בייס44 משיקה מודל AI פרי פיתוחה: "יותר זול ומהיר"
Base1 מבוסס על מודל קוד פתוח שהחברה אימנה והתאימה לבניית אפליקציות, במקום המודלים הגנריים של OpenAI ואנתרופיק שהפלטפורמה השתמשה בהם עד כה. מייסד החברה, מאור שלמה: "לקחנו מודל וגרמנו לו להיות ממש טוב בבניית אפליקציות". על בעיות האבטחה בפלטפורמה: "בשבועות הקרובים נכריז על שותפויות עם חברות סייבר גדולות"
Base44, פלטפורמת פיתוח האפליקציות מבוססת ה-AI של וויקס, משיקה מודל שפה גדול (LLM) פרי פיתוחה, שיחליף את המודלים הגנריים שאתם עובדת החטיבה כיום. "זה אירוע מעניין בשוק ישראלי, ואנחנו מקווים שנראה עוד חברות שעושות מהלכים דומים", אמר לכלכליסט מנכ"ל בייס44, מאור שלמה. "הדבר חשוב במיוחד כשהממשל האמריקאי מגביל גישה למודלים חדשים. חסרות בשוק המקומי חברות שמתעסקות במודלים והולכות על פרויקטים כאלו".
בייס44 מאפשרת לאנשים ליצור אפליקציות ואתרים באמצעות שיח עם מודל AI (מה שמכונה בתעשייה vibe-coding). עד היום, השתמשה הפלטפורמה במודלי שפה גדולים כלליים של חברות כמו OpenAI ואנתרופיק. עתה, משיקה בייס44 את Base1, מודל AI שפיתחה, אימנה והתאימה לצרכיה על בסיס מודל קוד פתוח, שמיועד לצמצם את התלות של במודלים של החברות הגדולות.
"זה תהליך שהתחלנו לפני כמה חודשים", אמר שלמה. "בייס1 מבוסס על מודל קוד פתוח קיים. בשביל לבנות מודל חדש לגמרי צריך כמה מיליארדי דולרים טובים. מודלי קוד פתוח כבר מאוד חזקים, ונותנים פייט למעבדות הגדולות. לקחנו מודל כזה, ועשינו אופטימיזציה לתרחישי השימוש של בייס, של לבנות אפליקציות. זה ההימור שלנו, שמודל ספציפי בתוך פלטפורמה חזק יותר מלקחת מודל גנרי, ויותר יעיל ויותר מהיר".
לדברי שלמה, התוצאה היא מודל שמספק יתרונות ברורים. "המעבדות הגדולות מוציאות מודלים שצריכים להיות טובים בהכל – לכתוב תסריט, לכתוב קוד תוכנה, לבנות אתר יפה, לענות לשאלות כלליות של משתמשים", הוא אמר. "אנחנו לקחנו מודל וגרמנו לו להיות ממש ממש טוב בבניית אפליקציות. הוא יודע לעבוד טוב יותר עם הפלטפורמה של בייס, יודע לתת למשתשמים מה שהם צריכים".
הדבר אפשרי מכיוון שהמודל אומן על הדאטה שצברה בייס44 בשנתיים האחרונות: "אנחנו יושבים על המון טראפיק ויש לנו המון דאטה על האפליקציות. יש כבר עשרות מיליוני אפליקציות וכמות מטורפת של משתמשים. אנחנו יכולים לראות מי מצליחות ומי לא, ולמה. בנוסף, המודל מתאמן באופן קבוע בסביבות וירטואליות. כתוצאה, הוא לא רק טוב בקוד שהוא כותב, אלא גם בלקבל החלטות רלוונטיות למה שהיוזר רוצה ומה נכון לאפליקציה לבנות".
לדברי שלמה, "בגרסאות הראשונות, המודל ייתן ביצועים כמו המודלים הכי טובים בשוק בהקשר של בניית אפליקציות. אבל יהיה יותר זול, יותר מהיר, ובתקווה גם עם חוש עיצוב טוב יותר. בגרסאות הבאות, אני מקווה שהוא יהיה טוב יותר מכל מודל אחר בשוק, כי הוא מאומן על הפלפטורמה של בייס וידע איך להתמודד בצורה הכי נכונה עם בקשות, ידע להגיב יותר טוב לצרכים של המשתמשים שלנו. ייקח קצת זמן עד שנגיע לשם, זו הרפתקאת הנדסה".
