אחרי המקררים: ההאקרים רוצים את הדם שלכם
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- האקרים תקפו את מערכות הקירור של בנק הדם הצרפתי ושינו את הגדרות הטמפרטורה במטרה להשמיד מנות דם לעירוי.
- המתקפה על בנק הדם נבלמה בזמן על ידי טכנאי, אך היא מצטרפת לגל פריצות דומות שגרמו לנזקים כבדים ברשתות שיווק באירופה.
- מומחי סייבר מזהירים כי שימוש בבינה מלאכותית מאפשר לתוקפים לאתר בקלות מערכות קירור חשופות המחוברות לאינטרנט ללא הגנה מספקת.
מתקפות המקררים המתחממים היו רק ההתחלה: האקרים תקפו מערכות קירור של בנק הדם הצרפתי, ושינו את הטמפרטורה של מקררים שמאחסנים גם מנות דם לעירוי ממינוס 30 ל־110 מעלות – כך לפי דיווח של השבועון הצרפתי Le Canard enchaîné. במקרה זה, המתקפה נבלמה לפני שנגרם נזק ממשי.
בשבועות האחרונים אירעו כמה מתקפות שבהן האקרים פרצו למקררים בסופרמרקטים המחוברים לאינטרנט, שינו את הטמפרטורה שלהם וגרמו לקלקול ולאובדן מזון בהיקפים של מיליוני דולרים. במתקפה העדכנית, שדווחה שלשום, נפגעו בין השאר מקררים בסניפים של רשתות ICA ו־COOP בשבדיה ושל ספאר וקרפור בבלגיה. בעקבות המתקפות פרסם מערך הסייבר של ישראל התרעה לרשתות השיווק והורה להן לנקוט פעולות כדי להקטין את הסיכון למתקפה.
ואולם, נראה שלצד מקררים בסופרמרקטים, על הכוונת של התוקפים עומדות מערכות קירור קריטיות אף יותר, שמתקפה מוצלחת עליהן עלולה לעלות בחיי אדם ולא רק לגרום נזק כספי. לפי Le Canard enchaîné, בלילה שבין 1 ל־2 בנובמבר הותקפו מערכות הקירור של בנק הדם של צרפת (EFS), המופעלות על ידי חברת Coolworld, והגדרות הטמפרטורה שלהן שונו ממינוס 30 ל־110 מעלות.
מדובר במקפיאים שבהם אוחסנו גם מנות דם המיועדות לעירוי. מתקפה מוצלחת הייתה עלולה לגרום להשמדת מנות הדם, ואולי אף למחסור במנות דם לעירוי, שעלול לפגוע בטיפול רפואי מציל חיים. למרבה המזל, במקרה זה המתקפה נבלמה לפני שנגרם נזק משמעותי, לאחר שטכנאי תורן זיהה את העלייה בטמפרטורה.
ממשרד הבריאות הצרפתי נמסר ל־Le Canard enchaîné: "אין לכך השלכות מעשיות, כי הסוגיה זוהתה". עם זאת, בשלב זה אין מידע על מספר המתקנים שהותקפו, על משך הזמן שבו שובשה הטמפרטורה או על הטמפרטורה שאליה הגיעו המקפיאים בפועל. עצם העובדה שטמפרטורת היעד שונתה ל־110 מעלות אינה מעידה שהמקפיאים אכן הגיעו לטמפרטורה זו.
"בקרים חכמים מנהלים היום את מערכות הקירור בסופרמרקטים, במחסני מזון ובמתקנים רפואיים, ורבים מהם חשופים לאינטרנט עם ממשק ניהול פתוח, לפעמים עם סיסמת ברירת המחדל של היצרן", אמר לכלכליסט מנכ"ל ומייסד Profero, עמרי שגב מויאל. "התוקף לא צריך לפרוץ לארגון עצמו. מספיק לו למצוא בקר חשוף, או ספק תחזוקה אחד עם גישה מרחוק למאות מתקנים, כמו שקרה בצרפת.
"ה־AI מוריד את רף הכניסה. מה שפעם דרש מומחה לבקרים תעשייתיים, היום כלי AI יודע לעשות לבד: לאתר בקרים חשופים, לקרוא את המדריך של היצרן ולהריץ את השינוי בעשרות מקומות במקביל. ככה תקיפות בודדות הופכות לגל. ההגנה לא מסובכת, אבל צריך להתייחס למקרר כנכס סייבר לכל דבר: להוריד את ממשקי הניהול מהאינטרנט, להחליף סיסמאות ברירת מחדל גם אצל ספקי התחזוקה, לחייב VPN ואימות דו־שלבי לכל גישה מרחוק, ולהתקין התראה עצמאית על כל שינוי בטמפרטורה או בהגדרות. בצרפת טכנאי תורן הציל את המצב. אסור לבנות על מזל".
בנק הדם בישראל, המנוהל על ידי מד"א, הוא תשתית קריטית המונחית על ידי מערך הסייבר הלאומי. בהתאם לכך, הבנק מפוקח על ידי המערך באופן צמוד ונדרש להטמיע את כל ההגנות האפשריות.
