בלעדיעובדי הסטארט-אפים נפטרים ממניות גם ברבע ממחירן
בלעדי
עובדי הסטארט-אפים נפטרים ממניות גם ברבע ממחירן
עובדי חברות הטק הישראליות שהיו אמורות להנפיק השנה מציעים למכירה את המניות שלהם ומוכנים להתפשר דרמטית על שווי החברה בעסקה. במקביל, קורות החיים שלהם מציפים את השוק והדרישה הנפוצה היא הגדלה של רכיב השכר על חשבון האופציות. סימנים ראשונים לאוויר שמתחיל לצאת מבועת חברות הטכנולוגיה
בעוד שב"ארץ נהדרת" עדיין משדרים מערכונים על הפינוקים והניתוק בהייטקס, מתחת לפני השטח המציאות כבר קצת פחות עליזה. העובדים בחברות הציבוריות, בעיקר אלה שהונפקו בשנה שעברה, קמו לעולם חדש כבר לפני חודשיים, אבל עכשיו הלחץ מגיע גם לחברות ההייטק הפרטיות.
לכאורה, זרם ההודעות על גיוסי הון, גדולים כקטנים, לא נפסק ואין אווירת קיצוצים, אלא ישנם סימנים ראשונים לשינוי כיוון גם שם.
מספר גיוסי הון גדולים נעצרו מכיוון שחברות לא הצליחו לקבל את השווי שלו ציפו, ובמקביל שוק הסקנדרי, שבו המשקיעים שמתחננים להיכנס למשחק קונים מניות מכל עובד שמוכן למכור, והיה מסממני ההייפ בהייטק בשלוש השנים האחרונות, מתקרר.
ל"כלכליסט" נודע כי בחודשים האחרונים החליטו חברות גדולות ומובילות, ובהן חברת האינשורטק נקסט אינשורנס, לעצור את גיוסי ההון שהחלו לעבוד עליהם לאחר שהבינו שלא יקבלו את השווי שעליו חלמו. מדובר בחברות טובות שמראש יושבות על קופות מזומנים גדולות ולא זקוקות בדחיפות לגיוס שעלול לחשוף ביקושים נמוכים יחסית של משקיעים.
2 צפייה בגלריה
מימין: יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל אי־טורו, אבישי אברהמי, מנכ"ל WIX, רון יקותיאל ומיכל צור שלו, מייסדי קלטורה
(צילום: דודי חסון, יאיר שגיא, תומי הרפז, אוראל כהן)
במקרה של יוניקורן ישראלי אחר, חברת סייסנס, המצב מורכב יותר, שכן החברה כבר זקוקה לכסף לאחר שערכה את הגיוס האחרון בתחילת 2019, אך גם בינה לבין המשקיעים יש פערים בתפיסת השווי.
המצב הזה מחלחל, כמובן, ישירות לעובדים. ההייטקיסטים, בעיקר בחברות שהיו אמורות להנפיק השנה, פונים מיוזמתם לחברות הסוחרות בניירות ערך בתחום ומציעים את המניות שלהם בחברות. זאת, כאשר לעתים הם מוכנים להתפשר דרמטית על שווי החברה בעסקה. כך למשל, ל"כלכליסט" נודע כי באחרונה עובדים בחברת אי־טורו הישראלית מכרו מניות לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר בלבד לחברה. אף שהשווי נשמע גבוה, מדובר בשווי בו נעשתה עסקת סקנדרי של 50 מיליון דולר ב־2020 וזאת, בעוד שהחברה נמצאת בהליכי הנפקה באמצעות מיזוג עם ספאק לפי שווי של 10 מיליארד דולר.
ההנפקה של אי־טורו כבר נדחתה פעם אחת והיא אמורה להשלים אותה בחודש הקרוב וזאת כמובן לפי שווי נמוך יותר מאשר 10 מיליארד דולר לנוכח העיכובים והנפילה החדה בנאסד"ק. עם זאת, מכירת מניות על ידי עובדים לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר מאותתת על כך שהם לא בטוחים שההנפקה תושלם כלל ויוצאים מנקודת הנחה שאי־טורו תישאר פרטית בתקופה הקרובה. "הלחץ מתחיל לבוא לידי ביטוי בעסקאות סקנדרי והן עכשיו הברומטר האמיתי של השוק", אומר גורם בכיר בתחום זה.
