ארה"ב תרכוש מניות בסטארט־אפ השבבים של מנכ"ל אינטל לשעבר
הממשל האמריקאי חתם על מכתב כוונות להשקעה של עד 150 מיליון דולר בחברת xLight שבראשה עומד פט גלסינגר, המפתחת טכנולוגיית לייזר שתאפשר ייצור שבבים מתקדם וזול יותר. מדובר במהלך ראשון מסוגו במסגרת חוק ה־CHIPS
ממשל טראמפ מתקרב לעסקה שתהפוך את ממשלת ארה"ב לבעלת מניות ב־xLight, סטארט־אפ מעמק הסיליקון שבראשו עומד פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל לשעבר. מהלך זה, שנחשף בהודעה רשמית של משרד המסחר האמריקאי, מסמן את אחת ההתערבויות הישירות ביותר של הממשלה הפדרלית בתעשיית השבבים מאז החקיקה של חוק ה־CHIPS בשנת 2022.
לפי הודעה שפרסם משרד המסחר האמריקאי, הממשל חתם על מכתב כוונות בלתי מחייב להשקעה של עד 150 מיליון דולר בחברה - השקעה שתתבצע במתכונת של הון מניות ותעניק לממשלה בעלות ישירה בעסק. המימון יגיע מקרן המחקר והפיתוח של חוק ה־CHIPS, שנועדה לחזק את יכולות הייצור והחדשנות של ארה"ב מול ההובלה הגלובלית של אסיה בתחום.
המהלך מגיע בשעה רגישה במיוחד עבור תעשיית השבבים האמריקאית. בשנים האחרונות איבדה ארה"ב חלק משמעותי מהשליטה בייצור השבבים המתקדמים, כאשר ההובלה העולמית התמקמה בידי TSMC הטייוואנית וסמסונג הדרום־קוריאנית. שתי החברות פועלות באזורים שבהם ההשפעה הסינית גדלה - מה שמדאיג במיוחד את וושינגטון על רקע המתחים הגיאופוליטיים המתמשכים.
המצב הסתבך עוד יותר בקיץ האחרון, כאשר אינטל הזהירה כי היא עשויה לוותר על פיתוח דור השבבים הבא שלה, 14A, בעקבות אילוצים פיננסיים. אנליסטים הזהירו כי צעד כזה עלול להיות "מכת מוות" לניסיון של ארה"ב לשמר יכולת ייצור שבבים מתקדמת.
מזכיר המסחר, הווארד לוטניק, אמר בהודעה כי "יותר מדי זמן ארה"ב ויתרה על חזית הליתוגרפיה לאחרים. תחת הנשיא טראמפ, הימים האלה נגמרו." לדבריו, הטכנולוגיה של xLight עשויה "לשכתב את גבולות היכולת של ייצור שבבים, והחשוב מכל - לעשות זאת כאן בבית".
xLight, שהוקמה ב־2021 בפאלו אלטו, מפתחת טכנולוגיית לייזר מבוססת אלקטרונים חופשיים, המיועדת לשמש כ" מקור אור חלופי" למערכות ליתוגרפיית EUV - הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום, המשמשת לייצור שבבים בקווי ייצור מהשורה הראשונה. כיום רק חברה אחת בעולם מייצרת מכונות EUV: ASML ההולנדית. על פי החברה, הטכנולוגיה שהיא מפתחת צפויה לשפר את ביצועי מערכות ASML, להרחיב משמעותית את יכולות הייצור של מפעלי השבבים ולהקטין דרמטית את העלויות.
גלסינגר, שמונה ליו"ר פעיל של xLight במרץ האחרון, הגיע לחברה לאחר שהודח מתפקידו כמנכ"ל אינטל בעקבות ירידה ברווחים והיחלשות החברה במירוץ לשבבי בינה מלאכותית. הוא נחשב לדמות מרכזית מאחורי חוק ה־CHIPS של 2022, שנועד להחזיר לארה"ב את הבכורה הטכנולוגית שאבדה לאורך שני עשורים. בראיון ל־CNBC בחודש אוקטובר אמר גלסינגר כי אינטל "קיבלה סדרת החלטות רעות במשך 15 שנה" וכי ההובלה הטכנולוגית שלה "לא נוהלה על ידי טכנולוגים." לדבריו, החברה גם "איחרה בתחום הבינה המלאכותית."
בהודעה שפרסמה xLight צוין כי לטכנולוגיה שהיא מפתחת יש פוטנציאל "להניע את העידן הבא של חוק מור, להאיץ את פרודוקטיביות המפעלים ולבסס יכולת ייצור קריטית בתוך ארה"ב".
החברה גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר בשלושה סבבים, ובין המשקיעים שלה גם קרן מארוול קפיטל של איתן סטיבה ורועי ציפריס, שהשתתפו בסבב האחרון שהיה בהיקף 40 מיליון דולר, לפני ארבעה חודשים בלבד. ההשקעה של הממשל האמריקאי תהיה הצפת ערך משמעותית לסטארט-אפ, שמפתח יכולות לייזר מיוחדות עבור תעשיית ייצור השבבים המתקדמים. מארוול, שהוקמה ב-2021, השקיעה בין היתר גם בחברות deep tech אחרות כגון Voyager Space, PicoJool inc, Cohere Technologies, NextSilicon.