שלמה הקים את בייס 44 בסוף 2024, זמן קצר לאחר שהשתחרר משירות מילואים ממושך אליו גויס ב-7 באוקטובר. זו הייתה אחת החברות הראשונות להבין ולמנף את היכולות של מודלי שפה ליצירת פלטפורמות שמשנות את כללי המשחק בתחום הפעילות שלהן. החברה אפשרה למשתמשים חסרי ידע בתכנות לבנות אתרים ואפליקציות באמצעות שיח בשפה טבעית עם צ'טבוט, עוד לפני שהמונח שמתאר פעולה זו – vibe-coding – הפך לסמן של אחד הטרנדים הגדולים בתעשייה.
בתוך חודשים צברה החברה יותר מ-100 משתמשים וחתמה על שיתופי פעולה עם חברות כמו איטורו וסימילרווב. כחצי שנה בלבד אחרי שהוקמה, כשהיא מעסיקה שישה עובדים ובלי שגייסה כספים, נרכשה בייס44 על ידי וויקס תמורת 80 מיליון דולר. בנובמבר דיווחה וויקס על יותר מ-2 מיליון משתמשים בפלטפורה של בייס44, עם יותר מאלף מנויים משלמים חדשים מדי יום וקצב הכנסות שנתי של 50 מיליון דולר. במאי הגיע קצב ההכנסות השנתי של הפלטפורמה ל-150 מיליון דולר. לדברי החברה, מדובר בפלטפורמת יצירת האפליקציות מבוססת ה-AI הגדולה באמריקה הצפונית.
לצד זאת, בייס44 נאלצה להתמודד עם בעיות אבטחה שקשורות לפעילותה. בין השאר, וויז הישראלית חשפה ביולי שעבר כשל חמור במערכת ההרשאות שהשפיע על כל האפליקציות שנבנו בפלטפורמה וחשף מידע מזהה אישי וסודות מסחריים של אלפי חברות, וחברת הסייבר אימפרבה זיהתה מספר חולשות קריטיות שאפשרו להאקרים לקבל גישה למידע ולהשתלט על אפליקציות בפלטפורמה.
בעיה נוספת שהציפה קהילת הסייבר, ומאפיינת יישומי vibe-coding רבים אחרים, היא טעויות שעושה ה-AI בכתיבת הקוד לאפליקציה, שמובילות ליצירת חולשות אבטחה במוצר הסופי. אלו מאפשרות להאקרים לזכות בגישה למידע רגיש או להשתלט על האתרים והיישומים בצורה פשוטה יחסית באמצעות סריקת הקוד שלהם. מדובר בשגיאות שמפתח מנוסה יודע לרוב להימנע מהן או לזהותן לפני פריסת הקוד, אך למשתמשים נעדרי ידע בתכנות אין את הכישורים הדרושים על מנת להתמודד אתן או אפילו להבין אותן.
לדברי שלמה, בייס44 השקיעה משאבים ניכרים על מנת לצמצם שגיאות מסוג זה. "כיום יש לפלטפורמה שלנו הרבה שכבות אבטחה", הוא אמר. "יש הרבה שכבות הגנה לכל אפליקציה – סורקים שמזהים בעיות שמודלים יכולים לעשות כמו חשיפת דאטה או חולשה בקוד. ארגונים גם יכולים להגביל יכולות של אפליקציות ומי יכול להשתמש בהן. יש לנו גם שותפויות עם חברות הגנת סייבר גדולות שנכריז עליהן בשבועות הקרובים. אבל הדברים הגדולים הם שאנחנו משיקעים המון כוח אדם בזיהוי אוטומטי של בעיות אבטחה. זה אתגר גדול להנגיש את זה למשתשמים לא טכניים, ולוודא שמה שהם מפרסמים זה מה שהם התכוונו ושהם לא משאירים שום דבר פרוץ. על כל גרסה של אפליקציה רץ סורק אבטחה שמזהה חולשות ומתריע למשתמש אם יש הגדרה לא נכונה, אם המודל בנה משהו בצורה לא מאובטחת, אם יש מידע פתוח. זו שכבת אבטחה די חזקה".
