פרשנות
האקזיט של וויז מסמן את היעד הבא ליזמים ישראלים
מכירת חברת הסייבר בת החמש בלבד לגוגל תשמש כמקפצה למאות חברות ישראליות שצומחות בתחום. עסקת הענק גם מאותתת למשקיעים הזרים שלמרות הטרלול בירושלים, אפשר לבצע מהלכים עסקיים גדולים בתל אביב
1. בראשית היתה ICQ. היא הכירה ב־1998 לישראלים את עולם האקזיטים וחשפה אותם בפעם הראשונה לקונספט של התעשרות מהירה בגלל מוצר טכנולוגי. הסטארט־אפ שהקימו שלושה חבר'ה צעירים עם שיער ארוך נמכר ב־407 מיליון דולר ל־AOL.
התחנה הבאה של קטר ההייטק היתה WAZE, שהראתה שאפשר לפתח מוצר שיהיה שווה מיליארד דולר עבור חברת ענק אחרת, במקרה שוב גוגל. תג המחיר קבע עוגן מחשבתי חדש עבור היזמים הישראלים והניח את התשתית למפץ היוניקורנים שהגיע כעבור כמעט עשור.
ב־2017 היתה זו מובילאיי שמעבר לשווי השיא של 15 מיליארד דולר, עשתה עוד משהו, חשוב אפילו יותר מהכסף עצמו - היא יצרה תשתית להקמת תעשייה חדשה לגמרי בישראל: הרכב האוטונומי. בתוך שנים ספורות הפכה ישראל למוקד עלייה לרגל לכל מי שרצה לפתח משהו בתחום החדש ולמרות העיכובים במימוש החזון, בהשראת ההצלחה של מובילאיי הוקמו פה עוד עשרות חברות, חלקן הונפקו בוול סטריט ומאות פטנטים נרשמו על ידי מהנדסים ישראלים. בדו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG מ־2020 דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד של טכנולוגיה וחדשנות בתחום הרכב האוטונומי, כשהיא עוקפת אפילו את ארצות הברית במספר חברות לנפש שעוסקות בתחום. סייבר בישראל לא זקוק לדחיפה, כבר היום ישראל מדורגת במקום השני בעולם אחרי ארצות הברית בהשקעות בסייבר ובמספר הסטארט־אפים. גם חלק גדול מענקיות הסייבר הציבוריות הן בעלות זיקה ישראלית מפאלו אלטו, עבור בצ׳ק פוינט, ועד ורוניס וסייברארק. ובכל זאת, העסקה תשמש כמקפצה למאות חברות הסייבר הצעירות שצומחות היום במדינה בזכות הוולידציה האולטימטיבית שמספקת וויז ל״יזראלי סייבר״.
עסקת וויז היא התחנה המכוננת הבאה במסע של הקטר הזה ולה עשויות להיות השלכות בכל המישורים. וויז מעלה את החלום של היזם הישראלי לשלב הבא. מנכ"ל וויז אסף רפפורט, אחד מילדי הפלא של ענף הסייבר הישראלי, שכבר עשה אקזיט אחד לפני כמה שנים, סיפק אתמול הסבר וגם הצצה למה הסייבר יכול להיות בישראל: ״בארצות הברית, הבוגרים הטובים ביותר של האוניברסיטאות הולכים לעבוד בתעשיית הפיננסים שהיא הסמל של המדינה. הסייבר הופך להיות הוול סטריט של ישראל״.
אף שמייסדי סטארט־אפים הם אנשים עתירי דמיון ומעוף, חלקם זקוקים למודל לחיקוי או לבנצ'מרק, רף מסוים, שהם יכולים לעקוף. מכירת חברת הסייבר בת החמש בלבד לגוגל ב־32 מיליארד דולר במזומן ועוד 1.5 מיליארד דולר בבונוסים לשימור עובדים, היא בדיוק אירוע כזה. היא מספרת ליזם הישראלי מה יכול להיות ואיזה מחסום עוד ניתן לעבור.
אבל הרגע ההיסטורי הוא לא רק מצד המוכר, אלא גורם לשינוי תפיסתי גם בצד הרוכש. בעלי המניות הגדולים בוויז הן כל קרנות הענק המובילות מהסיליקון ואלי, החל מסקויה ועד אנדריסן הורוביץ, שרושמות עתה תשואות חסרות תקדים של פי 20 ויותר על ההשקעה. גוגל כמובן לא תכננה להכריז על רכישת וויז דווקא ביום שבו ישראל שבה למלחמה בעזה, אבל דווקא העיתוי הזה, שלא גרם לה לשנות את תוכניותיה, אומר הרבה. הוא בעיקר מאותת לגופים רבים, שמאז המלחמה יושבים על הגדר וממתינים להתייצבות המצב בישראל, שניתן לבצע מהלכים עסקיים גדולים בתל אביב חרף הטרלול בירושלים. חשיפת הסיפור של וויז בתקשורת העולמית מגלה גם צד אחר של ישראל ומעלה את תעשיית ההייטק המקומית למשחק של הגדולים ביותר.
