ריאיון
"בתוך חמש דקות אביגדור וילנץ החליט להשקיע בנו"
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת אסטרה לאבס צומחת במהירות בשוק תשתיות הבינה המלאכותית וצפויה להרחיב את מרכז הפיתוח הישראלי ל-200 עובדים.
- המשקיע הישראלי אביגדור וילנץ היה הראשון להשקיע בחברה לאחר פגישה קצרה שבה זיהה את הפוטנציאל בטכנולוגיית הקישוריות.
- נשיא החברה מדגיש כי צוואר הבקבוק המרכזי בבינה מלאכותית עבר מכוח עיבוד ליכולת העברת נתונים וליעילות אנרגטית.
"בתוך חמש דקות אביגדור וילנץ החליט להשקיע בנו", כך מספר לכלכליסט סנג'יי גאג'נדרה, נשיא Astera Labs, על הרגע שבו משקיע ההון סיכון הישראלי החליט לתמוך בהקמת החברה האמריקאית, שהפכה לאחת החברות הבולטות בתחום התשתיות לשוק הבינה המלאכותית. “היו גם שותפים ישראלים נוספים שהשקיעו בחברה, אבל אביגדור היה המשקיע הראשון שלנו, הראשון שכתב לנו צ’ק”.
אסטרה לאבס, שנוסדה ב־2017, ומפתחת שבבים ותשתיות קישוריות למרכזי נתונים של בינה מלאכותית, מעסיקה כ־756 עובדים בעולם. החברה, שנסחרת בנאסד"ק, צפויה להרחיב את מרכז הפיתוח הישראלי לכ־200 עובדים עד סוף השנה. ב־2025 זינקו הכנסותיה ב־115% לסכום של 852.5 מיליון דולר, וברבעון השני של 2026 הסתכמו ההכנסות ב־392.4 מיליון דולר, יותר מפי שניים לעומת הרבעון המקביל. שווי שוק החברה עומד על כ־60 מיליארד דולר, כשמתחילת השנה עלתה מנייתה ב־120%.
סנג׳יי גאג׳נדרה (51)
תפקיד:
מייסד שותף, נשיא ומנהל התפעול הראשי של אסטרה לאבס.
תפקידים קודמים:
: ניהל את פעילות הממשקים המהירים של טקסס אינסטרומנטס; תפקידי ניהול מוצר ופיתוח תוכנה ב־National Semiconductor
השכלה:
תואר שני בהנדסה בניהול הנדסי מאוניברסיטת קולורדו בולדר
דבר נוסף:
סנג׳יי ושני שותפיו הקימו את אסטרה לאבס במוסך בסיליקון ואלי. ב־2026 זכו השלושה בפרס יזמי השנה העולמיים של EY
גאג'נדרה מנהל את הפעילות העסקית והתפעולית של החברה מאזור מפרץ סן פרנסיסקו. הוא ושני מייסדי אסטרה הנוספים הגיעו מ־(Texas Instruments (TI, ולפני כן עבד גאג'נדרה ב־National Semiconductor, תחילה כמהנדס ובהמשך בתפקידי ניהול עסקי. לשתי החברות היתה פעילות משמעותית בישראל, והוא עצמו מבקר במדינה מאז 2007. "אני אוהב את ישראל, את האוכל ואת האנשים", הוא אומר.
לדבריו, הקשר עם וילנץ התחיל עוד לפני אסטרה: "ב־TI ניהלתי את עסקי שבבי התקשורת והקישוריות, ועבדתי מאוד קרוב עם Annapurna Labs. סיפקנו שבבים שהיו דרושים לכרטיסי הרשת של אמזון. הקשר עם וילנץ התחיל ב־2013 ונמשך גם לאחר שאמזון רכשה את Annapurna. מערכת היחסים הזו הפכה בסיס לתמיכה שקיבלנו כשהקמנו את אסטרה”.
מתי החלטתם להקים את אסטרה?
