סגור
כנס האנרגיה - יובל סקורניק מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה
יובל סקורניק מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה (צילום: יריב כץ)

שיכון ובינוי: מכירת זרוע האנרגיה כבר מניבה - הרווח הנקי קפץ והדירוג הועלה

למרות ירידה בביצועים, בין היתר בהשפעת השקל החזק, התייקרויות עלויות הביצוע, וירידה במכירת הדירות באירופה - החברה ניצלה הפסדים מועברים במסגרת הרווח שצפוי ממכירת זרוע האנרגיה שלה לקרן ג'נריישן; בעקבות זאת הרווח הנקי זינק ב-45% ל-141 מיליון שקל; חברת הדירוג מעלות מעלה את דירוג האג"ח של שיכון ובינוי על רקע צפי לירידה דרמטית בחוב

מכירת שיכון ובינוי אנרגיה לקרן ג'נריישן דחפה את שיכון ובינוי לקפיצה ברווח הנקי והביאה לעלייה בדירוג סדרות האג"ח של החברה. מגזר הפעילות המרכזי של החברה, שבשליטת נתי סיידוף ומנוהלת על ידי עמית בירמן, הוא קבלנות בישראל. לצידו היא עוסקת גם בקבלנות בארה"ב, בייזום נדל"ן למגורים בישראל ובאירופה, בזכיינות ובאנרגיה, מגזר פעילות שיעבור לחזקתה של ג'נריישן בעקבות ההסכם בין שתי החברות למכירת החברה הבת שעוסקת בו, שיכון ובינוי אנרגיה, בתמורה של 4.45 מיליארד שקל.
עד לרבעון הקודם, הראשון של 2026, היא החזיקה מגזר פעילות נוסף, קבלנות בחו"ל ללא ארה"ב, שבמסגרתו ביצעה עבודות שונות בעיקר במדינות באפריקה. במהלך הרבעון היא מכרה את הפעילות שנותרה לה בניגריה וחדלה מלדווח על מגזר זה. למרות ירידה בסך הביצועים, כאשר ההכנסות נמוכות ב-4% מהיקפן ברבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-2.3 מיליארד שקל, הרווח הגולמי צנח ב-67% ל-150 מיליון שקל, הרווחיות הגולמית הידרדרה מ-19.3% ל-6.5% והרווח התפעולי נפל ב-69% ל-84 מיליון שקל, שיכון ובינוי סיכמה את הרבעון השני של 2026 עם שיפור של 45% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות שלה, לסך של 141 מיליון שקל.
הסיבה העיקרית לכך היא רישום הכנסות מס של 323 מיליון שקל בשל ניצול הפסדים מועברים במסגרת הרווח הצפוי ממכירת שיכון ובינוי אנרגיה. החברה מעריכה כי תזרים המזומנים שתקבל מהשלמת העסקה, לאחר מס, יהיה בטווח של 2.7 עד 2.9 מיליארד שקל, והרווח לאחר מס יגיע ל-1.6 עד 1.9 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 323 מיליון שקל הם אלה שהוכרו כנגד נכס המס ברבעון.
השלמת העסקה טומנת בחובה עבור החברה יתרון נוסף, קיטון משמעותי בהיקף החוב שלה. שלוש שנים לאחר שהציגה תוכנית להקטנת החוב לרמה הנמוכה מ-10 מיליארד שקל, החברה עדיין לא עומדת בכך, ונכון לסוף יוני הוא הגיע ל-12.1 מיליארד שקל, גבוה במיליארד שקלים מהיקפו בסוף 2025. עם זאת, החברה מצפה כי בהשפעת עסקת שיכון ובינוי אנרגיה הוא יגיע עד לרבעון השלישי של 2027 ל-5.9 מיליארד שקל בלבד. מדובר בירידה של 6.2 מיליארד שקל, ש-90% ממנה מיוחסים לעסקה, הן מקיטון בחוב המגזרי, בהיקף של 2.8 מיליארד שקל, והן מתזרים המזומנים שייכנס לקופתה. מי שכבר הגיבה לכך הייתה חברת הדירוג S&P מעלות, שהעלתה את דירוג ארבע סדרות האג"ח הלא מובטחות של החברה לדירוג A+.
בפעילות הקבלנות בישראל שיכון ובינוי נהנתה משיפור של 17% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ל-1.38 מיליארד שקל. זאת, עם התקדמות הפרויקטים שהיא מקימה לצה"ל, קרית התקשוב, קרית המודיעין ובסיס רב-חילי סמוך לרמלה, כמו גם מהתקדמות בבנייה למגורים. פעילות זו עלתה ל-27% מצבר פרויקטי הקבלנות של החברה בישראל, בסך של 4.2 מיליארד שקל, לעומת 24%, שהיו 3.3 מיליארד שקל, בסוף 2025.
במקביל, התקדמות בביצוע פרויקטים יקרים יותר הביאה לצמיחה של 43% בהכנסות במגזר יזמות הנדל"ן בישראל, ל-311 מיליון שקל.
אולם, מכיוון שהיא התקדמה כבר לכדי 88% מביצוע אחד הפרויקטים בארה"ב, גם ההכנסות בו ירדו. לצידן, גם השקל החזק השפיע לרעה על פעילות הקבלנות בארה"ב, וההכנסות ממנה ירדו ב-25% ל-382 מיליון שקל. במקביל נרשמה התייקרות בעלות הביצוע, זאת במקביל להתייקרות גם בישראל.
מעבר לכך, ירידה בקצב מכירת הדירות באירופה הובילה לקיטון בהכנסות וברווחים מפעילות זו. אלה הגורמים שהובילו לירידה בהכנסות הרבעוניות ודחפו לירידה החדה ברווח התפעולי. שיכון ובינוי מכרה ברבעון 309 יח"ד בישראל, קפיצה של פי 10 מהיקף המכירות ברבעון המקביל. אולם, מרבית המכירות היו בפרויקטים של מחיר למשתכן, וכיוצא מכך, המחיר הממוצע של כל דירה שנמכרה בהם עמד על 1.46 מיליון שקל בלבד, לעומת 3.35 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיכון ובינוי נסחרת בשווי של 9.8 מיליארד שקל. מתחילת השנה מנייתה ירדה ב-9%, בזמן שמדד ת"א 125, המדד המייצג של בורסת ת"א, עלה ב-10%.