טלטלה באנבידיה
לא הרומן הפיל את ג'נסן הואנג, אלא אובדן האמון
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג הודיע על התפטרותו בעקבות חשיפת רומן עם אזרחית סינית החשודה בריגול תעשייתי.
- החשד המרכזי הוא שהואנג קידם אינטרסים של חברת מגהספיד הסינגפורית, ששימשה כציר מרכזי להברחת שבבים לסין.
- הפרשה הובילה לאובדן אמון עמוק לאחר ניסיונות מצד אנבידיה להשפיע על חקירות הממשל האמריקאי בנושא.
ג'נסן היה רעב. לא מטאפורית, מילולית. מייסד ומנכ"ל אנבידיה הגיע למפגש העיתונאים, ביום השני של כנס GTC של החברה שנערך באוקטובר בברלין, בלי שהיה לו זמן לאכול ארוחת בוקר מסודרת. בשעה שהעיתונאים תפסו את מקומותיהם, הוציאו את הלפטופים, העמידו את המצלמות והפעילו את מכשירי ההקלטה, הוא ניצל את הזמן על מנת לחסל פרצל גרמני. ויש לי התמונות המביכות כדי להוכיח את זה.
לכל הכתבות מהטלטלה באנבידיה - לחצו כאן
הואנג והפרעצל
(צילום: עומר כביר)
אבל מרגע שסיים את הארוחה החפוזה והחל את האירוע, הואנג היה באלמנט שלו. כריזמטי, נלהב, מלהיב. לכמה דקות הוא התעצבן כשאחד העיתונאים שאל אותו אם לא כדאי להורות על עצירת פיתוח מודלי AI מסוכנים. התומך הגדול ביותר, מורלית, כספית ומהותית, של מהפכת ה-AI שכל העולם הכיר בשנים האחרונות. בקיצור, ג'נסן.
אבל מתחת לחזות הנוצצת הזו, ייתכן שהואנג כבר ידע על הסערה שתוך שלושה תביא לסיום דרכו בחברה שהקים לפני 33 שנה, בסניף של דני'ס (רשת המסעדות האהובה עליו, שם עבד בגיל 15 כשוטף כלים) בעמק הסיליקון. הדיווח בניו יורק טיימס שלפיו היה יעד למזימת ריגול סינית יתפרסם שבוע בלבד אחרי הכנס בברלין. החשיפה שניהל רומן עם אותה מרגלת עוד שבוע וקצת לאחר מכן. היום (ה') אחרי חמישה ימים נוספים, בית הקלפים קרס והואנג, שנותר ללא ברירה, הודיע על התפטרותו.
הדרך המושכת, הקליטה, היא לטעון שהנפילה של הואנג היא סיפור על סקס וחולשה אנושית. אבל זה לא הרומן שהוביל בסופו של דבר למפלה של הואנג, כנראה שאפילו לא ההסתרה שלו ומצג השווא לציבור (ואולי גם לדירקטוריון) לגבי היחסים עם המרגלת הסינית. הואנג הולך בגלל אובדן אמון ברמה עמוקה הרבה יותר.
כדי להבין את אובדן האמון הזה, צריך להבין קודם מהי מגהספיד (Megaspeed), חברת הדאטה-סנטרים הסינגפורית שבה עבדה המאהבת של מנכ"ל אנבידיה, אליס הואנג (אין קרבה משפחתית), האזרחית הסינית שחשודה בריגול. החברה הוקמה ב-2023 כספין-אוף של חברה סינית, זמן קצר אחרי שממשל ביידן הטיל מגבלות על ייצוא שבבים עתירי-ביצועים למדינה.
המטרה של פעילותה הייתה להנגיש כוח מחשוב מבוסס שבבים של אנבידיה לחברות סיניות בשתי דרכים. האחת, הברחה ישירה של שבבי אנבידיה לסין. לפי דיווחים, שבבים של אנבידיה היו מגיעים לדאטה-סנטרים של החברה במלזיה, כביכול להתקנה שם, אך בתוך זמן קצר נותבו לתוך סין עצמה. במקביל, הפעילה החברה דאטה-סנטרים במלזיה וסינגפור, ומכרה לחברות סיניות גישה לכוח המחשוב שלהם. שתי הפרקטיקות אסורות לפי מגבלות הייצוא שהטיל ממשל ביידן, וממשל טראמפ שימר ברובן.
