מקום 2
חברת Unframe: מחברים את ה־AI הארגוני למציאות
Unframe מספקת מערכות AI מותאמות שמוטמעות בארגונים בתוך ימים. המודל העסקי: "שלמו רק אם אתם מרוצים"
Unframe
תחום:
תוכנה ארגונית לתמיכה במעבר ל־AI
הקמה:
2024
מייסדים:
שי לוי, לריסה שניידר, עדי עזריה
גיוסים:
50 מיליון דולר בשני סבבים מסרקה, Third Point ,Bessemer ,TLV Capital, Craft Venture
עובדים:
120, מהם כ־60 בישראל
המודל של Unframe מבוסס על פרדוקס. מצד אחד ניצבים צייצני הרשתות החברתיות שמתארים כיצד הם מצליחים לבנות בעצמם מוצרים שעד כה בנו רק חברות תוכנה גדולות, ובכך מייצרים היסטריה אצל משקיעים בוול סטריט שממהרים להיפטר ממניות חברות התוכנה שבהן הם מחזיקים; ומהצד השני: המציאות. מחקר עדכני של MIT מצא כי 95% מהפרויקטים העצמאיים שנוצרו באמצעות AI נוחלים כישלון כשמנסים ליישם אותם בתוך ארגונים. במלים אחרות: ההבטחות הגדולות קורסות מול בעיות אבטחה, באגים, התנגשות בין סוכנים שונים ומה לא.
Unfarme נכנסת לוואקום שנוצר ומציעה לארגונים מכל תחום לבנות עבורם פתרון מבוסס סוכנים AI. החברה מתחייבת לספק את הפתרון בתוך שבוע בלבד מהשלמת תהליך האיפיון של הבעיה לה נדרש מענה ה־AI ומבטיחה שמהלקוח ייגבה תשלום רק אם הוא יהיה מרוצה מהתוצאה. נכון לעכשיו למושג "מרוצה" אין קריטריונים מוגדרים.
"למרות כל הרעש בתעשיית התוכנה, לארגונים גדולים קשה לאמץ טכנולוגיות בינה מלאכותית ולהפיק מהן ערך אמיתי. אומנם נבנו אינספור סוכנים, אך מעטים מהם פתרו את הבעיה משום שבדרך כלל הם לא היו מדויקים ואמינים מספיק, או מכיוון שהם לא כיסו את כל התהליך העסקי. מה שנשאר היא ערימת ג'אנק לא שימושית", מסביר שי לוי, מייסד־משותף ומנכ"ל Unframe.
תוכל להסביר את השיטה שפיתחתם כדי לגרום לכל המערכות לפעול יחד בסנכרון?
"אף שבכל ארגון יש מגוון מחלקות שעשויות לעסוק בתחומים שונים לגמרי, אבני הבניין הטכנולוגיות שבהן משתמשים מאוד דומות. מה שאנחנו עשינו היה לבנות מעין ערכת אבני בניין בסיסיות, שאפשר לחשוב עליה כמו על לגו. אנחנו באים ללקוחות עם אבני הבניין הללו ובונים להם את מה שהם צריכים".
רמת הביטחון שמפגינים אנשי Unframe עשויה להישמע מוגזמת, אבל עד כה 50% מלקוחותיה הצהירו על כך שהם אכן "מרוצים", ושילמו לחברה עבור הפרויקטים שביצעה עבורם — שיעור גבוה למדי בהשוואה למודלים עסקיים רגילים שבהם הלקוח מודיע לספק התוכנה אם הוא ירכוש אותה ממנו לאחר ההתנסות. במקרה של Unframe, אם הלקוח מכריז על כך שהוא מרוצה לאחר תקופת שימוש שסוכמה מראש, התשלום עובר למודל SaaS רגיל — גביית דמי מנוי קבועים. Unframe החלה למכור את התוכנה שלה לפני פחות משנה אבל היא מדווחת על כך שכבר מכרה ביותר מ־10 מיליון דולר וכי היא צפויה להגיע לסיים את 2026 עם מכירות בהיקף של 50 מיליון דולר.
