כלכליסט TV
דגל בתפוח: האם ניו יורק היא בירת ההייטק הישראלי החדשה?
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- ניו יורק הפכה ליעד המרכזי עבור חברות טכנולוגיה ישראליות, עם צמיחה מ-60 חברות בשנת 2013 לקרוב ל-600 חברות כיום, הכוללות מעל 30 יוניקורנים בשווי כולל של כ-70 מיליארד דולר.
- המשיכה למנהטן נובעת מיתרונות אסטרטגיים כמו קרבה גיאוגרפית ושעות חפיפה עם ישראל, לצד גישה ישירה למרכז הפיננסי העולמי המאפשרת בניית מערכי מכירות וצמיחה בשוק האמריקאי.
- למרות אתגרי המלחמה בישראל ועלייה באירועי אנטישמיות בניו יורק, התעשייה הישראלית מגלה חוסן כלכלי מרשים, עומדת ביעדים עסקיים ומצליחה לגייס השקעות ענק מקרנות הון סיכון.
- המודל הנוכחי משלב בין זרועות שיווק ופיתוח עסקי בניו יורק לבין ליבת מחקר ופיתוח טכנולוגי בישראל, מתוך מטרה להפוך את תעשיית ההייטק המקומית לסקייל-אפ ניישן של חברות ענק גלובליות.
אם בעבר הלא רחוק החלום היזמי הישראלי נצבע בעיקר בצבעי הפסטל של עמק הסיליקון בקליפורניה, בשנים האחרונות נרשם שינוי כיוון חד: המרכז הטכנולוגי עובר מזרחה, וניו יורק הפכה מיעד ביניים לתחנה הראשית והנחשקת עבור היזמים מישראל. כיום פועלות במנהטן קרוב ל-600 חברות טכנולוגיה ישראליות - קפיצה אדירה מ-60 חברות בלבד בשנת 2013, והאקו-סיסטם הישראלי בתפוח הגדול מציג נתונים מרשימים במיוחד:
- שווי עתק: מעל 30 יוניקורנים כחול-לבן שפועלים בעיר מוערכים בשווי כולל של כמעט 70 מיליארד דולר.
- תעסוקה: מעל 28 אלף עובדים מועסקים בחברות אלו במנהטן, רבים מהם ישראלים שביצעו רילוקיישן.
- קהילה מתרחבת: הקהילה הישראלית שלחה זרועות גם לפרוורים הסמוכים - בעיירות כמו טנאפלי, קרסקיל, דמרסט וקלוסטר שבניו ג'רזי, שיעור התושבים הישראלים כבר נושק ל-25%.
הקרבה, הכסף וה-Go-To-Market: למה דווקא ניו יורק?
הנהירה למנהטן אינה מקרית והיא מונעת משיקולים אסטרטגיים וטכניים מהותיים. ניו יורק מעניקה יתרון כפול שהחוף המערבי אינו יכול לספק: קרבה גיאוגרפית יחסית לישראל ושעות חפיפה רבות במהלך יום העבודה, לצד גישה ישירה ללב הפועם של תעשיית הפיננסים העולמיים.
בשיחה עמה, מצביעה מיה אייזן צפריר, מנכ"לית לאומי-טק, על הקורלציה ההדוקה בין מגמות המאקרו-אקונומיות בארה"ב לבין התנהלות התעשייה הישראלית: "השוק כיום סלקטיבי וממוקד יותר, אך היכולת של החברות הישראליות לבנות זרוע עסקים (Go-To-Market) חזקה בניו יורק, תוך הישענות על הפיתוח הישראלי, היא זו שיוצרת את הבלאנס הנכון לצמיחה".
התחומים המובילים בעיר, פינטק ו-Enterprise SaaS, דורשים קרבה פיזית לקונים ולבנקים הגדולים. כפי שמסביר לנו אורי ברוך ינקלב, שותף ו-CRO בקרן ההון סיכון TEAM8 הפועלת בעיר: "בגלל שיש פה קהילה ותעשייה, היכולת ללכת ולפגוש את הקונים פנים מול פנים עושה הבדל משמעותי. מעבר לזה, אם אתה נמצא פה פיזית יש לך גישה לכל ארה"ב".
גם בזמנים מאתגרים, החוסן של התעשייה הוכח בשטח: קרנות הון סיכון ישראליות הפועלות מניו יורק הצליחו לגייס מאות מיליוני דולרים לקרנות חדשות בפרקי זמן קצרים. כפי שמסכם זאת ינקלב: "עם כל מה שקורה, חוסר היציבות בישראל הוא לא במקום הראשון של דאגות המשקיעים... גייסנו בשיא המלחמה קרן של 250 מיליון דולר תוך פחות משנה".
