המערכת
חשיפה של 60 מיליארד שקל: כך טלטלת השבבים פוגעת ישירות בחסכונות שלנו
המוסדיים בישראל הימרו בענק על חלום ה-AI, וקרנות ההשתלמות כבר מציגות תשואות חסר. אלמוג עזר ומאור שלום סויסה בשיחה בפודקאסט "המערכת" מנסים לענות על השאלה - מדוע עשירי ישראל מקבלים המלצה להקטין סיכון בזמן שהמשקיעים הצעירים מסתערים על הירידות, ומה הקשר בין הריבית, הדמוקרטים והרומן של מנכ"ל אנבידיה לירידות המתמשכות
שוק השבבים, שהוביל את העליות בשוק הטכנולוגיה בשנים האחרונות בזכות הביקוש הגובר לבינה מלאכותית, חווה לאחרונה ירידות חדות המעוררות חשש מפני התפוצצות בועה. אלמוג עזר ומאור שלום סויסה מסבירים כיצד הענף מתאפיין במחזוריות, וכי הריבית הגבוהה, התייקרות המימון וחששות משינויים רגולטוריים בארצות הברית עלולים להכביד על המשך הצמיחה. השאלה המרכזית היא האם מדובר בתיקון זמני או בתחילתו של משבר ממושך.
הסיכון משמעותי במיוחד למשקיעים הישראלים. הגופים המוסדיים הגדילו בשנים האחרונות את חשיפתם לטכנולוגיה ולשבבים, בהיקף המוערך ב־50–60 מיליארד שקל. כתוצאה מכך, הירידות עלולות לפגוע בפנסיות, בקרנות השתלמות ובקופות גמל. היקף הירידות ממחיש את הסיכון: סנדיסק איבדה 61%, אינטל 56%, אנבידיה 16%, ואילו קרן השבבים הממונפת SOXL צנחה ב־78%, כך שהשקעה של 100 אלף שקל הצטמצמה ל־22 אלף שקל בלבד.
במקביל נוצר פער בין המשקיעים הפרטיים, בעיקר הצעירים, שממשיכים לרכוש מניות שבבים מתוך אמונה בהתאוששות, לבין חלק מהמשקיעים המוסדיים המזהירים מפני חשיפת יתר וממליצים לצמצם סיכונים. החשש המרכזי הוא מתרחיש הדומה להתפוצצות בועת הדוט־קום, שבעקבותיה נדרשו לשוק שנים להתאושש. למרות הביקוש המתמשך לכוח מחשוב, אין ודאות שהעליות יחזרו בקרוב. לכן חשוב לבחון את רמת הסיכון, את פיזור ההשקעות ואת היכולת להתמודד עם ירידות ממושכות.




























