מקיצוב מוצרים ועד הגבלת הגישה למט"ח: כך הודפת איראן את הלחץ האמריקאי
על אף תקוותו של נשיא ארה"ב שהסנקציות והמצור הימי יאלצו את איראן להתפשר, המשטר נוקט בצעדים ששומרים על הכלכלה מתפקדת במידה מספקת, כולל קיצוב של מוצרים במחסור, הגבלת הגישה למטבע חוץ, קיצוץ בהשקעות והעברת חלק גדול יותר מהנטל אל משקי הבית, תוך שמירה על יבוא אסטרטגי ועל מנגנוני המדינה החיוניים
דונלד טראמפ מקווה שהלחץ הכלכלי המופעל על איראן באמצעות הסנקציות והמצור הימי שהטיל עליה יאלץ את המדינה להתפשר, וימנעו חזרה ללחימה. אך אף ששר האוצר האמריקאי סקוט בסנט טען כי הטקטיקה כבר הובילה לצניחה בשווי המטבע האיראני ולזינוק באינפלציה לשיעור תלת ספרתי עם עלייה של 150% במחירי החלב ו-190% במחירי העוף, נראה שבינתיים איראן לא קרובה להתקפל. הסיבה לכך היא שהמנהיגים של המדינה מעדיפים לנקוט צעדים מדודים כדי לשמור על הכלכלה המוכה מתפקדת במידה מספקת כדי לעמוד בפני הלחץ הזה.
לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, המשטר באיראן שומר על מה שמכונה "כלכלת הישרדות" באמצעות נקיטת מספר צעדים, ביניהם קיצוב של מוצרים במחסור כמו דלק וחשמל, הגבלת הגישה למטבע חוץ, הדפסת כסף למימון משכורות, קיצוץ בהשקעות והעברת חלק גדול יותר מהנטל אל משקי הבית, תוך שמירה על יבוא אסטרטגי ועל מנגנוני המדינה החיוניים. התוצאה של המדיניות הזו תהיה, לטענת אנליסטים, העמקת הקשיים הכלכליים שיובילו לעלייה בשיעורי העוני ולחוסר תפקוד, אך בו בזמן היא תעניק לטהראן מרחב נוסף לעכב את השיחות עם ארה"ב.
בנוסף לכך, איראן כבר החלה ליישם הפסקות חשמל יזומות והטילה מגבלות על מפעלים, כאשר לחלק מהמפעלים הותר להעביר את הייצור מימי חול לימי שישי, הנחשבים לימי מנוחה, כדי להשלים פערים בתפוקה שנפגעה. כמו כן, הממשלה הקצתה עד 3.5 מיליארד דולר למימון שער חליפין מסובסד עבור יבוא מוצרי יסוד כמו חיטה, תרופות ותמ"ל לתינוקות, תוך מתן עדיפות לצרכים חיוניים אלה על פני שימושים אחרים בדולרים המצויים במחסור. במקביל, התושבים מבצעים התאמות משל עצמם, כולל קיצוץ בקניות מוצרי יסוד כמו מזון, דלק ותרופות.
מומחים אף ציינו כי איראן חיה תחת סנקציות כבר שנים. יתרה מכך, זה מספק לה תמריץ נוסף להדק את האחיזה על מצר הורמוז. ההנחה היא שככל שהמשבר הזה יימשך יותר זמן, כך הלחץ יעבור חזרה לטראמפ, לנוכח השיבושים המתמשכים בסקטורי הנפט והספנות, שיפגעו בכלכלה העולמית ועלולים לדחוף את האינפלציה בארה"ב למעלה בדיוק לפני בחירות אמצע הקדנציה.
"הלחץ הזה פשוט יעביר את איראן בהדרגה מכלכלה חסינה שיכולה לספוג טלטלות לכלכלת הישרדות שממשיכה לתפקד, אך מאבדת לאורך זמן את היכולת שלה להתאושש", אמר לעיתון האדי חלאזדה, חוקר במכון קווינסי ובכיר לשעבר במוסד לביטוח לאומי באיראן. "הדיכוי והמבנה של המשטר מקשים על הנזק הכלכלי להיתרגם ללחץ כבד מספיק שיגרום לשינוי בהחלטות בנושאי ביטחון לאומי".
עם זאת, הלחץ הכלכלי כן נותן את אותותיו. כך למשל, יצוא הנפט האיראני המספק את מרבית ההכנסות והמט"ח למדינה נפל לקרוב לאפס ביולי בעקבות חידוש המצור הימי, ירידה מ-4.5 מיליארד דולר ביוני, כך לפי נתונים שאספה חברת קפיטול אקונומיקס. במקביל, עתודות הנפט של איראן המאוחסנות בים נפלו בתחילת יולי מ-180 מיליון חביות לכ-60 מיליון. לפי התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה האיראנית תתכווץ השנה ב-5.4%. הערכות נוספות הן שהמלחמה חיסלה בין 2 מיליון ל-3 מיליון משרות במדינה.
הבעיה מבחינתו של טראמפ היא שקל יותר להפוך את איראן לענייה יותר, אך קשה בהרבה לגרום לכך שההידרדרות של הכלכלה תוביל לשינוי במדיניות.