הואנג ואנבידיה היו מתנגדים נחרצים לכל מגבלות ייצוא על שבבים. הואנג פעל תמיד מתוך חשש שחברות סיניות יעתיקו את המוצרים שלו, ואז יעקפו את אנבידיה בסיבוב כשימצאו דרך לייצר אותם בצורה יעילה וזולה יותר. מדובר בסיפור מוכר בתעשיית החומרה. אחד הקורבנות האחרונים שלו היא טסלה של אלון מאסק: על מנת לקבל אישור למכור טסלות בסין, נאלצה החברה להקים מפעל ייצור במדינה. המפעל הזרים לסין ידע והכשרות משמעותיות של עובדים מקומיים, שהיו הבסיס שעליו קמו יצרניות רכב חשמלי סיניות כמו BYD, שכיום מייצרות רכבים בכמות גדולה יותר ובמחירים זולים יותר מטסלה.
הואנג סבר שאם ארה"ב לא תייצא שבבים של אנבידיה לסין, החברות הסיניות יצליחו לייצר חלופות שיהפכו את השבבים של החברה למיותרים לא רק בסין אלא בכל העולם. במקביל, הוא סבר שבייצוא השבבים מפעילה ארה"ב מדינות כוח רך (soft power), שמחזקת את מעמדה בסין ובכלל.
מאז הטלת המגבלות הואנג היה הדובר הנחרץ ביותר נגדן, וטען בפומבי שבמקום להגן על התעשייה והחדשנות האמריקאית הן פוגעות בו. הוא גם טען, בניגוד לראיות ולפרסומים, שלא קיימת תעשיית הברחות משמעותית של שבבי אנבידיה לסין ושאנבידיה פועלת בנחישות על מנת לסכל ניסיונות הברחה שכאלו.
כל טענות אלו נבחנות עתה באור חדש, משנודע על הרומן של הואנג והמרגלת הסינית. היחסים הקרובים עם מי שעמדה בראש חברה שהיתה גורם מרכזי בתעשיית ההברחות, שמים בספק רב טענות עבר של הואנג שלפיהן הוא לא מודע לתעשיית ההברחות. קשה לראות איך היה יכול להיות כל כך קרוב למישהי מרכזית כל כך בתעשייה זו, מבלי שהיה לו מושג מה קורה.
פרטים אחרים לא מציגים את הואנג בצורה חיובית. למשל, בנובמבר 2023 נבחרה כספקית ענן רשמית של אנבידיה – סטטוס נחשק שמספק לחברות גישה מועדפת לשבבים החברה. מדובר בסטטוס שחברות אמריקאיות רבות, ותיקות ומוכרות הרבה יותר, היו שמחות לקבל. מדוע נבחרה דווקא מגהספיד, והאם היחסים של ג'נסן עם אליס שיחקו תפקיד בכך? לפי בלובמרג, מגהספיד גם ייבאה סחורה בשווי גדול פי כמה אלפים מיתרות המזומן שלה. בסך הכל, היא ייבאה מוצרי אנבידיה בשווי של 4.6 מיליארד דולר.
הואנג ואנבידיה גם ידעו על החקירה שניהלה מחלקת הסחר נגד מגהספיד, ואף בחשה בה. לפי בלומברג, בסוף קיץ 2025 היועץ המשפטי של אנבידיה, טים טיטר, התקשר לג'פרי קסלר, ראש הלשכה לתעשייה וביטחון (BIS) במחלקת הסחר, וביקש מידע על חקירת מגהספיד, ובפרט האם BIS היתה קשורה למעצרה של אליס בסינגפור. בשבועות שלאחר מכן, הצוות שהוביל את החקירה נגד מגהספיד הוגבל ביכולתו לבחון את החברה, ונדרש להעביר את כל הבקשות מאנבידיה דרך קסלר ולקבל אישור מראש לפני פנייה לחברה.
טיטר גם שלח אימייל לאחד מחברי הצוות החוקר וביקש להיפגש אתו. העובד סירב לפגישה, וטיטר הגיב שאינו מבין מדוע מכיוון שקסלר נתן את אישורו. העובד העביר את האימייל לקסלר, שהורה לו לטפל בסוגייה בהתאם לכללים. לפי הניו יורק טיימס, זמן לא רב לאחר תקרית זו, החקירה הועברה מ-BIS למשרד המשפטים.