"עזבנו את TI בספטמבר 2017. הצגנו ל־TI את הרעיון שלנו — שהבינה המלאכותית תדרוש שינוי משמעותי בארכיטקטורה של מרכזי הנתונים. ב־TI חשבו אז שזה תחום נישתי מדי ושלא כדאי להשקיע בו. אמרתי שאם TI לא תשקיע, אנחנו נעשה את זה בעצמנו. בתוך חודש בנינו תוכנית עסקית. בנובמבר 2017 נפגשנו עם אביגדור. הרעיון היה שהשרתים משתנים — במקום מעבדים בלבד יהיו בהם GPUs, Smart NICs ורכיבים נוספים, והם יצטרכו להעביר כמויות עצומות של מידע ביניהם. הבנו שהקישוריות תהפוך לבעיה מרכזית".
מה קרה בפגישה עם וילנץ?
"הצגנו לו את הרעיון, ובתוך חמש דקות הוא החליט להשקיע. אחרי ששומעים סיפורי אימה על גיוסי הון שבהם צריך להיפגש עם 50 או 60 משקיעים, זה היה מדהים. הוא קם, כתב על הלוח את המספרים שלפיהם הוא רוצה להשקיע — pre money ו־post money — ואני מתחת לשולחן חיפשתי בגוגל מה בדיוק המשמעות של המונחים האלה. הגיוס קרה מהר מאוד, עם אחד ממשקיעי השבבים הטובים ביותר שאפשר היה לבקש — אביגדור. מאז לא הסתכלנו לאחור".
עד כמה אביגדור היה מעורב בימים הראשונים של החברה?
"הוא מאוד אוהב את השלבים המוקדמים. ככל שחברה גדלה ומתבגרת הוא פחות מתעניין, אבל הוא טכנולוג בנשמה ואוהב טכנולוגיה ושבבים. מהימים הראשונים הוא היה מעורב מאוד כיועץ. עזר לנו לקבל החלטות, פתח דלתות וחיבר אותנו לאנשים. גם אביגדור וגם השותפים שלו היו משמעותיים מאוד עבורנו. מנואל אלבה, שהיה שותף של אביגדור, הוא היום יו"ר הדירקטוריון של אסטרה".
למעשה, מה שהצגתם לו ב־2017 היה הרעיון שעומד היום במרכז תעשיית ה־AI – שהבעיה אינה רק כוח העיבוד, אלא גם היכולת להעביר את כמויות המידע בין הרכיבים.
"בדיוק. הבינה המלאכותית משנה תעשיות שלמות, והתשתית צריכה להשתנות יחד איתה. כוח העיבוד השתפר מאוד, ולכן צווארי הבקבוק עוברים לקישוריות, לזיכרון ולרשת. אנחנו מתמקדים בלהעביר את המידע בתוך מרכזי הנתונים של ה־AI".
1 צפייה בגלריה
מימין גיא אזרד מנכ"ל מרכז הפיתוח של אסטרה לאבס ואביגדור וילנץ מייסד ויו"ר הבאנה לאבס
(צילומים: יובל חן, אייל טואג)
ענקיות הטכנולוגיה מתחילות לבנות בעצמן רשתות ושבבים. גוגל עושה זאת, אמזון עושה זאת באמצעות Annapurna ועוד. איך אסטרה יכולה להבטיח שיהיה לה מקום בעולם שבו ההייפרסקלרים מנסים לעשות הכל בעצמם?
"כל טכנולוגיה חדשה מתחילה במרוץ לשלוט בה, אבל בסופו של דבר שווקים פתוחים ושרשראות אספקה מגוונות מנצחים. אנחנו רוצים לאפשר ללקוחות לעשות AI Your Way — לבחור את הארכיטקטורה שמתאימה להם. אנחנו עובדים עם מגוון רחב של טכנולוגיות ולקוחות ולא קשורים לארכיטקטורה אחת, ל־GPU אחד או להייפרסקלר אחד. אנחנו מספקים את שכבת הקישוריות, כולל שבבים, תוכנה ופתרונות לרשת ולחיבור בין רכיבים. לכן גם אם חברה מסוימת מפתחת חלק מהטכנולוגיה בעצמה, היא עדיין יכולה לעבוד איתנו".
אבל חברות אחרות יכולות לומר שהן לא צריכות אתכם. אנבידיה יכולה לומר שהיא תספק את הקישוריות בעצמה.
