המנכ"ל הוא AI: ארגנטינה רוצה חברות שינוהלו בידי בינה מלאכותית
כחלק מניסיון להפוך את המדינה למוקד עולמי בתחום הבינה המלאכותית, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מציע להכיר לראשונה ב"חברות אוטומטיות", שבהן מערכות AI יקבלו את רוב ההחלטות העסקיות. עם זאת, הצעת החוק עדיין מחייבת מינוי מנהל אנושי שיפקח על פעילות החברה ויישא באחריות המשפטית
ארגנטינה עשויה להפוך למדינה הראשונה בעולם שתיצור מסגרת משפטית לחברות שינוהלו ברובן על ידי בינה מלאכותית. כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס. נשיא המדינה, חאבייר מיליי, מקדם הצעת חוק שתכיר ב"חברות אוטומטיות" - חברות שבהן מערכות AI או רובוטים ינהלו את הפעילות העסקית ויקבלו החלטות באופן עצמאי.
מיליי הציג את היוזמה במאמר שפרסם ב"פייננשל טיימס", שבו כתב כי מדובר בחברות שיוכלו לפעול ללא עובדים אנושיים, כאשר סוכני AI "יפעילו שיקול דעת עצמאי גם בסביבות בלתי צפויות". לדברי מומחים למשפט תאגידי, אם החוק יאושר, ארגנטינה תהיה המדינה הראשונה שתיצור קטגוריה משפטית ייעודית לחברות מסוג זה.
המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה הרחבה של מיליי להפוך את ארגנטינה למעצמת AI ולמשוך השקעות זרות. הנשיא כבר הציג את פטגוניה כאזור אידיאלי להקמת דאטה סנטרים בזכות האקלים הקר ואספקת האנרגיה, ובאוקטובר האחרון הודיעו OpenAI וחברת Sur Energy כי הן בוחנות השקעה של עד 25 מיליארד דולר בהקמת דאטה סנטר במדינה.
אלא שבניגוד לרושם שעשוי להיווצר, החברות לא יפעלו ללא בני אדם כלל. לפי הצעת החוק, כל חברה אוטומטית תחויב למנות מנהל אנושי שיפקח על פעילותה ויישא באחריות המשפטית להחלטותיה. גם אם הנהלת החברה תיעזר בבינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות, האחריות הסופית תמשיך להיות של בני האדם. הצעת החוק קובעת גם כי החברה תהיה אחראית לכל נזק שייגרם כתוצאה מפעילות של מערכות AI או אלגוריתמים.
ההכרזה של מיליי עוררה עניין רב, אך גם ביקורת. ההיסטוריון הישראלי יובל נח הררי הזהיר כי הענקת סמכויות נרחבות מדי לבינה מלאכותית עלולה לפגוע באחריות התאגידית ולטשטש את זהות האחראים להחלטות עסקיות. "זה היה צעד קיצוני מדי לוותר לחלוטין על הגורם האנושי כבר בשלב הראשון", אמר לורנס קנינגהאם, מנהל המרכז לממשל תאגידי באוניברסיטת דלאוור. לדבריו, המשמעות האמיתית של ההצעה היא שחברות מסוימות יוכלו לפעול כמעט ללא עובדים. "אנחנו לא משנים את העולם בן לילה, אבל ייתכן שבעתיד יהיו עסקים שלא יצטרכו כלל מחלקת משאבי אנוש. זו רק ההתחלה".
לדברי דייגו דופראט, פרופסור למשפטים ואחד ממחברי הצעת החוק, מודלים דומים כבר קיימים כיום, למשל בחנויות ללא קופות שבהן חלק גדול מהפעילות מתבצע באמצעות מערכות AI.
הצעת החוק מאפשרת גם להקים חברות במבנה של DAO (ארגון אוטונומי מבוזר) המבוסס על בלוקצ'יין, שבו בעלי האסימונים מצביעים על החלטות באמצעות טוקנים דיגיטליים. עם זאת, היא מחייבת לזהות ולרשום את בעלי הטוקנים - דרישה שעשויה לעורר התנגדות בקהילת הקריפטו, שבה האנונימיות היא עיקרון מרכזי.
במשרד הנשיא הדגישו כי עדיין אין חברות שהוקמו במסגרת החוק או השקעות שתלויות באישורו, אך סבורים שעצם יצירת מסגרת משפטית ברורה תעניק לארגנטינה יתרון משמעותי במרוץ למשיכת חברות AI. "אנחנו מציעים מודל חדשני שנועד להפוך את ארגנטינה ליעד אטרקטיבי להקמת חברות אוטומטיות", נמסר.
גם בעמק הסיליקון עוקבים אחר ההתפתחויות. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, העריך כבר ב-2024 כי בינה מלאכותית תאפשר בעתיד לחברות עם עובד אנושי אחד בלבד להגיע לשווי של מיליארד דולר. עם זאת, מומחים מדגישים כי הטכנולוגיה עדיין אינה בשלה לניהול אוטונומי מלא של חברות, וכי לצד חקיקה חדשנית תידרש ארגנטינה גם למשוך אליה את כוח האדם והיזמים שיבנו את תעשיית ה-AI שלה.
