משרד עו"ד מבוסס AI כבר קיבל רישיון. ישראל מוכנה?
בשנה האחרונה התרחשו שתי התפתחויות שעשויות לשנות את מקצוע עריכת הדין. הראשונה: הרגולטור הבריטי העניק לראשונה רישיון ל-Garfield.Law, משרד עורכי דין המבוסס על בינה מלאכותית. השנייה: זמן קצר לאחר מכן סייע המשרד ללקוחה לזכות בתביעה בבית המשפט בסך של כ־7,000 ליש”ט.
המשמעות רחבה יותר מעוד כלי טכנולוגי שנכנס למשרד עורכי הדין. הדיון כבר אינו מתמקד רק בשאלה כיצד עורכי דין משתמשים ב-AI, אלא האם ניתן להפעיל מודל חדש של מתן שירותים משפטיים המבוסס עליו.
בישראל השאלה מורכבת במיוחד. חוק לשכת עורכי הדין מייחד פעולות מסוימות לעורכי דין בלבד, ולכן מודל כמו Garfield.Law מעורר שאלה עקרונית: האם המסגרת המשפטית הקיימת ערוכה למודל שבו בינה מלאכותית אינה רק כלי עבודה, אלא חלק ממשי ממנגנון מתן השירות המשפטי? ככל שמודלים כאלה יתרחבו, יהיה צורך לבחון אם החוק הקיים נותן להם מענה או שיש להתאים אותו למציאות החדשה.
גם משרד קטן יכול לשחק במגרש של הגדולים: ההזדמנות המרכזית היא היכולת להעניק שירות משפטי טוב יותר, ליותר לקוחות ובזמן קצר יותר. הבינה המלאכותית יכולה לצמצם מאוד את הזמן המושקע במשימות בסיסיות של מחקר, איסוף רקע משפטי, סקירת מסמכים והכנת טיוטות, ולאפשר לעורך הדין להתמקד יותר בניתוח, באסטרטגיה ובשיקול הדעת המשפטי.
יש כאן גם הזדמנות משמעותית למשרדים קטנים ובינוניים. תיקים מסוימים וסוגי לקוחות שבעבר דרשו מערכי כוח אדם גדולים ומשאבים ניכרים עשויים להפוך לנגישים גם למשרדים קטנים יותר, שיוכלו להתמודד עם עבודה בהיקפים גדולים, להרחיב את סל השירותים שלהם ולהתחרות בצורה אפקטיבית יותר במשרדים הגדולים.
במובן הזה, הבינה המלאכותית אינה רק כלי להתייעלות. היא עשויה לשנות גם את מאזן הכוחות בענף ולאפשר למשרד קטן ואיכותי להתחרות בתחומים שבהם לגודל היה עד היום יתרון משמעותי.
מי יכשיר את הדור הבא? מאז ומתמיד רכשו מתמחים ועורכי דין צעירים ניסיון באמצעות מחקר משפטי, איתור פסיקה, סקירת מסמכים והכנת טיוטות. אלה לא היו רק משימות שצריך לבצע, אלא חלק מתהליך הלמידה של המקצוע.
ככל שה-AI יבצע חלק משמעותי יותר מהעבודה הזו, יהיה צורך לבנות מסלולי הכשרה חדשים שיאפשרו למתמחים ולעורכי דין צעירים לרכוש ניסיון, הבנה ושיקול דעת, גם אם חלק ממסלול ההכשרה המסורתי ישתנה.
במקביל, השימוש המקצועי בבינה מלאכותית צריך להפוך לחלק מהכשרת עורכי הדין: לדעת לנסח הנחיות בצורה נכונה, לבחור את הכלי המתאים, לבדוק ולאמת מקורות ותוצרים, לזהות טעויות והטיות ולהבין מתי אסור להסתמך על המערכת.
כשהגודל כבר אינו מבטיח יתרון: בישראל עדיין נהוג למדוד ולדרג משרדי עורכי דין, בין היתר, לפי מספר עורכי הדין שהם מעסיקים. אלא שבעידן ה-AI, גודל לבדו כבר אינו מבטיח יתרון. משרד שמחזיק שכבת כוח אדם רחבה לביצוע עבודה שניתן לייעל באמצעות טכנולוגיה עלול להיות פחות יעיל ממשרד קטן ואיכותי יותר. היתרון התחרותי יעבור בהדרגה מהיקף כוח האדם לאיכות, למומחיות וליכולת לשלב נכון בין משפט לטכנולוגיה.
התוצאה עשויה להיות פחות משרות זוטרות מהסוג המסורתי ותחרות גדולה יותר על עורכי דין מנוסים ובעלי יכולות גבוהות. תהליך דומה כבר מתרחש בתעשיית ההייטק, שבה כלי AI מצמצמים חלק מתפקידי הכניסה ומגבירים את הביקוש לעובדים מנוסים ומיומנים.
מה יקרה לשכר הטרחה? במשך עשרות שנים התבסס חלק משמעותי מהתמחור במשרדי עורכי דין על מספר שעות העבודה שהושקעו בטיפול בתיק. הבינה המלאכותית מערערת את הקשר הישיר בין זמן העבודה לבין הערך שהלקוח מקבל.
ככל שנעשה שימוש מהותי בבינה מלאכותית במסגרת הטיפול, נכון שהלקוח יידע שנעשה שימוש בכלי AI ויוכל להבין כיצד השימוש בטכנולוגיה משפיע על אופן ביצוע העבודה ועל שכר הטרחה שנגבה ממנו. ייתכן שנראה מעבר הדרגתי ממודל המבוסס על שעות למודל שמעניק משקל רב יותר לערך.
גם בארצות הברית כבר מתחילים להתמודד עם השאלה הזו. לשכת עורכי הדין האמריקאית הבהירה כי גם בעידן הבינה המלאכותית שכר הטרחה צריך להישאר הוגן וסביר, ובחיוב לפי שעות יש משמעות ממשית לזמן שהטכנולוגיה חוסכת.
ארגז חול במקום רגולציה נוקשה: קצב ההתפתחות הטכנולוגית מהיר בהרבה מקצב החקיקה והרגולציה. אחת הדרכים להתמודד עם הפער הזה היא להקים גם בישראל “ארגז חול רגולטורי” ייעודי לשירותים משפטיים מבוססי AI, כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם.
מסגרת כזו תאפשר למשרדי עורכי דין, חברות טכנולוגיה וגופים משפטיים לבחון מודלים חדשים תחת פיקוח ובתנאים מוגדרים, לצבור ניסיון ורק לאחר מכן לגבש אסדרה קבועה שתעודד חדשנות לצד שמירה על איכות השירות המשפטי, האחריות המקצועית ואמון הציבור.
ד”ר אמיר בושנסקי הוא מומחה לבינה מלאכותית, טכנולוגיות מתפרצות ורגולציה, ממשרד עורכי הדין ד”ר גדעון פישר ושות’
