרת שבוע הסטארטאפים של גוגל וכלכליסט בנושא AI, התקיים פאנל בנושא מה המדינה עושה עבור תעשיית הטק וחברות הסטארטאפ בישראל כדי לקדם פיתוח בינה מלאכותית, וכיצד מביאים טאלנטים חדשים וחזקים לתוך התעשייה. את הפאנל הנחה ירדן רוז'נסקי, כלכליסט והשתתפו נועה אלפנט לפלר, דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל ישראל, ד"ר זיו קציר מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות, ואורי גבאי מנכ"ל RISE Israel.
זיו, מה המדינה עושה היום כדי לתת דחיפה קדימה לתחום ה-AI?
"המדינה עושה המון. אנחנו באמצע השנה הרביעית לתוכנית שמתקמדת בתשתיות והון אנושי ולהגיע ליכולת של הממשלה לאמץ בינה מלאכותית ויכולת לבצע נסיינות בנתונים, מיחשוב, אנשים, הטמעה בממשלה, מחקר בסיסי ויישומי ועוד. לדוגמה, ההון האנושי בבינה מלאכותית הוא אירוע קשה. כדי להכשיר מומחה שיוכל לקדם מחקר פורץ דרך צריך 12 שנים. לא הרבה אנשים בוחרים להשקיע 12 שנות לימודים. אז עושים יבוא מומחים מחו"ל, מסלולי הכשרה בצה"ל, הכשרה של חוקרים בתחומים אחרים, כמו מדעים, להיות מומחי בינה מלאכותית בתחומם. מבחינת תשתיות מיחשוב, ממש בימים הקרובים ייסגר הליך תחרותי ענק להקמת תשתית שמכוונת לסטרטאפים וחוקרים באקדמיה".
מה אתה מרגיש שהמדינה לא עושה מספיק טוב?
"יש המון מה לעשות בהכנה של המשק למהפכה. צ'אט GPT פרץ בנובמבר 22' ועד שהיה בן שנה וחצי לא היה כל כך טוב במה שעשה. עכשיו צריך להכין את המשק בצורה עמוקה, למשל להכשיר צוותי רפואה כי הטכנולוגיה ברפואה משתנה. מישהו צריך לתכלל את כל התחומים: בריאות, חינוך, תחבורה, אנרגיה, חקלאות, רווחה וכו'".
נועה, איך את רואה את הזווית הרחבה של מה צריך לעשות כדי ש-AI יהיה מגזר אמיתי ונוכח ובעל משמעות כל המשק?
"AI יהיה בכל תחום בחיינו, לא צריך להסתכל עליו בפריזמה צרה. על תחום המיומנויות של ה-AI מסתכלים בשלושה מעגלים: מומחים, בעלי המקצוע ואיך זה משפיע על העבודה שלהם, והתלמידים - מערכת החינוך.
"אנחנו צריכים להסתכל על הכניסה של בינה מלאכותית לכל אחד מהתחומים ומה שחסרה זו אסטרטגיה מתוכללת של מדינת ישראל, דבר שרואים בהרבה מדינות אחרות. הטאלנט הישראלי, שהוא המנוע של הכלכלה הישראלית, מעורר השראה. הייתי בדובאי עכשיו והממשלה שם שופכת הרבה כסף וחשיבה על אסטרטגיה ומתסכלת מערכתית על איך היא מקדמת ומושכת טאלנטים, ומעודדת פיתוח והטמעה. וזה חסר כאן. אין בישראל את האסטרטגיה המתוכללת ויפה שעה אחת קודם. צריך מודל שיש בו ארבעה חלקים : תשתיות, טאלנטים, סטרטאפים ומדיניות תומכת בסביבה הזאת. גם כאן חלק מהדברים ישראל במקום טוב ולצד זה תופעות שנובעות מכך שאין אסטרטגיה מתוכללת זה בעייתי".
זה גם מדבר עם הצורך בלייצר מסגרת ברורה של הדברים. מה תפקיד הרגולציה?
"רגולציה קובעת כללי משחק", אומרת אלפנט לפלר. "אמרו על ההייטק שתפקיד המדינה לא להפריע לו. התפקיד הוא גם בכל מה שנוגע למערכת החינוך. הגישה שלנו לבינה מלאכותית ולמדיניות שלה מורכבת מ- bold and responsible together , זה חייב להיות ביחד. גישה שאומרת שאנחנו יחד עם מומחים צריכים להבין באמת לאן המודלים יכולים ללכת ואיך מתמודדים עם ההטיות שלהם. בלי זה אנחנו יכולים להגיע למקומות פחות מוצלחים, אבל זה לא יכול להיות רגולטור שיושב בחדר".