ללוי (34), יש כבר ניסיון בהקמת חברות. עוד לפני שמלאו לו 30 הוא הקים עם עוז גולן את סטארט־אפ הסייבר No Name שהפך לאחד מסמלי הבועה של 2021. הוא גייס 220 מיליון דולר ונחשב בתוך שנה ליוניקורן, אך ב־2024 נמכר לאקמאי האמריקאית תמורת סכום נמוך בהרבה: 450 מיליון דולר. לוי, שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיה של No Name, עזב את החברה זמן קצר תחילת המשא ומתן על מכירתה, וב־2024 הקים את החברה הנוכחית שלו עם עוד שניים מבכירי חברת הסייבר: לריסה שניידר שמשמשת סמנכ"לית תפעול, ועדי עזריה, שהפך לסמנכ"ל הפיתוח.
בתחום ה־AI, שבו מודלים עסקיים נשרפים במהירות בגלל פיצ'ר כזה או אחר שמשיקות אנתרופיק או גוגל, משקיעים מייחסים משקל גבוה מבעבר לניסיונם של היזמים, והסנטימנט החיובי כלפי Unframe ומייסדיה בהחלט ניכר כשבוחנים את גיוסיה. עד כה Unframe הספיקה להשלים שני סבבים: סיד של 12 מיליון דולר בהובלת קרן TLV הישראלית, וכמעט מיד לאחר מכן סבב A שהובילה בסמר האמריקאית. ברשימת המשקיעים בחברה אפשר למצוא בין היתר את קרן Third Point Ventures של דן לואב, את קרן Craft Ventures של דיוויד סאקס וגם את קרן Cerca Partners הישראלית שאותה מנהלים סמנכ"לי כספים מנוסים עם גישה לנתונים של כל תעשיית ההייטק המקומית.
"אנחנו צומחים בקצב מהיר יותר מכפי שקיווינו. אומנם כל שנייה קורה משהו וכמנכ"ל זה מאוד שוחק, אבל זה עדיף על פני שקט", אומר לוי, שמדווח שעד סוף השנה Unframe צפויה להעסיק 150 עובדים נוספים על 120 העובדים שהיא מעסיקה כיום כדי לעמוד בביקושים. היתרון במודל של החברה מזכיר באופן אירוני את מאנדיי הישראלית, אחת הנפגעות העיקריות מכניסת ה־AI לתחום התוכנה: החברה מתחילה את העבודה בארגונים בדרגי ניהול ביניים, שמתנסים בפרוייקטים נקודתיים, וככל שהם מרוצים, עוד ועוד מחלקות "נדבקות" ומבקשות לבנות סוכני AI שיטפלו בבעיות שלהן. כך, חלק גדול מהצמיחה מתבצע בתוך ארגונים ולא רק באמצעות תהליך מסובך ויקר להחתמת לקוחות חדשים לחלוטין.
כששואלים את לוי כיצד הוא רואה את עתיד תחום התוכנה, שבשנה האחרונה איבד עשרות אחוזים מערכו עקב החשש שפתרונות AI יהפכו את ענקיות התוכנה למיותרות, הוא מנסה להרגיע. "מה שרואים כיום במניות חברות התוכנה זה overshooting. ארגונים אמורים להתמקד בביזנס שלהם, ואם ארגון רוצה לחסוך 10–15 מיליון דולר על סיילספורס הוא כנראה ארגון מת".
על אף שלוי ושותפיו רוצים שהרפתקת היזמות השנייה שלהם תהיה רווחית יותר מהראשונה ומכוונים לצמיחה והנפקה, רוב הסיכויים הם שאם החברה תמשיך לצמוח בקצב הנוכחי, היא תהפוך עד מהרה למחוזרת מאוד. רשימת הרוכשים הפוטנציאליים ארוכה: מחברות תוכנה כגון SA ,Servicenow או סיילספורס, שירצו פתרון אינסטנט ללקוחותיהן, דרך חברות ייעוץ כגון מקינזי שחלק גדול מעיסוקן מתרכז בהעברת הלקוחות לעידן ה־AI, ועד חברות ענן שיהיו מעוניינות לספק לארגונים את כל חלקי השרשרת הערך תחת קורת גג אחת.
