הזדמנות של טריליוני דולרים: חברות הסטארט-אפ מסתערות על ענף השירותים
המודל העסקי המוכר של תוכנה כשירות (SaaS) מתערער נוכח מהפכת ה-AI. התוכנה לא "מתה"; להפך, היא נפוצה מאי פעם – אלא שעתה פשוט, קל וזול יותר לייצר אותה. חברות יכולות להגיע למוצר עובד מהר יותר מאי פעם. המחסום הטכנולוגי נפרץ.
במקביל, ישנה גם התפכחות מ-SaaS. הארגון מצא את עצמו טובע בכלים, וגילה לא פעם שההטמעה מסובכת והיחס זמן/ערך (Time To Value) ארוך ממה שתוכנן. תאגידים פתחו סלידה מדשבורדים. הם רוצים פתרון מלא, מקצה לקצה, לבעיות הבוערות שלהם: סגירת נתונים פיננסיים בסוף החודש, תעדוף אירועי אבטחה, הורדות עלויות ענן וכדומה. הם לא מחפשים עוד כלי – הם רוצים תוצאה.
כך נולד מודל עסקי חדש ומרתק בעולם הסטארטאפים: שירות כתוכנה (Service as Software). ה-AI מאפשרת בפעם הראשונה בהיסטוריה לסטארטאפים לתת שירות שהוא מצד אחד מותאם ללקוח ומהצד השני סקיילבילי. חלוקת עבודה: ה-LLMs עושים אוטומציה לתהליכים הקשיחים, הטכניים, המספריים, הקוד ומשימות של ניתוח מיון, מידע, תפעול ועוד. ואילו בני אדם נשארים עם החלק ה-10% הנותרים ומקרי הקצה כדי לוודא שהתוצאה מושלמת.
היופי במודל של Service as Software הוא שהסטארט-אפ סופג בעצמו את המורכבות התפעולית במקום הלקוח, ההטמעה נעשית בשבועות במקום חודשים. בעקבות כך חברות ה-Service as Software צומחות בקצבים שנראים לפעמים דמיוניים בעולם התוכנה המסורתי.
המהפכה של שירותי "הצווארון הלבן"
המוצר שמסופק על ידי חברות ה-Service as Software הוא לא רק תוכנה - הן גם מחליפות את מי שמתפעל אותה. לדוגמה: המשכורת של המעצב הגרפי הרבה יותר גבוהה מהרישיון לפוטושופ. הסטרטאפים המספקים שירות כתוכנה יכולים לגבות הרבה יותר כסף ממה שניתן היה לגבות על תוכנה בלבד מכיוון שהערך שהם מספקים הרבה יותר גבוה ומייתר אנשים בדרך. אנחנו כבר רואים סטארטאפים שגובים מאות אלפי דולרים מלקוחות שהיסטורית היו משלמים לכלי תוכנה עשרות בודדות של דולרים כי הם צריכות להעסיק פחות עובדים.
הפוטנציאל כאן הוא עצום, כי אלו שווקים גדולים בהרבה משוק התוכנה המסורתי. חברות ייעוץ, IT, ביקורת ועריכת דין – כולן יכולות להיות מוחלפות, לפחות תיאורטית - על ידי חברות חדשות המבוססות על סוכנים אוטונומיים במקום על הון אנושי יקר. חברות אלו פונות ומאיימות לערער שווקי יעד (TAM) ענקיים. בעוד שוק התוכנה מוערך במאות מיליארדי דולרים, ענף שירותי ה"צווארון הלבן" גדול פי עשרה ומשקלו נמדד בטריליוני דולרים.
גם בתמחור יש מהפכה: במקום תמחור לפי מספר משתמשים (Per Seat), התשלום יהיה לפי Output או מבוסס תוצר סופי. אנחנו נראה את המהפכה קודם כל במקומות שבהם ארגונים רגילים ממילא לרכוש שירותים במיקור חוץ (Outsource), כי שם מאוד קל לעבור משירות שמבוסס על בני אדם לשירות שמבוסס על AI.
מרווחים נמוכים
למודל של Service as Software יש גם חסרונות: ראשית, בשל השילוב של "אדם בתהליך", המרווחים בתחילת הדרך יהיו נמוכים מאלו של חברות SaaS קלאסיות. הסטארטאפ צריך לתפעל את התוכנה ולספק תוצאה סופית. בנוסף, כמו שהחדירה ללקוח קלה, כי אין תהליך הטמעה, כך גם קל להחליף את הסטארטאפ בשירות אחר טוב יותר או זול יותר. זה יכול ליצור לחץ על התמחור לאורך זמן.
צריך להדגיש: זהו אינו חזון דיסטופי. ה-AI בדוגמאות שצוינו מחליפה בני אדם בתהליכים טכניים וסיזיפיים, תוך שהיא מפנה אותם למשימות מורכבות וערכיות יותר. היא מבטיחה הגדלת פריון בענפים שסובלים ממילא ממחסור כרוני בכוח אדם. זוהי אחת ההבטחות הגדולות של התקופה הנוכחית, ובשנים הקרובות אנו צפויים לראות חברות ענק צומחות דווקא שם.
עמית קרפ הוא שותף בקרן בסמר
