ההזדמנות של הסייבר הישראלי: הממשל האמריקאי מגייס את השוק הפרטי למאבק נגד הפשיעה
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- הממשל האמריקאי מקים תוכנית המאפשרת לחברות סייבר פרטיות לבצע פעולות התקפיות ואיסוף מודיעין נגד ארגוני פשיעה, תחת פיקוח הדוק של משרד המשפטים והמשרד לביטחון המולדת.
- התוכנית מיועדת לרתום את המהירות והחדשנות של המגזר הפרטי, כולל חברות קטנות וזריזות, למאבק באיומי סייבר טרנס-לאומיים תוך הגבלת הפעולות למניעת פגיעה בחיי אדם.
- עבור תעשיית הסייבר הישראלית מדובר בהזדמנות אסטרטגית משמעותית בתחומי המודיעין, האוטומציה והתקיפה, בזכות הנטייה של חברות ישראליות להתאגד בארצות הברית וניסיונן המבצעי העשיר.
הממשל האמריקאי משנה את כללי המשחק במאבק בפשיעת הסייבר: מזכר חדש של הבית הלבן מקים תוכנית שתאפשר לחברות סייבר אמריקאיות פרטיות לבצע פעולות סייבר אקטיביות נגד ארגוני פשיעה טרנס־לאומיים, כולל איסוף מודיעין ופעולות לשיבוש, פגיעה או השבתה של מערכות מחשוב – והכול תחת שליטה, פיקוח ואישור של ממשלת ארה״ב. המהלך נועד לרתום את היכולות הטכנולוגיות, המהירות והחדשנות של התעשייה הפרטית למאבק בהונאות, בפשיעת סייבר ובאיומים על אזרחים, עסקים וביטחון ארה״ב.
במסגרת התוכנית, שתנוהל על ידי המרכז הלאומי לתיאום (NCC), חברות פרטיות שייבחרו להשתתף יעברו תהליך סינון מחמיר ויפעלו תחת נהלים שייקבעו על ידי משרד המשפטים והמשרד לביטחון המולדת. כל פעולה תידרש לקבל אישור מראש ובכתב, ותבוצע בשם הממשלה האמריקאית ותחת סמכותה החוקית. החברות יוכלו לקבל מידע על איומים מחברות פרטיות ומגופי ממשל, ולהשתמש בו כדי להציע פעולות סייבר נגד ארגוני הפשיעה.
היקף הפעילות המותרת רחב: "פעולות מעקב סייבר" יאפשרו איסוף מידע ומודיעין ממערכות ללא הרשאת בעליהן, בעוד "פעולות השפעה בסייבר" כוללות מניפולציה, שיבוש, מניעה, פגיעה או השבתה של מערכות מידע ותשתיות. עם זאת, המסגרת קובעת כי לא ניתן לאשר פעולה שסביר שתגרום למוות או לפציעה חמורה, או שתיחשב לשימוש בכוח או למתקפה חמושה לפי המשפט הבינלאומי.
עבור תעשיית הסייבר הישראלית, המהלך עשוי להיות משמעותי במיוחד. לדברי לי מוזר, שותפה מייסדת בקרן Protego, אחד ההיבטים הבולטים במזכר הוא ההתייחסות המפורשת גם לחברות קטנות וזריזות. "זו הפעם הראשונה שאנו רואים מסמך ביטחוני אמריקאי שדורש במפורש לאפשר כניסה גם לחברות קטנות וזריזות, ולא רק לענקיות", היא אומרת. לדבריה, מדובר בהכרה בכך ש"היריב מתקדם בקצב של סטארט-אפ, ולכן גם ההגנה חייבת".
מוזר סבורה כי ההזדמנות אינה מוגבלת רק לחברות סייבר התקפי. "למי שבונה היום את שכבת האוטומציה והביקורת מעל היכולת ההתקפית, נפתח כאן שוק שלא היה קיים לפני שבוע", היא אומרת.
הנקודה המרכזית עבור החברות הישראליות היא שהמזכר מגדיר בשלב זה את החברות המשתתפות כחברות אמריקאיות פרטיות. אלא שלדברי מוזר, כאן עשוי להיות לתעשייה הישראלית יתרון מבני. "חלק גדול מהחברות שלנו מתאגדות מלכתחילה בארה״ב, בשונה משווקים באירופה ובאסיה שנוטים להישאר מקומיים", היא אומרת. לדבריה, עובדה זו אינה מהווה "כרטיס כניסה אוטומטי", שכן הקריטריונים המדויקים להשתתפות ייקבעו רק בנהלים שאמורים להתפרסם בתוך 60 יום, אך היא עשויה לספק לחברות ישראליות נקודת פתיחה טובה יותר.
לצד האפשרות להשתתף ישירות בפעילות, מוזר מצביעה על הזדמנות נוספת – בשכבת המודיעין והדאטה. התוכנית מאפשרת לחברות המשתתפות לקבל מידע על איומים גם מגופים פרטיים ומגופי ממשל, ולהשתמש בו לצורך הצעת פעולות ל-NCC. מבחינת התעשייה הישראלית, לדבריה, מדובר בשוק פוטנציאלי משמעותי, שכן "התעשייה הישראלית חזקה במיוחד" בתחומי המודיעין והדאטה. חשוב לציין שרק חברות שעברו תהליך הסמכה FedRAMP, תהליך שמאפשר עבודה עם הממשל הפדרלי בארצות הברית, יוכלו להשתתף. בישראל יש מגוון רחב של חברות סייבר שעוסקות בתחום, חלקן בצד האפור יותר אבל רבות מהן מציעות אפשרויות חדשות כתוצאה מכניסת ה-AI.