Deep Tech בלב השדרה: "הגוגל מפות של מערכת החיסון"
התפיסה לפיה ישראל אחראית רק על הפיתוח וניו יורק על המכירות הולכת ומתפוגגת. חברות מדע וטכנולוגיה מתקדמות כמו Immunai משלבות בינה מלאכותית, דאטה ומחקר מורכב בלב מנהטן כדי לשנות את פני הרפואה.
"אתה יכול לחשוב על זה כ'גוגל מפות' של מערכת החיסון", מספר לנו אלון שייבר, סגן ראש תחום ביולוגיה חישובית ב-Immunai. "אנחנו עוזרים לחברות התרופות להבין למה פציינטים מסוימים מגיבים לטיפול ואחרים לא, כדי למקד ניסויים קליניים ולהעלות את אחוזי ההצלחה בפיתוח תרופות לסרטן ולמחלות אוטואימוניות".
המודל הייחודי מביא עמו עסקאות ענק, כמו הרחבת שיתוף הפעולה מול ענקית התרופות AstraZeneca להיקף של 37.5 מיליון דולר. "היכולת לפעול מעבר לרחוב ממוסדות אקדמיים ובתי חולים מובילים כמו NYU מעניקה יתרון עצום", מספר שייבר. במקביל, החברה שומרת על הליבה הישראלית: קבוצת ה-AI של החברה מרוכזת 100% בתל אביב, "מתוך הבנה כי היתרון היחסי של האקו-סיסטם המקומי בפיתוח הוא חסר תחליף".
חזית כלכלית איתנה: הביזנס מנצח את הפוליטיקה
אי אפשר להתעלם מאירועי 7 באוקטובר והשפעתם על המרחב הציבורי. נתוני משטרת ניו יורק (NYPD) הראו זינוק בפשעי שנאה ואנטישמיות, לצד התבטאויות פוליטיות מאתגרות מצד גורמים כמו ראש העיר האנטי ציוני המובהק - זוהרן ממדאני. אך בעולם העסקים, התמונה שונה לחלוטין: הביזנס נשאר מקצועי וענייני.
בשנה שלאחר פרוץ המלחמה, הסטארט-אפים הישראלים המשיכו לספק תוצאות מרשימות וגייסו 10.6 מיליארד דולר - היקף השקעות הנמוך רק מזה של מרכזי טק כמו סן פרנסיסקו, ניו יורק עצמה ובוסטון. "יש תחושה אצל המנכ"לים והעובדים שאם יש מלחמה בחזית, עלינו מוטלת המשימה להילחם בחזית הכלכלית", מספר לנו שי גרינפילד, שותף מייסד בקרן Greenfield Partners. "החברות שלנו מ-7 באוקטובר עד היום עמדו ביעדים הרבעוניים שלהן, כל רבעון, מעל מה שהיה לנו לפני. הצוות בחו"ל התגייס לחפות על העובדים ששירתו במילואים בישראל, והלקוחות והמשקיעים קיבלו מענה מלא ללא תירוצים".
המבט לעתיד: הדרך ל-"Scale-Up Nation" אמיתי
לצד הצמיחה, הנתונים הסטטיסטיים לשנת 2026 מציבים תזכורת לחשיבות השמירה על הבית: כיום, כ-62% בלבד מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות מועסקים פיזית בישראל, וברשות החדשנות מזהים ירידה בשיעור המנהלים ואנשי הפיתוח המקומיים.
עם זאת, האקו-סיסטם הישראלי בניו יורק מודל 2026 מציג בגרות ועוצמה. הוא מבין שאין מדובר בהחלפה של תל אביב, אלא בשלוחה קדמית הכרחית שמעניקה לסטארט-אפ הישראלי את הממדים, הנגישות, הניסיון והכלים של חברה גלובלית שנדרשים כדי לגדול והתפתח. כפי שמסבירה אייזן צפריר: "הכישורים האלה שהישראלים רוכשים פה יכולים לעזור ולהביא את השוק הישראלי להיות סקייל-אפ ניישן אמיתי ולא לפספס את הפוטנציאל הזה".
השילוב ההדוק בין חזית המכירות וה-Go-To-Market במנהטן לבין עומק המחקר והחדשנות בישראל מייצר מנוע צמיחה דו-כיווני חזק. בעזרת הידע והיכולות שנרכשים בניו יורק, ההייטק הישראלי עובר משלב הסטארט-אפים הקטנים והאקזיטים המהירים לבניית חברות ענק גלובליות - ומבטיח את מעמדה של ישראל כמעצמת טכנולוגיה מובילה גם בשנים הבאות.