אורי, אתה מזהה את האתגר במקום יותר מוקדם ברצף?
"תפקיד הממשלה הוא קריטי בעיקר בתקופה של שינויים גדולים, בעיקר טכנולוגיים. אנחנו בתקופה שהממשלות הן אלה שדוחפות כרגע, בגלל שבתקופה של מהפכות טכנולוגיות התשתיות, המיחשוב והפיזיות קריטיות ועולות המון כסף. התפקיד של הממשלה הופך להיות קריטי. בישראל מ-2019 הממשלות עסוקות ברצף בחירות, מהפכה משפטית, אסון השבעה באוקטובר והמלחמה. הכל מוצדק אבל מדינות אחרות משקיעות מיליארדים ואנחנו נשארים מאחור. בישראל השקיעו מיליארד שקל בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, לשם השוואה צרפת משקיעה 100 מעל מיליארד יורו והיא בדרך כלל דוגמא למדיניות חדשנות לא טובה. אני רוצה שנחשוב איפה נהיה עוד 5 שנים. עם כל המאמצים של רשות החדשנות זה לא מספיק וחייבים אסטרטגיה לאומית".
"מתכנסת בימים אלה ועדה שתחליט על איך יקום הגוף והיא תיתן המלצות לקראת סוף השנה. שנה הבאה שנת בחירות והערכה שלי שהממשלה תיפול במרץ 2026 וההמלצות לא יגיעו לידי השלמה ויגידו שב-27 נתחיל ליישם תוכנית לאומית. זה מאוד מדאיג. אנחנו כבר באיחור, העסק לא מחכה לנו. לעולם לא אכפת שאנחנו כבר שנים מתעסקים בבעיות שלנו וההובלה הישראלית בעולמות הטכנולוגיה בסכנה. מספר העובדים בהייטק הישראלי כבר שנתיים לא גדל. יש הרבה נקודות חיוביות ותקווה שהדברים ישתפרו אבל יש גם תסריט שאנחנו חוזים בתחילת הדעיכה של ההובלה ישראלית בטכנולוגיה".
"נוטים לערבב בין הממשלה והאקו סיסטם", אומרת אלפנט לפלר. "יש תפקיד לממשלה בתמיכה ופיתוח של האקו סיסטם ויש שאלה עד כמה הממשלה עצמה מאמצת חדשנות ועוזרת לשיפור הפריון ולמדדים חשובים לכלכלה הישראלית. ממשלת ישראל עשתה צעד ועברה לטכנולוגית ענן. יש הזדמנות מדהימה, התשתית קיימת בישראל בזכות נימבוס, צריך לתת לזה עוד דחיפה. יש לנו הזדמנות וראייה כוללת של הממשלה תעזור מאוד".
"ראשית, אני שותף לחשש שלכם לגבי המירוץ העולמי ושנית אתם טועים", אומר קציר. "ישראל נמצאת בעמדת הובלה מצוינת. כבר שנתיים יש מאמץ ממשלתי עצום לשמור אותנו בדירוג 4-5. גם באסטרטגיה ממשלתית מצבנו בעלייה. אני גם לא מסכים לגבי קיום של אסטרטגיה לאומית. ממשלות הם יצורים מורכבים עם המון זרועות. היתרון הכי גדול בישראל זה היכולת להתחבר אחד עם השני, לעשות פעילות חוצה. זה קסם ייחודי בעולם ויש לזה תועלות. אנחנו עושים בישראל השקעות שהאימפקט שלהם הרבה יותר גדול מסך הכסף שמושקע בהם. לא נוכל להתחרות בכסף של ארצות הברית וכמות האנשים של סין. שילובי זרועות בין הממשלה למגזר הפרטי, בין הטאלנטים לאקדמיה ובין גופין אחרים זה מה שאנחנו עושים מעולה".
"אנחנו עובדים עם משרדי ממשלה", מסכמת אלפנט לפלר. "האקוסיסטם הוא באמת מלהיב ומרגש אבל החוזקה שלנו לאורך השנים הייתה הטאלנט ואם נפספס את זה יהיה קשה מאוד. אני יודעת שאתם עוסקים בזה אבל לא מספיק".