אופציות חסרות ערך
כברומטר נוסף לציפיות הנמוכות בכל הקשור להנפקת מניות הטכנולוגיה בתקופה הקרובה והפער שנוצר מול השוק הפרטי, אפשר לראות את ההתבטאות האחרונה של שותף בקרן ההשקעות טייגר גלובל. הקרן היתה אחת הפעילות ביותר בהשקעות בהייטק בעולם בכלל ובישראל בפרט, והתחרתה רק בסופטבנק היפנית. רק ב־2021 השקיעה טייגר גלובל בקרוב ל־200 חברות כשהיא מובילה סבבי השקעה ב־30 מיליארד דולר. בוובינר שערכה הקרן בתחילת פברואר, אמר השותף סקוט שלייפר כי היא תמעיט מעתה בהשקעות בחברות בשלב מאוחר, אלה שקרובות להנפקה ותעדיף להתמקד בשלבים המוקדמים. משמעות הדברים היא שבטייגר גלובל, שנחשבת לגוף מאוד אגרסיבי, לא מאמינים שאפשר יהיה להקפיץ את ערך החברות הבוגרות בשוק הציבורי באמצעות הנפקה.
עסקאות סקנדרי הפכו לפופולריות מאוד בשיא הגאות בהייטק והן אפשרו ליזמים, לעובדים הוותיקים ולמשקיעים הראשונים למכור את מניותיהם למשקיעים חדשים. אלה רק חיפשו עוד ועוד מניות בחברות הייטק כדי להגדיל את הנתחים שהם מחזיקים בהן. באותה עת היזמים והקרנות לא רצו להנפיק עוד ועוד מניות חדשות כדי לא להידלל, אבל גם העובדים שהיו בטוחים כי ההנפקה והזינוק המהיר במניות מעבר לאופק, לא מיהרו למכור את המניות שלהם.
בשנה האחרונה חיזרו קרנות הסקנדרי וקרנות ההשקעה בכלל אחר עובדי היוניקורנים כדי לשכנע אותם למכור חלק מהמניות, אך אלה סירבו לרוב או מכרו חלקים קטנים. כעת מדווחים משקיעים הפועלים בשוק הזה כי העובדים כבר מתחילים ליזום פניות בעצמם ואף מוכנים להתפשר על השווי.
הלחץ, כמובן, לא תמיד נובע ממחשבות מאקרו כלכליות עמוקות על האינפלציה והריבית העולה, אלא לעתים קשור להתחייבויות שניתנו בתקופה הטובות להוצאות גדולות כמו רכישת נדל"ן למשל. עסקאות לרכישת דירות בשיטת התשלום 20/80 (20% מהסכום ברכישה והיתרה עם קבלת הדירה) התבססו במקרים רבים על ציפייה להיפגש עם מזומנים בהנפקה במחצית הראשונה של 2022 או בעסקת סקנדרי נדיבה שתגיע במקביל לגיוס לחברה.
"רואים את התופעה יותר בחברות שממש תכננו את ההנפקה והיה ברור להן ולעובדים שלהן שתוך שישה-תשעה חודשים יהיו מניות נזילות", אומר ניר לינצ'בסקי, שותף מנהל בקרן ISF, אחת הקרנות הפעילות בישראל בתחום עסקאות הסקנדרי, "אבל אסור לשכוח שרוב העובדים בהייטק יכולים לעמוד בהחזרי משכנתא גבוהים בהסתמך רק על השכר השוטף ללא מימוש המניות", הוא מוסיף.
המזומן שוב חשוב יותר
יאיר שניר, שותף מנהל בדל קפיטל, זרוע ההשקעות של ענקית המחשבים דל, אומר כי בחודשים האחרונים חל שינוי בשוק ההייטק גם בהיבט הזה. "בחודש וחצי האחרונים מרגישים שינוי ועובדים חדשים בחברות סטארט־אפ מתחילים לבקש יותר כסף ברכיב השכר ולא ברכיב האופציות שהיה מבוקש יותר בשנים האחרונות. המגמה התהפכה והמזומן שוב חשוב יותר. זה בולט יותר דווקא בקרב העובדים הצעירים שעד היום התרגלו רק לראות מסכים ירוקים, ולפתע הם לומדים על בשרם מה זה מסך אדום ואפילו אדום כהה מאוד. פתאום מבינים שלא כל דבר נגמר באקזיט גדול", מוסיף שניר ומתכוון לימים של נפילות חדות בנאסד"ק שהחליפו ימים של עליות בלתי פוסקות כמעט בשנים האחרונות.