"קל יותר להגיד את זה מאשר לעשות את זה. אנבידיה מתמקדת בליבת כוח העיבוד. ל־NVLink שלה יש טכנולוגיה וקניין רוחני משלה, ואנחנו לא מנסים להתחרות בה ישירות. להפך, הכרזנו על שיתוף פעולה סביב NVLink Fusion, שמאפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו גם במאיצים מותאמים אישית.
"במקביל, אנחנו עובדים עם חברות רבות אחרות. הטכנולוגיה שלנו נמצאת כיום בחלק עצום ממרכזי הנתונים שנבנים בעולם. ההערכה שלנו היא שתשעה מתוך עשרה מרכזי נתונים שנפרסים כיום משתמשים בטכנולוגיה של אסטרה. השוק כל כך גדול שאם נוכל להמשיך ולהכפיל את ההכנסות, מבחינתנו זה מספיק".
מה התפקיד שאתה רואה לישראל בעתיד של אסטרה?
"ישראל היא אחד המרכזים שבהם אנחנו מתכוונים להשקיע משמעותית ולהמשיך להגדיל את הצוות. יש לכך שתי סיבות. הראשונה היא המורשת העמוקה של ישראל בטכנולוגיות נטוורקינג. הרבה חברות משמעותיות בתחום התחילו בישראל, ויש כאן כמות גדולה של אנשים מוכשרים. אבל מעבר לכישרון, יש כאן מנטליות. ישראל היא שוק מאוד מהיר ותחרותי, ואנשים כאן רגילים להתמודד עם אתגרים, לקחת סיכונים ולהיות בטוחים ביכולת שלהם לבנות טכנולוגיה שמשנה את האופן שבו AI נפרסת. השילוב הזה של יכולות ומנטליות הופך את ישראל למקום מושלם עבורנו. אנחנו חברה שמונעת על ידי הנדסה ולא מפחדת מאתגרים גדולים. יש הבדל בין חברה גדולה שפועלת בישראל לבין חברה שבה המרכז הישראלי הופך להיות חלק מהלב והנשמה של חברה שעדיין רוצה לחדש ולעשות דברים שלא נעשו קודם. ישראל היא מקום שאנחנו רוצים להשקיע בו".
לדברי גיא אזרד, שמוביל את הפעילות בישראל, המרכז המקומי כבר אחראי על חלקים מרכזיים במפת המוצרים של החברה. "המרכז בישראל עובד על הדורות הבאים של Scorpio (טכנולוגיית החברה), כולל שבבים שיתמכו ברוחב פס של יותר מ־100 טרה־ביט לשנייה, ועל פתרונות המותאמים לצרכים של לקוחות ספציפיים. המשמעות היא שהצוות כאן מחזיק באחריות על תחומים מרכזיים במפת המוצרים של החברה, והוא קריטי להצלחתה.
"התחרות על מהנדסים בישראל אמיתית, ובסופו של דבר אנשים בוחנים מה הם יוכלו לבנות וכמה השפעה תהיה להם. אנחנו נמצאים בנקודה יחסית נדירה: אסטרה כבר נהנית מצמיחה ומומנטום עסקי משמעותיים, אבל עדיין נבנית, גדלה ועובדת בקצב של סטארט־אפ. זה מאפשר למהנדסים לקחת אחריות רחבה ולהשפיע".
התחלתם בישראל עם רכישה של Pliops, ולאחרונה רכשתם חברה נוספת בגרמניה, Xsight. האם זו תהיה האסטרטגיה שלכם גם בעתיד – לרכוש חברות וכישרונות?
סנג’יי: "זה שילוב של הכל. יש לנו מותג חזק סביב ביצועים וחדשנות, והלקוחות והשותפים מביאים לנו כל הזמן רעיונות למוצרים וטכנולוגיות חדשות. במקביל, אנחנו צריכים אנשים. אי אפשר לצמוח בקצב שאנחנו רוצים רק באמצעות גיוס אורגני. לכן אנחנו מחפשים גם רכישות שיביאו אנשים, טכנולוגיות ויכולות שיאפשרו לנו להאיץ את הצמיחה ולשרת טוב יותר את הלקוחות".
