בעוד המעצמות מנסחות מחדש את כללי המשחק הטכנולוגיים, ישראל עדיין משחקת לפי הספר הישן
העולם עבר לשפה של טכנולוגיה אסטרטגית, בעוד בישראל ממשיכים להדגיש את התחרותיות הכלכלית. השנים הקרובות צפויות לדרוש שילוב בין הגישות, תוך התאמה למציאות שבה קנה המידה אינו רק כלכלי
בשבועות האחרונים ארה״ב בוחנת הקלות ביצוא שבב ה־H200 של חברת אנבידיה, הנחשב לאחד הנכסים המרכזיים במירוץ הגלובלי להשגת חישוב מתקדם. לפי דיווחים, הממשל האמריקאי שוקל לאפשר מכירות מוגבלות לסין, לאחר תקופה של מגבלות יצוא מחמירות, במסגרת בחינה מחודשת של המדיניות הטכנולוגית־אסטרטגית מול בייג'ינג.
באותה תקופה, בישראל מקודמת רפורמת מס בעולמות ההייטק, הכוללת הסדרת מיסוי ה־carried interest, , הטבות למשקיעים זרים ותמריצים לפעילות קרנות. עיקרי הרפורמה, כפי שהוצגו על ידי רשות החדשנות ובניתוחים מקצועיים, כוללים שיעורי מס קבועים, פטור ממע״מ על carried interest והבהרות בנוגע למיסוי רווחי הון למשקיעים זרים.
שני האירועים הללו לכאורה אינה קשורים האחד לשני במישרין, אך בחינתם יחד מאירה על מצבה של הכלכלה הישראלית ברקע השינויים המתרחשים בזירה הגלובלית. בעוד שמדינות רבות מתאימות את מדיניותן לכללי משחק חדשים, בהם טכנולוגיה מוגדרת כנדבך מרכזי בביטחון הלאומי ובאסטרטגיה הכלכלית, ובעולם מתבצעים מאמצים משמעותיים לקידום חדשנות, דיפ־טק ושיתופי פעולה בינלאומיים, נראה שבישראל עדיין מתמקדים ברפורמות כלכליות מסורתיות, המבוססות על תחרותיות מס, אטרקטיביות למשקיעים וניידות פעילות.
חוק CHIPS האמריקאי לבדו כולל השקעות בהיקף של כ־280 מיליארד דולר, מתוכן מעל 52 מיליארד דולר לתעשיית השבבים, לצד השקעות פרטיות בסכומים משמעותיים של עשרות מיליארדי דולרים. מפעלים מובילים נהנים מפיקוח וסבסוד ממשלתי בהיקפים נרחבים. במקביל, האיחוד האירופי החיל את רגולציית ה־AI Act המגדירה מסגרות מחייבות לשימוש במודלים מתקדמים ומערכות AI.
המערכת הגלובלית עוברת לשפה חדשה – גאופוליטיקה טכנולוגית, בה טכנולוגיה מהווה תשתית אסטרטגית ולא רק ענף כלכלי. בישראל עדיין לא אימצו שפה זו בצורה משמעותית, והיא ממשיכה לפעול בשפת ה"גלובליזציה". הרפורמה במס להייטק, למרות חשיבותה, נשענת על לוגיקה כלכלית אחרת: תחרות על הון, אטרקטיביות מס, ניידות פעילות ומבנה תמריצים. ישראל פועלת היטב בתוך המסגרת הזו, אך צריכה לחזק את המעבר לשפה החדשה. ניצנים לכך ניתן לראות במאמצים שמובילה רשות החדשנות והיוזמות שהיא מנסה לקדם, ובהן —Startup Fund, , תוכניות YOZMA לדיפ־טק, מסלולי תמיכה במעבדות ותשתיות עומק, ושיתופי פעולה בינלאומיים.
דוח השנתי State of High-Tech 2025 מדגיש השקעות ממשלתיות בדיפ־טק, שותפויות ותמיכה בתחומי המדע העמוקים. עם זאת, היקף ההשקעות בישראל שונה משמעותית מזה של מדינות מובילות אחרות, כאשר נראה שחלק מהפער נובע מפרדיגמות מדינויות שונות והבדלי תפיסה.
המדדים להצלחה משתנים בעולם הגלובלי, כאשר לצד כלים כלכליים מסורתיים, גוברת החשיבות של מדיניות טכנולוגית־אסטרטגית. השילוב בין שתי הגישות מעלה שאלות מרכזיות לגבי תפקידה של מדינה קטנה בזירה הגלובלית: כיצד ניתן לשלב בין מדיניות כלכלית לבין מדיניות טכנולוגית־אסטרטגית, כאשר טכנולוגיה הופכת לתשתית כוח והשיקולים הגאופוליטיים משפיעים על זרימת ההון והחדשנות?
הדיון אינו עוסק בשאלה של “מספיק” או “לא מספיק”., אלא בשילוב בין גישות שונות. העולם עבר לשפה של טכנולוגיה אסטרטגית, בעוד בישראל ממשיכים להדגיש את התחרותיות הכלכלית. השנים הקרובות צפויות לדרוש שילוב בין הגישות, תוך התאמה למציאות שבה קנה המידה אינו רק כלכלי — אלא גם אסטרטגי.
מורן מסד היא שותפה ב-Deloitte-ישראל