ואכן, הסיבה המרכזית לטפטוף בשוק הפרטי היא הגשם החזק שיורד בשוק הציבורי. מניות הטכנולוגיה בכלל ומניות הטכנולוגיה הישראליות שהונפקו בשנים האחרונות בפרט, צנחו בוול סטריט ושוויין נחתך בעשרות אחוזים. על רקע זה ראו עובדי החברות האלה את חלום העושר שלהם מתכווץ ומתרחק ככל שהאופציות מתרחקות ממחיר המימוש.
שיחת היום החדשה באקו־סיסטם המקומי היא קורות החיים של עובדי החברות האלה שמציפים את שוק הסטארט־אפים והחברות הפרטיות, שם הנפילה עוד לא הגיעה וגם אם כן היא לא גלויה לעין. קלטורה, ווקמי, סימילרווב הן רק מספר דוגמאות לכך, אבל ה"כוכבת" הראשית בהצגה הזאת היא וויקס. חברת האינטרנט הישראלית צללה משווי של 20 מיליארד דולר שהפך אותה לכמה רגעים לחברת ההייטק הישראלית הגדולה ביותר במונחי שווי שוק, לשווי של פחות מ־5 מיליארד דולר ביום שישי האחרון, לאחר שפרסמה דו"חות כספיים מאכזבים ובעיקר סיפקה תחזית מאכזבת (ראו מסגרת). "יש בריחה המונית מוויקס", אומר ל"כלכליסט" גורם בכיר בשוק השקעות הטכנולוגיה בישראל, "אנשים ישבו על מניות שהיו שוות מיליון דולר וה־FOMO (פחד מהחמצה - ס"ש)לא אפשר להם לממש מתוך פחד לפספס את המשך העליות, ועכשיו לאחר הצניחה במניה, הם נשארו עם 300 אלף דולר. זה מאוד פוגע בתחושת העושר".
לדבריו, "זו גם הסיבה שהנהלת וויקס דאגה לומר בשבוע שעבר עם פרסום הדו"חות הכספיים שהשוק הפרטי יסגור את הפער מול השוק הציבורי. זה ניסיון שלהם לעצור את בריחת העובדים החוצה לחברות הפרטיות".
ההאטה בחברות הטכנולוגיה כבר כאן
בינתיים אין רעידת אדמה במגזר הטכנולוגיה המקומי ולא צפויים פיטורים מסיביים בתקופה הקרובה. אחת הטראומות הגדולות של המגזר היא מתחילת מגפת הקורונה ב־2020, כאשר חברות רבות מיהרו לקצץ בכוח האדם רק כדי למצוא את עצמן חודשים ספורים לאחר מכן במאמצי גיוס בשכר גבוה יותר לאחר שהן פספסו את ההאצה הגדולה בביקושים.
לאחר שנים של גאות חסרת תקדים בתחום הגיוסים, כאשר רק ב־2021 זרמו לישראל יותר מ־25 מיליארד דולר, מרבית החברות לא זקוקות לגיוסים בדחיפות. מכיוון שכך, השוק כולו נכנס לעמדת המתנה: החברות לא רוצות לגייס כדי לא לקבע שווי נמוך יחסית ואילו הקרנות לא רוצות לחתום על סבבים חדשים כדי לא לגלות ששילמו יותר מדי.
"אנחנו רק בתחילתו של תהליך ההתאמה בשוק הפרטי למה שהתרחש בשוק הציבורי ובעוד כמה רבעונים נתחיל לראות יותר את ההשפעות. חברות לא יפטרו, אלא יאטו מאוד את גיוסי העובדים כדי שהכסף שיש להן יספיק ליותר זמן. במקביל יותר אנשים, בעיקר הקרנות הקטנות והאנג'לים מתחילים לחשוב על מימוש המניות שהם מחזיקים. העסק לא יתפוגג, אבל ההאטה ברמות השווי וכתוצאה מכך גם בהיקף הגיוסים תורגש, בעיקר בחברות הבוגרות יותר", מוסיף לינצ'בסקי. ושניר מחזק: "אם עד עכשיו לא היה כמעט גיוס ללא רכיב הסקנדרי, כבר רואים שבגיוסים החדשים, כל הכסף נכנס לחברה".