כלומר, כשאתם מחפשים רכישות, אתם לא מחפשים בהכרח חברות גדולות, אלא בעיקר צוותים וטכנולוגיות שיכולים להשתלב באסטרטגיה שלכם?
"נכון. אנחנו כבר רואים מומנטום אורגני בתחומים כמו רשתות, אופטיקה והרחבת זיכרון. אנחנו עובדים מקרוב עם ההייפרסקלרים ויודעים מה הם יצטרכו בעתיד. אם יש טכנולוגיה או צוות שיכולים לעזור לנו להתמודד עם האתגרים האלה ולהאיץ את הדרך, אנחנו נבחן רכישה. אנחנו לא צריכים רכישה כדי לייצר הכנסות או להיכנס לשוק חדש. אנחנו צריכים סיבה ברורה — משימה שהשוק והלקוחות כבר מאמתים".
אנחנו רואים כיום השקעות צולבות בין חברות. אנבידיה, למשל, רוכשת טכנולוגיה מחברות ובמקביל משקיעה בהן. האם זה משנה את האופן שבו התעשייה מתנהלת?
"כן, וזה כבר קורה. לאמזון יש, למשל, warrant באסטרה — זכות לרכוש מניות במחיר שנקבע מראש בהתאם למוצרים שאנחנו מוכרים לה, והיו כמה סבבים של warrants כאלה. גם אנבידיה משתמשת במבנים דומים. האקו־סיסטם בעצם תומך בעצמו. תשתיות AI דורשות כמויות עצומות של הון. המבנים האלה מאפשרים לחברות להתרחב מהר יותר ולבנות את התשתית הדרושה".
אבל הסקייל השתנה מאוד.
"בהחלט. אנחנו מדברים על השקעות של מיליארדי דולרים, סכומים שלפני כמה שנים נראו בלתי נתפסים. אבל במקביל צריך לראות גם הכנסות. בחודשים האחרונים קיבלנו הוכחות משמעותיות לכך שהלקוחות מתחילים לייצר הכנסות מהשימוש ב־AI, וזה משנה את כל התמונה".
אבל החברות עדיין לא פתרו את שאלת הרווחיות.
"אני לא מודאג. אנחנו רואים צמיחה מאוד חזקה בהכנסות ובמוניטיזציה של AI, ואני מאמין שהרווחיות תגיע בעקבותיה. גם אצלנו באסטרה השימוש ב־AI גדל במהירות, לא רק בהנדסה אלא גם בתחומים כמו משאבי אנוש, למשל בסינון מועמדים. מאז תחילת השנה ההוצאה שלנו על כלי AI גדלה בערך פי 40. ברגע שאנשים מתחילים להשתמש ב־AI ומגלים שהם יכולים להיות יעילים יותר, אין דרך חזרה. זה כמו מחשבון — ברגע שהמצאת אותו, אף אחד לא רוצה לחזור לחשב הכל ביד. השד יצא מהבקבוק".
האם השימוש הגובר ב־AI יאפשר לחברות להעסיק פחות אנשים?
"AI תאפשר לאותו מספר אנשים לעשות הרבה יותר. אנחנו דווקא גדלים במהירות וממשיכים לגייס. אבל כוח העבודה הקיים יכול לקחת על עצמו יותר פרויקטים. היום בערך 90%-80% מהתכנון של שבב אצלנו נעשים בעזרת כלי AI. בעבר אם היה לנו משאב מוגבל, היינו צריכים לבחור איזה פרויקט לבצע קודם. היום שני מהנדסים יכולים לעבוד על כמה דברים במקביל. תהליך פיתוח השבבים ישתנה באופן דרמטי, וכך גם התפוקה של המהנדסים".
האם בעתיד עדיין יהיה צורך בארבע שנות לימוד באוניברסיטה ובהכשרה מסורתית של מהנדסים?