המבנה השטוח של אנבידיה – כמעט בלי דרג ביניים כאשר 80 עובדים מדווחים ישירות להואנג – לא מתיר לו מחסה. פעולות אלו לא היו מתבצעות ללא הוראתו או לכל הפחות הסכמתו של הואנג. ואם הואנג הפעיל את הכוח של אנבידיה על מנת להשפיע על החקירה של הממשל האמריקאי נגד החברה של המאהבת שלו, מדובר לכל הפחות במשבר אמון חמור הרבה יותר מסתם רומן שהוסתר.
בסיכומה של הפרשה, לפחות ממה שידוע עד כה, על הואנג מוטל צל כבד של פעילות מאינטרסים נגועים בגלל רומן; ברמה של אנבידיה עצמה אבל גם ברמה הרחבה יותר של השפעה על הממשל ודעת הקהל הציבורית בכל הנוגע למדיניות ייצוא השבבים לסין. ברור שתמיד הוא פעל מאינטרס כלשהו, אבל הסברה היתה שהוא עושה זאת מהאינטרס העסקי המובן של אנבידיה: למכור כמה שיותר שבבים לכמה שיותר לקוחות בכמה שיותר מדינות.
הגילויים שלמעשה הוא פעל מאינטרסים אישיים לא כשרים, על מנת לקדם את החברה של המאהבת שלו, מחסלים כל אמון שהיה לו כלפי חוץ ובתוך החברה עצמה. הואנג הבין שהוא כבר לא יכול להגיע ל-GTC ולנאום בנחישות על הצורך למכור שבבי AI בסין, שאף אחד כבר לא יקנה את הסחורה שהוא מוכר. וזה עוד לפני גילויים בעיתיים עוד יותר שאולי נמצאים בפתח. התפטרות היא הפתרון היחיד.
הואנג היה הסיפור שאמריקה אוהבת לספר על עצמה, התגלמות החלום האמריקאי. מהגר מטאיוון שבגיל 10 נשלח על ידיו הוריו לארה"ב לחיים טובים יותר, אבל בגלל טעות פטאלית הגיע עם אחיו, במקום למוסד לימודים יוקרתי לפנימייה לנערים בעייתיים. שם, ניקה במשך שנים תאי שירותים.
בגלל שהיה מהגר עם מבטא מוזר והילד הקטן במחזור שלו הוא היה מטרה לבריונות. כדי להדוף את הביריונים, סיפר להם שיש לו כישורי קונג-פו סטייל ברוס לי. ההמצאה נחשפה במערומיה בקטטה הראשונה שהשתתף בה. חברים מאותה תקופה מספרים אבל שהוא תמיד נלחם בחזרה, בשיא הנחישות, ומעולם לא היה בצד המפסיד. זו הנחישות שלקחה אותו לסטנפורד, לבנות את אנבידיה על בסיס חזון שמעטים האמינו בו, שהחדירה בו את היכולת לקדם ולדחוף את החברה לאורך שנים שבהן תמיד היתה במרחק של 30 יום מפשיטת רגל, לפתח את הבסיס הטכנולוגי למהפכת ה-AI ולמשוך עד הרגע שבו התפוצצה המהפכה, והזניקה את אנבידיה לצמרת הכלכלה העולמית והפכה את הואנג לכוכב הזוהר שלה.
זה הסיפור אמריקאי קלאסי. מפלתו, היא סיפור אמריקאי לא פחות: שיכרון של מרדף חסר פשרות אחרי כוח וכסף, שהוביל לטשטוש גבולות ולכיפוף חוקים על מנת לשרת את הצמיחה הבלתי נגמרת. הרעב, הפעם המטאפורי, לצמיחה בלתי פוסקת, לגדילה בכל מחיר, להרחבת הפעילות של אנבידיה לכל נקודה אפשרית, הוא זה שבסופו של דבר הוביל למפלתו של הואנג. יצר את העיוורון, אולי מרצון, לכך שהוא מכניס אותו ואת אנבידיה למצב בעייתי מוסרית ועסקית. כשהכל יצא לאור, הואנג הבין שאין לו עוד אמינות – לא בעיני החברה שלו ולא בעיני הציבור. שאולי הדרך הטובה ביותר היא לקחת צעד אחורה, ולתת לשטח להרגע קצת.
אל תדאגו לו יותר מדי. האמריקאים (וכולנו, בעצם) אוהבים סיפור הצלחה, אוהבים עוד יותר סיפורי עלייתו ונפילתו, אבל הכי משוגעים על סיפורי קאמבק. הואנג, בגיל 63, עוד לא אמר את המילה האחרונה.
