כיצד נכסים טכנולוגיים יכולים להציל סטארט-אפים במשבר
האקוסיסטם הישראלי מייצר הצלחות טכנולוגיות יוצאות דופן — אבל לא כל סטארט-אפ הופך לחד-קרן. חלק מהחברות הצעירות נקלעות לקשיים כלכליים ולעיתים אף להליכי חדלות פירעון. במצבים כאלה, הקניין הרוחני – הפיתוחים, הקוד, הפטנטים, המוניטין וההון האנושי – עשוי להפוך לנכס המרכזי ואף להציל את החברה מפירוק.
בניגוד לחברות תעשייה מסורתיות, לסטארט-אפים אין מלאים או ציוד יקר שניתן לממש. רוב הערך שלהם מבוסס על נכסים לא מוחשיים: טכנולוגיה, ידע, צוות מפתח וקשרים עסקיים. כשחברה כזו מגיעה לקצה – חשוב לדעת כיצד לנהל את הנכסים הרוחניים נכון, כדי למנוע אובדן מוחלט של ערך ואולי אפילו להבריא את העסק.
מה הופך חדלות פירעון בסטארט-אפ למורכבת?
• פיתוחים שעדיין לא בשלים: לעיתים הטכנולוגיה לא מוכנה לשוק, ולכן קשה להצמיד לה ערך ברור. זה לא נכס שמייצר הכנסות – אלא הבטחה עתידית.
• תלות באנשים: בסטארט-אפים רבים, הקוד או הידע קריטיים – אבל הם “יושבים בראש” של המפתחים. כשצוות העוגן עוזב, הנכס עלול לאבד כל משמעות. אם אין תיעוד מתאים או מנגנונים לשימור ידע, קשה להגן על הפיתוחים.
• פער בין השקעה לתוצאה: בדרך כלל עובר זמן בין גיוס הון לבין מוצר שמניב הכנסות. לכן השאלה היא – האם החברה רק נמצאת בקושי זמני, או שאין לה עוד תוחלת? או במילים אחרות, מה הערך הפוטנציאלי שלה?
• העברת ניהול לנאמן: כשהחברה נכנסת להליך חדלות פירעון, הניהול עובר לגורם חיצוני (נאמן) שממונה על ידי בית המשפט. במקרים מסוימים, חוסר היכרות של הנאמן עם עולם ההייטק עלול להוביל להחלטות שגויות ולפגיעה בלתי הפיכה בקניין הרוחני.
• הסכמי רישוי: לעיתים קרובות, סטארט-אפים מתקיימים הודות לרישיון לשימוש בטכנולוגיה. חדלות פירעון עשויה להפעיל סעיפים שמפסיקים את הרישיון, או להגביל את היכולת למכור/להעביר אותו. הסכמים מתוכננים מראש עשויים לספק הגנות חשובות.
• מרוץ נגד הזמן: ידע טכנולוגי הוא דינמי – הוא שווה הרבה היום, ואולי לא שווה כלום מחר. לכן חשוב לפעול במהירות, לפני שהנכסים מאבדים את ערכם.
איך מעריכים קניין רוחני?
המשפט הישראלי מכיר בקניין רוחני כנכס לכל דבר, אך אין שיטה אחת קבועה להעריך את שוויו במצבי חדלות פירעון. פעמים רבות בתי המשפט נעזרים במומחים חיצוניים – רואי חשבון, מעריכי שווי, עורכי פטנטים – אך מאחר שמדובר בנכסים שתלויים בפוטנציאל עתידי, ההערכה מורכבת במיוחד.
ישנן מספר שיטות מקובלות, כמו הערכת תזרים עתידי או השוואה לעסקאות דומות, אך גם הן דורשות ידע מקצועי ומותאמות למקרה הספציפי.
ומה לגבי שיקום?
קניין רוחני לא חייב להימכר כדי לייצר ערך – הוא יכול להיות הבסיס להבראה. במקרים מסוימים, הכנסת משקיע חדש או מכירת החברה כ"עסק חי" יכולים לשמר את הצוות ואת הפיתוחים, לאפשר המשך פעילות ולמקסם את התמורה לנושים. למשל:
• רישוי זמני של טכנולוגיה: מניב תזרים שוטף.
• מכירת פטנטים שאינם בליבת הפעילות: מספק מקור מימון מיידי.
• שיתופי פעולה עם חברות אחרות: מאפשרים מינוף הנכס בלי לאבד עליו שליטה.
בכל אחד מהמקרים האלו נדרש שילוב בין הבנה משפטית, ידע טכנולוגי וראייה עסקית.
ומה תפקידו של הנאמן?
חוק חדלות הפירעון בישראל מעניק לנאמן סמכויות רחבות לנהל את החברה או את נכסיה, אך לא קובע הוראות ייחודיות לגבי קניין רוחני. המשמעות היא שנדרש שיקול דעת – ולעיתים אף מינוי של נאמן המתמחה בטכנולוגיה או בקניין רוחני, כדי להבטיח שמירה אופטימלית על הערך.
לסיכום: לחשוב מראש – לא כשמאוחר מדי
בעולם שבו אחוז ניכר מהסטארט-אפים לא שורדים מעבר לשנתיים, תכנון מוקדם הוא חיוני. רישום מסודר של זכויות, ניסוח מדויק של הסכמים, שמירה על תיעוד טכני והגדרה חוזית של זכויות יוצרים ותמלוגים – כל אלה יכולים להפוך משבר להזדמנות.
פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי ולמומחים בתחום הקניין הרוחני תאפשר ניהול נכון של סיכונים, מקסום שווי הנכסים והגדלת סיכויי ההבראה – עבור החברה, עבור עובדיה, ועבור המשקיעים.
מעבר לכך, ניהול נכון של נכסי קניין רוחני בזמן משבר עשוי גם לחשוף הזדמנויות שלא נראו קודם: איתור שותף אסטרטגי, הסכמי מסחר, או כניסה לשווקים חדשים באמצעות שיתופי פעולה מבוססי IP. סטארט-אפ שהקניין הרוחני שלו נשמר, מתוחזק וממונף – גם אם חדל זמנית מלהיות רווחי – עשוי להפוך תוך זמן קצר שוב לשחקן רלוונטי.
בהקשר זה, ראיית הקניין הרוחני לא רק כנכס סטטי אלא ככלי אסטרטגי – היא שיכולה לעשות את ההבדל בין כישלון מוחלט לבין פרק ב׳ מוצלח.
עו"ד רן פלדמן הוא שותף, מחלקת ליטיגציה וחדלות פרעון, עו"ד רן פוגל הוא שותף, מחלקת קנין רוחני במשרד ש. הורוביץ
