פחות סטארט-אפים יוצאים מהאקדמיה ובאוצר יוזמים רפורמה
מאז 2021 נרשמת ירידה עקבית במספר החברות שנולדות מחברות מסחור ידע באוניברסיטאות - ב-2024 ירד מספרן ב-13% ובקשות הפטנטים צללו ב-14%. האוצר, רשות החדשנות והאוניברסיטאות חתמו על מזכר הבנות שנועד לקצר תהליכים, להגדיל תקציבים ולהחזיר יזמים לחיק האקדמיה
פחות סטארט-אפים נולדים באקדמיה ובמשרד האוצר מנסים להעיר את הפעילות באמצעות רפורמה מקיפה. פעילות מסחור ידע של האקדמיה הישראלית הולידה הצלחות היסטוריות שהמפורסמות שבהן מובילאיי שנולדה באוניברסיטה העברית ותרופת הקופקסון של טבע שיצאה ממכון ויצמן.
במשך שנים חברות מסחור ידע, שמלוות את הסטארט-אפים בתחילת דרכם ונהנות מתמלוגים מההכנסות שלהן, היו יחידות קטנות ורווחיות בצורה חריגה בתוך האוניברסיטאות. אלא שבשנים האחרונות נרשמת ירידה בפעילות מסחור הידע, הן במדדים של מספר הסטארט-אפים שנולדים מתוך האקדמיה והן במספר הפטנטים הנרשמים. על רקע הקיפאון יזם אגף התקציבים באוצר שורה של שינויים ותמריצים במטרה להעיר את הפעילות המנומנמת שבעבר הייתה אסטרטגית יותר.
בעקבות עבודה משותפת של האוצר עם רשות החדשנות, הות"ת וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) נבנתה רפורמה בעלת ארבעה סעיפים מרכזיים. כל האוניברסיטאות הגדולות חתמו על מזכר ההבנות שמפרסם היום האוצר, פרט למכון ויצמן, שחברת מסחור הידע שלו בשם "ידע", נחשבת לאחת החזקות ביותר בישראל.
באוצר ובאקדמיה מוטרדים מכך שישראל כמדינה עדיין מוגדרת כאחת המדינות החזקות ביותר במחקר היישומי ומגישה בקשות למענקי מחקר רבים, אך מאז 2021 בולטת מגמת ההיפרדות בין המחקר למסחור ידע. כך למשל, על פי דו"ח שהתפרסם לפני חודשיים ומתייחס לשנים 2024-2023 מתברר כי ב-2024 חלה ירידה של 13% ל-81 במספר הסטארט-אפים שהוקמו עם מעורבות של חברות מסחור ידע. מספר בקשות הפטנטים שהוגשו על ידי חברות מסחור ידע צלל ב-14% ל-562.
כתוצאה מכל אלה נרשמה גם ירידה של 2.5% בהכנסות המצרפיות של חברות מסחור ידע שירדו מתחת למיליארד שקל והסתכמו ב-992 מיליון שקל ב-2024. בשיא המכירות של הקופקסון על ידי טבע, ב-2012, הגיעו הכנסות של החברות לכמעט 2 מיליארד שקל. מתוך 10 אוניברסיטאות בישראל, ל-8 יש חברות מסחור ידע. באוצר ובאקדמיה מקווים להחזיר את היזמים לחיקה של האקדמיה באמצעות מספר תמריצים.
גורמים במשרד האוצר מסבירים כי תהליך גיבוש התמריצים לווה גם בשיתוף של חוקרים באקדמיה שהצביעו בעיקר על תהליכי עבודה מסורבלים בחברות מסחור הידע. על רקע זה אובחנו ארבע בעיות מרכזיות: תהליך החתימה על חוזה מול הסטארט-אפ ארוך מאוד, חברות מסחור הידע מעסיקות מספר קטן של העובדים, אך צריכות להתפרס על כל תחומי הידע הטכנולוגי, מה שמקשה על תפקודן. כמו כן התקציבים שהן מקבלות מהמוסדות האקדמיים נמוכים מאוד והחסמים הרגולטוריים וחסמי מיסוי גדולים. בעבר ליזמים הייתה נכונות גדולה יותר להתמודד עם הסרבול, אך לאור הזמינות הגדולה של הון פרטי מקרנות הון סיכון, העניין במסגרת האקדמית ירד.
על פי מזכר ההבנות שמוציא כעת משרד האוצר, יגובשו על ידי האוניברסיטאות 7 סוגים של חוזים אחידים שיתנו ודאות ליזמים. כל מוסד אקדמי יגבש ויפרסם את החוזים שלו. כמו כן תתאפשר עבודה עם חברות מסחור ידע חיצוניות בעלות התמחות ייחודית בתחום הרלוונטי לסטארט-אפ. תקציב חברות מסחור הידע יוגדל באמצעות מימון של עוד כמה עשרות מיליוני שקלים מרשות החדשנות ובנוסף לכך יוקם צוות ייעודי שיבחן את חסמי המיסוי והרגולציה.
"הרפורמה תסייע לחוקרים ולמוסדות לממש טוב יותר את הפוטנציאל הגלום בידע שנוצר באקדמיה, ותעמיק את החיבור בין מצוינות מחקרית לבין חדשנות ויזמות, תוך תרומה משמעותית לתעשיית ההייטק ולמשק הישראלי", ציינו פרופ' עמי מויאל, יו"ר ות"ת ופרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר ור"ה הוסיף: "הרפורמה החדשה מייצרת לראשונה מסלול מהיר, אחיד וישיר מהמעבדה לשוק הגלובלי, דבר שאנחנו מתכוונים יעודד את מעבר הידע מהאוניברסיטאות אל התעשייה".
