זינוק של 77% בתעסוקת נשים חרדיות בהייטק, שיעור הגברים - 1% בלבד
"דו"ח ההייטק החרדי 2026" שבוצע ע"י קרן תתי"א, אונ' תל אביב וארגון קמא-טק מגלה כי בעשור האחרון עלה שיעור הגברים החרדים בענף מ-0.9% ל-1.1% בלבד; "גבר חרדי שרוצה ללמוד מקצוע אומרים לו לך תתגייס", אמר מנכ"ל קמא-טק
"דו"ח ההייטק החרדי 2026" חושף פער מגדרי דרמטי. בעוד שהנשים החרדיות רושמות זינוק של 77% ומסתערות על האקדמיה, שילוב הגברים בענף נותר מצומצם וכמעט לא השתנה בעשור האחרון. המחקר בוצע על ידי ד"ר נחומי יפה, משה פרידמן ובהובלת הדוקטורנטית חיה לרפלד, וממפה את חסמי הכניסה העמוקים שמונעים מהגברים החרדים להשתלב במנוע הצמיחה של הכלכלה. החוקרים מזהירים כי מדובר בצורך מאקרו-כלכלי דחוף לשמירת חוסנה של המדינה, בייחוד כאשר הענף אחראי כיום לכ-19.7% מהתוצר הלאומי. הדו"ח המלא ומסקנותיו, שהוא פרי יוזמה משותפת של קרן תתי"א, אוניברסיטת תל אביב וארגון קמא-טק, הוגשו לידי נשיא המדינה יצחק הרצוג באירוע מיוחד לציון עשור לפעילות הארגון.
"שישה אחוז מתעשיית ההייטק הן נשים חרדיות, אין בית חרדי שאין בו עובדת הייטק אחת לפחות. זה נותן השראה לדור הבא. כולם רוצים והבשורה הולכת ומתפשטת. עם זאת, הגברים עדיין לא מגיעים והמחלוקות סביב הגיוס עצרו את הכל. גבר חרדי שמבקש ללמוד מקצוע אומרים לו לך תתגייס. יש מסלולים חרדיים בצבא עם הצלחה עצומה והיא אינה קשורה אלינו", אמר לכלכליסט משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק. "לצערי ללא חוק גיוס גברים חרדים נמנעים מללכת לחפש מקצוע. אנחנו חלק מהמהפכה שהכניסה נשים לתעשייה עם צמיחה מטאורית. כל שנה 11% מהנכנסים לתעשייה הם כיום חרדים ובעיקר נשים. זה מדהים שזה קורה. בעבר רובן היו מורות והיום רובן רוצות הייטק".
תעשיית ההייטק החרדית מתפתחת כיום כמעט לחלוטין על כתפיהן של נשים, בעוד שילובם של גברים חרדים בענף נותר קפוא ומצומצם באופן קיצוני. מ"דו"ח ההייטק החרדי 2026", מחקר ראשון ומקיף מסוגו המתפרסם היום, עולה כי בשונה לחלוטין מהמגמות באוכלוסייה הכללית, שיעור הגברים החרדים המועסקים בענף כמעט ולא זז לאורך השנים ועלה בצורה מתונה ביותר מ-0.9% ל-1.1% בלבד בעשור האחרון. נתון זה מוכיח שההייטק החרדי צומח כיום כמעט אך ורק דרך מסלולי ההשתלבות של נשים, בעוד הגברים נותרים מאחור. לעומת הקיפאון אצל הגברים, אצל הנשים החרדיות הצעירות נרשם זינוק דרמטי של 77% בשיעור המועסקות בענף, כאשר הגידול בקרב הנשים גבוה ב-23% מעבר למה שניתן לייחס לריבוי הדמוגרפי הטבעי באוכלוסייה.
בראש חסמי הכניסה עומדים היעדר לימודי ליבה ואוריינות דיגיטלית בגיל צעיר, לצד כניסה מאוחרת מאוד לשוק התעסוקה בשל מודל "חברת הלומדים" והישארות ממושכת של גברים בישיבות ובכוללים. לכך מתווספים היעדר רשתות קשרים מקצועיות ומחסור במיומנויות רכות, לצד הטיות מובנות וחששות מצד מעסיקים בענף. החוקרים מתריעים כי שילוב המגזר אינו עוד סוגיה חברתית או יעד מגזרי, אלא צורך כלכלי דחוף לשמירת חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
לצד הקיפאון בקרב גברים, הדו"ח מציג מגמות מעורבות בשאר המדדים ובוחן את תמונת המצב הכללית של המגזר כולו. בשנת 2016 עמד מספר החרדים בענף על כ-8,500 עובדים, ואילו בשנת 2024 זינק המספר לכ-12,750 עובדים, שהם כמעט 5% מכלל המועסקים במגזר החרדי. בקרב צעירים בגילאי 25-35 נרשם זינוק מכ-2% ל-6% עובדים בהייטק תוך עשור, מה שמראה כי העתיד הטכנולוגי של המגזר שייך ברובו לנשים. מגמה זו מתחזקת לנוכח הנתון כי בין השנים 2018-2021 חל זינוק של כ-45% במספר הסטודנטים החרדים למקצועות ההייטק באקדמיה, שעומד כיום על כ-14,700 סטודנטים, כאשר רוב מוחץ של 67% מתוכם הן נשים, לצד גידול של 37% בלמידה במסלולי הנדסאות טכנולוגית.
מנגד, הדו"ח מציב תמרור אזהרה חריף בכל הקשור לטק החרדי וחושף פער שכר ממוצע של כ-57% בין עובדים חרדים ליהודים ולא-חרדים בענף. בשנת 2019 נשים חרדיות השתכרו בממוצע כ-93 שקל לשעה בלבד, זאת בשל שילובן בתפקידי מעטפת, בקרת איכות, שירותים טכנולוגיים או מיקור חוץ, ופחות בתפקידי ליבה ופיתוח תוכנה. נקודת אור נוספת שנרשמה היא דווקא בתחום היזמות, כאשר בעשור האחרון הוקמו כ-200 סטארטאפים על ידי יזמים חרדים, המהווים כיום כ-5%-9% מכלל הפניות לקבלת מענקי פיתוח מרשות החדשנות.
ד"ר נחומי יפה מאוניברסיטת תל אביב ציינה שהנתונים מראים באופן ברור את התקדמות האוכלוסייה, ובייחוד הנשים החרדיות שרואות ערך בעבודה בהייטק גם אם עדיין אינן נמצאות בתפקידי מפתח וליבה.