2. הבונוס לשימור 1,800 עובדי וויז, כמחציתם בישראל, אינו מקרי. סביר להניח שהוא גם אחד ההבדלים המרכזיים בין העסקה לפי שווי של 23 מיליארד דולר עליה דובר ביולי שנה שעברה, למה שנסגר בסופו של דבר שלשום. העובדים תמיד היו בבת עינו של אסף רפפורט, שעומד בראש החברה. גם כשעוד היתה יוניקורן צעיר שנכנס לתקופת משבר אחרי שנות הגאות, הוא המשיך להתעקש על התנאים המפנקים ביותר לעובדים, מהתגמול ועד לטיולים ואירועים שיש מי שרואה אותם כמוגזמים. האחרון שבהם התקיים ימים ספורים לפני הכרזת גוגל על הרכישה. כעת עובדי וויז עומדים ליצור שכבת עושר חדשה, באופן שלא נראה כאן מ־2021 ושמזכיר את מכירת המניות הגדולה של 1.5 מיליארד דולר על ידי מייסדי ועובדי איירון סורס כשהיא הונפקה בוול סטריט. אז דיברו על כך ש"נגמרו הפנטהאוזים בתל אביב" כי עובדי החברה חטפו את כולם. כאן 1.5 מיליארד דולר מתחלקים רק בין העובדים, כמעט אלף מתוכם בישראל, והמייסדים והקרנות מקבלים בנפרד את המיליארדים שלהם. הכל במזומן.
גוגל לא פירטה כמה זמן יידרשו העובדים להישאר כדי להיות זכאים לבונוס השימור, אבל התקופה המקובלת היא 4-3 שנים. גוגל אומנם מקבלת עם רכישת וויז מוצר שעובד ונמכר, אך עדיין מדובר במכפיל הכנסות חזוי מאוד גבוה, של 32, יחסית לרמות המכפילים בתעשיית הסייבר היום – פאלו אלטו וגם צ׳ק פוינט נסחרות לפי מכפילים נמוכים מ־20. היא צריכה שעובדי וויז יישארו כדי לבסס עליהם את פעילות הסייבר החדשה שלא הצליחה להיבנות עם רכישת מנדיאנט ב־5.4 מיליארד דולר ב־2022. כדי להצדיק עבור המשקיעים את המחיר החריג שהיא משלמת עבור החברה, גוגל צריכה שהטאלנטים, גם הישראלים, יישארו והרבה זמן.
3. גוגל לא ויתרה, למרות הסירוב של מייסדי וויז להצעה הקודמת של 23 מיליארד דולר, היא המשיכה לחזר אחר החבורה מתל אביב במשך יותר מחצי שנה. יתרה מכך, מעצם ההודעה שלשום שהעסקה תושלם רק ב־2026 ברור שגוגל מבינה שיהיה במסלול מכשול רגולטורי שיימשך זמן רב. ולמרות הסיכונים היא שמה גם מענק ביטול עסקה חריג למדי של 3 מיליארד דולר, מה שמספק עוד איתות לנחישותה להשלים את העסקה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מהווה פקטור חיובי וחשוב ביציאה למהלך של גוגל, אך היא תצטרך לעבור משוכות גם באירופה. בהכרזה על העסקה בגוגל התאמצו לשדר שני דברים שאמורים להקל עליה מול הרגולטור: וויז תהיה חלק מחטיבת הענן, שהיא הפעילות הקטנה יחסית של ענקית הטק ולכן מהווה יעד קריטי פחות להגבלים עסקיים. המישור השני שהדגישה גוגל נועד לאוזני אנשי וויז שרוצים לשמור על העצמאות, אך גם לרגולטור: מנטרת ה"מולטיקלאוד", הרחבת התפיסה שארגון חייב לפזר את התשתית שלו בין שני עננים לפחות. כך תוכל גוגל למכור את מוצרי וויז גם לארגונים שעובדים עם הענן של יריבותיה המרות אמזון ומיקרוסופט. לוויז יש היום הסכמי פעולה משמעותיים הן עם AWS והן עם AZURE, והמוצר שלה עובד מצוין עם שני העננים, כמו גם עם זה של גוגל, השאלה היא אם אמזון ומיקרוסופט ירצו לחזק את המתחרה.
אם גוגל תצליח להשלים את הפרויקט השאפתני, העסקה לרכישת וויז תיזכר לא רק כרכישה הגדולה ביותר שלה והגדולה ביותר בהיסטוריה הישראלית, אלא גם כזו שירתה את יריית הפתיחה בחזרת המיזוגים והרכישות הגדולים, שכמעט ונעלמו בשנים האחרונות. התעוררות כזו תקרין גם על שוק ההנפקות וכמובן גם על תיאבון המשקיעים לחברות טכנולוגיה.