"אני עדיין מאמין מאוד באוניברסיטה ובבסיס שמקבלים בה. אבל ייתכן שלא יהיה צורך באותה רמת הכשרה בתכנות עצמו. אתה לא בהכרח צריך לדעת ++C אם אתה יכול להסביר למערכת AI באנגלית מה אתה רוצה שהיא תעשה.
"מה שיישאר חשוב הוא להבין למה ואיך, לחשוב בצורה לוגית ולהבין מערכות. צריך לדעת להגדיר את הבעיה ואת המשימה, ואז להשתמש בכלים כדי לפתור אותה".
אבל אולי בעוד שנה גם הדברים שאתה מגדיר היום כבסיסיים יהיו לא רלבנטיים?
"בהחלט. כולנו נצטרך להשתנות. יכול להיות שחלק מהכישורים שאנחנו מגדירים היום כבסיסיים יהיו פחות חשובים, אבל יצירתיות, לוגיקה, תכנון פתרונות והיכולת להבין אם התוצאה נכונה יישארו. צריך לדעת מה לבקש מה־AI, לזהות כשהוא טועה ולחבר בין הרכיבים. הבסיס של החשיבה האנושית נשאר, גם אם הכלים משתנים".
האם אנחנו נמצאים בעידן שבו יקומו ענקיות טכנולוגיה חדשות, כפי שקרה בעידן האינטרנט?
"כן. בכל עידן נוצרו ענקיות חדשות. האינטרנט יצר חברות כמו סיסקו ו־Broadcom, עידן הרשתות החברתיות יצר את פייסבוק ומטא, ועידן המחשוב האישי יצר את מיקרוסופט ואפל. עידן ה־AI ייצור חברות ענק חדשות. אני מקווה ש־Astera תהיה אחת מהן. אני רוצה שבעוד שמונה או עשר שנים נסתכל אחורה ונראה שבנינו חברה איקונית של עידן ה־AI".
אתה חושב שהענקיות החדשות יהיו רק חברות חומרה?
"לא. יהיו חברות חומרה, תוכנה ואפליקציות. תחשוב למשל על מחקר רפואי — AI יכולה לאפשר לחברות לפתור בעיות שבעבר דרשו צוותים עצומים של מומחים. אנחנו נראה חברות חדשות שנבנות סביב היכולות האלה".
מה לגבי צריכת החשמל של מרכזי הנתונים? זו כבר בעיה של ממש.
"זו אחת הבעיות הגדולות ביותר של התעשייה. צריכת החשמל של מרכזי נתונים יכולה לגדול פי 10 או 15 בתוך ארבע עד חמש שנים. בעבר דיברנו על ארון שרתים (rac) של מחשוב כללי שצרך בערך 15 קילו־ואט. כיום במחשוב מואץ זה יכול להגיע ל־150 או 200 קילו־ואט.
"הבעיה היא שלא ניתן להקים את תשתית החשמל באותו קצב. לבנות תחנת כוח זה חמש עד שבע שנים. לכן גם אם יש לנו מספיק שבבים וזיכרון, לא תמיד יש מספיק חשמל להפעיל אותם. בשנים הקרובות יהיו צווארי בקבוק גם בזיכרון ובייצור שבבים, אבל אפשר לפתור חלק מהם בתוך שנתיים עד ארבע שנים. החשמל הוא בעיה קשה יותר, משום שתשתית פיזית לוקחת הרבה יותר זמן".
איך אפשר להתמודד עם המחסור בחשמל?
"צריך לשפר גם את יעילות השבבים וגם את ניצולת המערכת. אם אתה מצליח להפחית את צריכת החשמל ב־10%, אתה למעשה מייצר עוד 10% קיבולת באותה תשתית שכבר בנית. הבעיה היא לא רק צריכת החשמל של השבב. GPUs כיום מנוצלים בערך 52% הזמן. כמעט מחצית מהזמן הם מחכים לנתונים או לזיכרון, ובכל זאת צורכים חשמל. זו בדיוק הסיבה שהקישוריות הופכת להיות כל כך חשובה. בעידן ה־AI לא מספיק לבנות מעבד חזק יותר; צריך לוודא שכל המערכת יכולה להזין אותו במידע, לחבר בין כל הרכיבים ולנצל את כוח המחשוב שכבר קיים".