"היכולות הישראליות נבנו והתפתחו תחת לחץ מבצעי אמיתי"
גם אריק קליינשטיין, שותף מנהל בגלילות קפיטל, מעריך כי המזכר מסמן שינוי משמעותי באופן שבו ממשלת ארה״ב רואה את תפקידה של תעשיית הסייבר. לדבריו, המסגרת החדשה עשויה לפתוח דלת לשילוב יכולות של חברות פרטיות בפעילות סייבר אקטיבית, אך בעיקר עבור חברות בוגרות שכבר צברו ניסיון בעבודה עם הממשל האמריקאי ועמדו בדרישות מחמירות של אבטחה, ציות ואמון.
2 צפייה בגלריה
אריק קליינשטיין, שותף מנהל בגלילות קפיטל. יהיה צורך להגדיר מי נושא באחריות
(צילום: מארי רון)
עם זאת, קליינשטיין מזהיר כי לצד ההזדמנות העסקית והביטחונית, נותרו שאלות מהותיות סביב חלוקת האחריות והסיכון. כאשר חברה פרטית מבצעת פעולה אקטיבית נגד תשתית במדינה אחרת, הגבול בין פעילות נגד פשיעה לבין אירוע בעל השלכות מדינתיות ודיפלומטיות עלול להיות דק. לדבריו, יהיה צורך להגדיר מי נושא באחריות אם פעולה גורמת נזק בלתי צפוי, פוגעת בצד שלישי או מובילה לפעולת תגמול נגד החברה.
"ארה״ב לא צריכה לבחור בין שליטה ריבונית לבין חדשנות שמגיעה מבעלות בריתה", אומר שי ניסן מישל, שותף בקרן מרלין ונצ'רס. מרלין היא אחד הגופים הפעילים ביותר כיום מול הממשל האמריקאי בתחומי הטכנולוגיה והסייבר בפרט. "ישראל בנתה במשך עשרות שנים יכולות וטכנולוגיות סייבר בסביבה שבה האיומים הם מבצעיים וממשיים, לא תיאורטיים. המזכר הזה מציג מודל נכון: הממשל האמריקאי שומר בידיו את הסמכות והשליטה, בעוד שחברות פרטיות מהימנות מביאות מהירות, מומחיות וטכנולוגיה מתקדמת. הקשרים שבנינו במשך שנים יכולים לשמש גשר בין צורכי הביטחון והמשימות של ארה״ב לבין יכולות ישראליות שנבנו והתפתחו תחת לחץ מבצעי אמיתי".
למהלך האמריקאי יש גם הקשר רחב יותר של התפתחות הבינה המלאכותית. גיל גרון, מנכ״ל ומייסד־שותף של Orca Security, סבור כי המזכר עשוי להיות סימן לשינוי רחב יותר באופן שבו מדינות מערביות מתמודדות עם איומי סייבר. לדבריו, ההחלטה לרתום חברות פרטיות לפעילות אקטיבית משקפת הבנה שהיכולות הטכנולוגיות והמהירות של התעשייה הן נכס אסטרטגי שהמדינה אינה יכולה להרשות לעצמה שלא להשתמש בו.
2 צפייה בגלריה
שי ניסן מישל, שותף בקרן מרלין ונצ'רס. "חברות פרטיות מהימנות מביאות מהירות, מומחיות וטכנולוגיה מתקדמת"
(צילום: אוראל כהן)
גרון מציין כי קבוצות תקיפה ופשיעה יכולות להשתמש ב-AI כדי להאיץ תהליכים שבעבר דרשו זמן ומשאבים משמעותיים. ארה״ב, לדבריו, מבינה שהמדינה לבדה אינה יכולה להתחרות בקצב הזה ולכן מחפשת דרך לחבר בין המהירות, החדשנות והיכולות של חברות פרטיות לבין מנגנון המדינה. עם זאת, הוא סבור כי בטווח הארוך ה-AI עשוי לסייע דווקא למגינים יותר מאשר לתוקפים, בין היתר משום שהאתגר המרכזי הוא הגידול העצום במספר הנכסים, השירותים והמערכות החשופים לאינטרנט.
עבור ישראל, אם כן, המזכר עשוי לסמן הזדמנות שחורגת מהשוק של חברות הסייבר ההתקפי עצמו. הוא עשוי ליצור ביקוש גם למודיעין, דאטה, אוטומציה, בקרה וטכנולוגיות שמאפשרות לממשלה להפעיל יכולות פרטיות באופן מבוקר. יתרונה של התעשייה הישראלית עשוי להיות לא רק ביכולת לבצע פעולות סייבר, אלא גם במערך הטכנולוגי שסביבן – ובייחוד בחברות שכבר בנו נוכחות משפטית, עסקית וטכנולוגית בארה״ב.
אלא שהדרך מההכרזה למימוש עוד ארוכה. הנהלים המפורטים להשתתפות בתוכנית אמורים להיקבע בתוך 60 יום, והם צפויים להגדיר את תנאי הסף, דרישות האבטחה, תהליכי האישור וחלוקת האחריות בין הממשלה לחברות. אם המסגרת אכן תהפוך למודל פעולה קבוע, היא עשויה לשנות לא רק את האופן שבו ארה״ב נלחמת בפשיעת סייבר, אלא גם את מפת ההזדמנויות עבור חברות סייבר ישראליות המבקשות לפעול בשוק האמריקאי.
