הספידו אותו מוקדם מדי: הפינטק הישראלי חי ובועט
הערכות שווי מנופחות, תחרות אגרסיבית מחו"ל ורגולציה סבוכה גרמו לפינטק הישראלי להיראות פחות מושך מעבר; אך למרות האטה עולמית והשקעות זהירות יותר, ההצלחות האחרונות של איטורו ומליו רומזות שישראל חוזרת למרכז הבמה הפיננסית - כשהפינטק המקומי מתבגר לשלב שבו יציבות ורווחיות גוברות על ההייפ
לאורך השנה החולפת נשמעו לא מעט קולות שקברו את תעשיית הפינטק הישראלית. אחרי עידן של צמיחה מהירה, מיזוגים נוצצים והייפ חסר תקדים, הגיעו עליות הריבית, האטה עולמית וגלי פיטורים מתוקשרים - ויצרו רושם שהקסם נגוז. אלא שהעסקאות של קיץ 2025 מלמדות סיפור אחר: הפינטק הישראלי לא נעלם - אלא מניח את היסודות לגל חדש, הפעם כשהוא בוגר, ממוקד וחסין יותר.
לדעיכה לכאורה של הפינטק היו כמה סיבות: בשיא הבועה, ב–2021, חברות הפינטק הובילו את המגמה של הגיוסים המנופחים והערכת השווי הגבוהות. בהתפכחות מהבועה – ההתרסקות הייתה כואבת במיוחד בקרב מי שהובילו את המגמה. בנוסף, פינטק הוא אחד התחומים עם הרגולציה הסבוכה ביותר – שהרי כל חברת פינטק היא בעצם בנק קטן בפני עצמה; כשהחברות הבינו שלא הקדישו מספיק ברגולציה – שצורכת עוד זמן, כסף ומשאבים – הן הפכו לפחות אטרקטיביות עבור המשקיעים. עוד סיבה היא התחרות העזה שיש לישראל במרכזי פינטק חזקים כמו לונדון וארה"ב, בהם היא מתחרה ללא ההילה שיש לסייבר הישראל למשל. עליות הריבית, שהפכו את המשאב המרכזי של חברות הפינטק – הכסף – ליקר יותר, גם הן לא הועילו.
אלא שבקיץ 2025 הפינטק חוזר ובגדול, ושני אירועים בולטים המחישו זאת היטב: ההנפקה המרשימה של eToro שיצאה לדרך לפי שווי של למעלה מ 4 מיליארד דולר - כמעט כפול מהערכת השווי אליה התכנסה החברה בגל הקיצוצים של 2022 - והאקזיט של Melio שנמכרה בעסקה ששיקפה שווי של יותר מ 2.5 מיליארד דולר. שני הסיפורים הללו ממחישים שגם בתקופות של צמצום ההייפ, הפינטק הישראלי שורד בזכות בסיס לקוחות אמיתי, טכנולוגיה עמוקה והבנה של שוקי היעד. אלא שלא מדובר רק בשתי דוגמאות: בחצי השנה האחרונה גייסו חברות פינטק ישראליות רבות, בהן: TapCheck, Quinn, Utila, Grain, Anchor, Nilus, Lava ועוד ועוד.
מגמה זו לא מקרית - היא מהדהדת שינוי רחב יותר שמורגש גם באקו-סיסטם הגלובלי וגם כאן בישראל: אחרי עידן שבו הכסף זרם כמעט ללא תנאים, המשקיעים היום זהירים הרבה יותר, אבל מחפשים דווקא חברות עם מוצר מבוסס וביקוש אמיתי. התחומים שממשיכים למשוך עניין — כמו בנקאות דיגיטלית, פתרונות תשלומים חכמים, ניהול סיכונים והלוואות חכמות — מתאימים במיוחד ליתרונות היחסיים של יזמים ישראלים. חברות שמוכיחות יעילות תפעולית ושוק יעד ברור זוכות שוב לאמון של קרנות הון סיכון, גם אם הכסף מופנה במשורה.
המשמעות רחבה יותר מהצלחות של שתי חברות: אחרי ניקוי רעשי הרקע של 2021–2022, התעשייה כולה הופכת ממירוץ אחרי hype למירוץ אחרי פרודוקטיביות ורווחיות. גיוסי ההון אולי זהירים יותר, אבל ממוקדים ומפוכחים. יותר יזמים מבינים שהמשקיעים מחפשים היום מודלים עסקיים עם בסיס הכנסות ברור ולא רק מצגות נוצצות. התחום כולו עובר ממשקיעי צמיחה בודקים פחות למשקיעי ערך שמעדיפים תזרים חיובי ונתוני שימוש אמיתיים.
דווקא ברוח התקופה, זהו מסר מרגיע לאקו-סיסטם המקומי: הפינטק לא "נפל קורבן" למשבר - הוא מתבגר ממנו. ניצני ההצלחה של איטורו ומליו מרמזים שזו רק ההתחלה: עוד ועוד סטארט-אפים מבינים שהפינטק של העשור הקרוב ידרוש פחות בזבוז ויותר פתרונות טכנולוגיים אמיתיים לאתגרים פיננסיים - מניהול תשלומים חכמים ועד מערכות מבוססות AI לניהול סיכונים והלוואות חכמות.
אי אפשר להספיד את הפינטק הישראלי - כי הוא מעולם לא היה רק באזז. הוא נבנה על היכולת הנדירה של יזמים מקומיים לשלב בין טכנולוגיה עמוקה להבנה עסקית, ולתרגם את זה למוצרים שכובשים שווקים גלובליים. הגל הבא אולי רק מצמיח ניצנים עכשיו - אבל ברור שהוא כאן, שקט יותר, אולי פחות נוצץ, אבל הרבה יותר יציב וחזק.
מורן צ'מסי הוא שותף מנהל ב–Amplefields Investments
